משנה יבמות ה א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ה · משנה א | >>

[עריכה]

רבן גמליאל אומר: אין גט אחר גט, ולא מאמר אחר מאמר, ולא בעילה אחר בעילה, ולא חליצה אחר חליצה.

וחכמים אומרים: יש גט ^א אחר גט, ויש מאמר אחר מאמר, אבל לא אחר בעילה ולא אחר חליצה כלום.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

אֵין גֵּט אַחַר גֵּט,

וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר,

וְלֹא בְּעִילָה אַחַר בְּעִילָה,

וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט,

וְיֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר;

אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

רבן גמליאל אומר:

אין גט - אחר גט,

ולא מאמר - אחר מאמר,

ולא בעילה - אחר בעילה,

ולא חליצה - אחר חליצה.

וחכמים אומרים:

יש גט - אחר גט,

ויש מאמר - אחר מאמר,

אבל - לא אחר בעילה

ולא אחר חליצה כלום.

העיקרים שצריך שיהיו מזומנים בלבך בזה הפרק מה שאגיד. והוא שהיבמה לא יהיו גרושיה גמורים ואינה מותרת לאחרים אלא בחליצה. ולא תשלם קניינה ותסתלק מדין יבמה ותחזור כאשת איש בעלמא אלא בבעילה. והמאמר הוא נתינת הקדושין בפרוטה או בשוה פרוטה בלבד קונה קצת קניין, וכמו כן הגט ביבמה מגרש קצת גרושין, וקשר הקדושין לא יתירנו אלא הגט. ולפיכך מי שנתן גט ליבמתו צריך על כל פנים שיחלוץ לה, ומיד יסתלק זיקת היבם. ומי שעשה מאמר צריך על כל פנים ליתן גט לסלק ממנה קשר המאמר, ויחלוץ אם ירצה להתירה לאחרים, ויסלק זיקת היבום כמו שיתבאר.

וסברתו של רבן גמליאל, ששתי יבמות ליבם אחד, כשנתן גט לזו ואחר כך לזו, או בעל שתיהן, או קדש לזו ואחר כך לזו, או חלץ לשתיהן, מעשיו האחרונים בטלים וכאילו לא עשה כלום. וכשנתן גט לזו וגט לזו, חולץ לראשונה ומותר בקרובות שנייה, לפי שהגט השני כאילו לא היה. וכן אם קידש לשתיהן זו אחר זו, חולץ לראשונה ונותן לה גט מחמת המאמר, ומותר בקרובות שנייה.

וחכמים אומרים, כי גט אחר גט עושה רושם כלומר קצת מעשה, ושהוא אסור בקרובות שנייה. וכמו כן יש מאמר אחר מאמר, ובעלת המאמר השני צריכה גט ואסור בקרובותיה.

והלכה כחכמים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

רבן גמליאל - אין גט אחר גט. שתי יבמות ליבם אחד מאח אחד, ונתן גט לראשונה וחזר ונתן גט לשניה, לא נאסרו קרובות השניה עליו למיהוי כגרושתו, דמכי יהיב גט לראשונה פקעה זיקת שתיהן מעליו, דגט מהני ביבמה למיקם עלה בלא יבנה, ושוב לא ייבם לא הוא ולא שאר האחים לא ליבמה שקבלה הגט ולא לצרתה, הלכך כי הדר ויהיב גט שני לשניה אין במעשיו כלום והוי כנותן גט לאשה נכרית דעלמא. וכן שני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט. האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה:

ולא מאמר אחר מאמר - בין שני יבמין ליבמה אחת בין ביבם אחד ושתי יבמות, האחרון אינו כלום ואינה צריכה ממנו גט ומותר בקרובותיה:

יש גט אחר גט - דקמא לא דחה זיקתה לגמרי דהא בעיא חליצה, הלכך אכתי איכא פלגא זיקה ואהני גט שני לשניה למיהוי גרושתו ואסור בקרובותיה. וכן הלכה ^ב:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

[* אין גט אחר גט כו'. עיין מ"ש בזה במשנה דלקמן]:

ולא מאמר אחר מאמר. עיין מ"ש בס"ד במשנה ג':

ולא בעילה כו'. ולא חליצה כו'. מפורש במשנה דסוף פירקין:

יש גט אחר גט וכו'. פירש הר"ב דקמא לא דחה לגמרי וכו' ואהני גט שני כו'. כדאיתא בגמרא דאע"ג דמדאורייתא לא הוי גט ביבמה כלל. אמרי רבנן כיון דבא"א מהני אי אמרת ביבמה לא מהני אמרי גט להוציאה וחליצה להוציאה ומדגט לא מהני חליצה נמי לא מהני ואתי למיבעל אחר חליצה. ופי' התוספות דאע"ג דבאשת איש לא חיישינן לשמא יאמרו מדחליצה לא מהני כו' לפי דלא שייך באשת איש חליצה וקריאה. והא נמי ליכא למיחש ביבמה שיאמרו מדחליצה לחודא מהני גט לחודא נמי מהני ותיבעי גט וחליצה לעולם. דבהא ליכא למטעי דחליצה בהדיא כתיב אבל חיישינן שיאמרו דחליצה הצריכה הכתוב מלבד הגט שבכל הנשים. ויאמרו מדגט לחודא לא מהני כו'. ומ"ש הר"ב וכן הלכה. לא קאי אלא על יש גט כו' ויש מאמר וכו' ולא קאי על לא אחר בעילה וכו' כמ"ש במשנה ג':

ויש מאמר אחר מאמר. ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני. משום דמהני בעלמא. דאי אמרת לא מהני. אמרי מאמר לקנות וביאה לקנות. ומדמאמר לא מהני ביאה נמי לא מהני. ואתי למיבעל אחר ביאה והוי ליה בונה שני בתים דאיסורא דאורייתא. בפרק דלעיל משנה י"א. הילכך אמרו דמהני שלא לבעול אחריה יבמה אחרת. ומהשתא ליכא למיחש למידי דשמא יבעול אחר בעילה. כיון דאחר מאמר נמי אסור למבעל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על המשנה) יש גט כו'. מדרבנן וטעמא דגזרו מפרש בגמרא:

(ב) (על הברטנורא) לא קאי אלא אגט ומאמר ולא אבעילה וחליצה כמ"ש במ"ג:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

רבן גמליאל אומר וכו': סדר משנה זו שלא תטעה לשבש הגרסא שבספרים סדר יבם ויבמה אחת תחלה מפר' דין גט וחליצה וביאה שאחר מאמר ואח"כ מפרש דין מאמר ביאה וחליצה שאחר הגט ואח"כ דין מאמר וגט וביאה שאחר חליצה ואח"כ דין מאמר וגט וחליצה שאחר הביאה וכן סדר יבם ושתי יבמות רש"י ז"ל. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל אין גט וכו' פי' אין בגט השני שנותן היבם אחר הגט הראשון שנתן ליבמתו שום ממשות ולא נאסר בקרובות שניה וכן במאמר השני אין בו ממשות ולא נפסלה הראשונה בעבור זה אלא מותר ליבמה וכן בבעילה שניה וכן בחליצה שנים אין בה ממשות והרי הוא כאילו לא חלץ לשניה ומותר בקרובותיה ע"כ: עוד כתב וחכמי' אומרי' יש גט אחר גט וכו' פי' יש מעשים אחר הגט ואחר המאמר כלומר המעשים שנעשים אחר הגט ואחר המאמר עושים רושם כאילו נעשו תחלה אבל אחר בעילה אין מועיל שום מעשה כשהבעילה היא תחלה כדלקמן כגון שבעל ליבמתו ואח"כ חלץ לה או לצרתה אין אותה חליצה שנעשית אחרי הבעילה אוסרת עליו את אשתו וכן אם בא על הראשונה וחזר ובא על השניה אין הבעילה השניה אוסרת את הראשונה וכן המעשה שנעשה אחר החליצה אינו כלום ע"כ:

ולא מאמר אחר מאמר: כתבו תוס' ז"ל אתי אפי' כרבנן דר' עקיבא אע"ג דקדושין לדידהו תופסין בחייבי לאוין ותפסי קדושין אחר ביאה התם הוא משום דהוו קדושין דאורייתא דע"י ביאה פקעה זיקה אבל הכא שהיא זקוקה לו אין לו לתפוס אלא מדרבנן ולא תקון רבנן שיהא מאמר אחר מאמר:

ולא בעילה אחר בעילה: היינו אחר בעילה כשרה אבל אחר בעילה פסולה כגון ביאה שאחר הגט יש אחריה ביאה כי היכי דיש אחריה מאמר ולא חליצה אחר חליצה. היינו אפי' אחר חליצה פסולה ע"כ:

ולא בעילה אחר בעילה: תוס' פ' אלו נערות דף לי:

וחכמים אומרים יש גט וכו': כל הפרק ביד פ"ה דהלכות יבום וחליצה ובטור א"ה סי' ק"ע ובגמ' ע"כ לא פליגי אלא בגט אחר גט ובמאמר אחר מאמר אבל גט א' ביבמה ומאמר א' ביבמה מהני כלומר אם נתן גט ליבמתו פסלה ע"י עצמו וע"י אחים מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני משום דמהני בעלמא דאי אמרת לא מהני אמרי כו' ומ"ט אמור רבנן האי ביאה פסולה יש אחריה כלום וכדתנן נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה ותנן נמי עשה מאמר בזו ובעל לזו צריכות שני גיטין וחליצה אי ביאה אחר הגט היא כמתני' קמייתא דנתן גט ובעל גזרה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר היא כמתני' בתרייתא דעשה מאמר בזו ובעל לזו גזרה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה ומ"ט אמור רבנן האי חליצה פסילה אין אחריה כלום כדתנן נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלים דאי הדר ועביד מאמר או גט לשלישית לא מהני משום דלמאי ליגזור ליגזור חליצה אחר הגט משום חליצה אחר חליצה פי' דלא ליתי למיחלץ לשתי יבמות זו אחר זו או שני יבמים ליבמה אחת זה אחר זה כל הני תיחלוץ ותיזול כלומר מאי איכפת לן כל ימיה תיחלוץ ותיזיל ליגזור חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה אטו חליצה אחר ביאה מי לא בעיא גט למאמרו דהא דאמרי' אין אחריה כלום דבר העשוי לאחרים דאי עביד גט או מאמר בחברתה לא מיתסר בקרובותיה וחליצה אחר מאמר נמי בעי גט לביאתו ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

אין גט אחר גט: דבנתן גט ליבמה, אסור ליבם אותה או צרתה בין הוא בין אחיו, וגם נאסר המגרש בקרובת המגורשת, ואם נתן אח"כ גט גם לצרתה. לא נאסר בקרובותיה, מדלא מהני הך גט ב'. וכ"כ מה"ט בנתן אחיו ג"כ גט לראשונה וכ"ש לשנייה, לא נאסר בקרובותיה:

ולא מאמר אחר מאמר: דבעשה מאמר ביבמתו, צריך ליבם זאת, ואם רצה לחלוץ לה אח"כ, צריכה ג"כ גט, וקאמר הכא דבעשה מאמר בב' צרות, או שעשו ב' אחין ב' מאמרים ביבמה א', א"צ גט למאמר ב':

ולא בעילה אחר בעילה: דבעילה קונה ביבמה, ובבעל ב' צרות, או שנבעלו מב' אחין, א"צ גט לבעילה שנייה:

ולא חליצה אחר חליצה: דחליצה ב' אינה כלום לפסלה לכהונה ולאסור בקרובותיה:

בועז

[עריכה]