משנה יבמות ה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ה · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצדי? עשה מאמר בזו ומאמר בזו, צריכות שני גיטין יא וחליצה.

מאמר בזו וגט לזו, צריכה גט וחליצה.

מאמר בזו ובעל את זו, צריכות שני גיטין וחליצהיב.

מאמר בזו וחלץ לזו, הראשונה צריכה גט.

גט לזו וגט לזו, צריכות הימנו חליצהיג.

גט לזו ובעל את זו, צריכה גט וחליצה.

גט לזו ומאמר בזו, צריכה גט וחליצה.

גט לזו וחלץ לזו, אין אחר חליצה כלום.

נוסח הרמב"ם

כיצד עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין וחליצה מאמר בזו ובעל לזו צריכות שני גיטין וחליצה מאמר בזו וגט לזו צריכות גט וחליצה מאמר בזו וחלץ לזו הראשונה צריכה גט גט לזו וגט לזו צריכות ממנו חליצה גט לזו ובעל לזו צריכה גט וחליצה גט לזו ומאמר לזו צריכה גט וחליצה גט לזו וחלץ לזו אין אחר חליצה כלום

פירוש הרמב"ם

כיצד עשה מאמר בזו ומאמר בזו כו': כל אלו המשניות כולם מבוארות על העקרים אשר הקדמנו וכבר בארנו כי באמרו אין אחר חליצה כלום הוא דעת ר"ע ואין הלכה כמותו וכמו כן אין הלכה כרבי נחמיה ואמנם משפט העקרים כך הוא כשנבעלה היבמה בתחילה או אחר מאמר שהיא בעילה כשרה ר"ל שיתן לה קדושין ואח"כ יבעול אותה הרי נשלם קנינה וכמו כן כשנחלצה נסתלק זיקת היבם ממנה ובעילה פסולה אינה קונה קנין גמור וא"א בלא גט לכל מי שקבלה קדושין ואז יגמרו גרושיה וכל יבמה שלא נבעלה בעילה כשרה צריכה חליצה וכבר נתבאר לך שחליצה פסולה תתיר היבמה לשוק והוא מה שאמר גט לזו וחלץ לזו אין אחר חליצה כלום וכשיהיו שני יבמים ושתי יבמות הבאות מבית אחד וחלץ אחד מהן לאחת מן היבמות חליצה פסולה הותרה אבל צרתה לא הותרה לשוק עד שיחלצו כל האחים לזו שנחלצה חליצה פסולה או תחלוץ זו הצרה לפי שהעיקר אצלנו חליצה מעולה בעינן למיפטר צרה וענין שלמותה כמו שזכר חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחים כולם ומיד הותרה צרתה לשוק:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

צריכות שני גיטין - לשתי יבמות. כרבנן דיש מאמר אחר מאמר:

וחליצה - לאחת מהן, ופוטרת צרתה:

מאמר לזו וגט לזו - פסל גט של אחרונה את הראשונה, דקם ליה בלא יבנה, וצריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו:

מאמר לזו ובעל לזו צריכות שני גיטין - זו גט למאמרו וזו גט לביאתו:

וחליצה - לאחת מהן ופוטרת צרתה:

גט לזו ובעל לזו צריכות גט וחליצה - ואסור לקיימה דקם עליה בלא יבנה משום גט ראשון, ובגט לחודא לא נפקה בעלת ביאה, דביאה פסולה היא:

אין לאחר חליצה כלום - ואי הדר מקדש לה יד או לצרתה לא תפסי בה קדושין כר' עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין. ואינה הלכה:

פירוש תוספות יום טוב

כיצד. בשתי יבמות ליבם אחד. רש"י:

עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין. ויבומי לא דהיכי ליעבד אי ליבומי לתרווייהו ה"ל שני בתים ואי לחדא הואיל וחברתה ביה אגידא ה"ל בונה שני בתים. רש"י. ומכיון דיהיב גיטא לחדא קם עליה בלא יבנה אף לשניה ואפילו כי יהיב גיטא ופירש דלמאמרו ולא לזיקתו דיש מפרשים דשריא אפילו לדידיה ה"מ דיעבד אבל לכתחלה לא כמ"ש התוספות פ"ג דף ל"ב:

מאמר בזו ובעל את זו צריכות שני גיטין וחליצה. דבגט לחודא לא נפקא בעלת ביאה דביאה פסולה היא כמ"ש הר"ב לקמן והיינו טעמא דפסולה לא תסגי לה בגט. דגזירה ביאה אחר מאמר דאי תסגי בגט יאמרו דביאה אחר מאמר קנין מעלייתא וה"ה ביאה אחר ביאה דקנין מעליא ויבעול השניה אחר שבעל הראשונה. גמרא:

צריכות הימנו חליצה. לשון רש"י צריכות הימנו חליצה אחת ע"כ כלומר ופוטרת צרתה כמ"ש הר"ב באינך. ולפי' זה אמרינן בגמרא מאי צריכות. [צריכות] דעלמא:

גט לזו ובעל את זו צריכה גט וחליצה. דביאה פסולה היא כדפירש הר"ב וטעמא דלא סני לה בגט גזירה ביאה אחר גט [אטו ביאה אחר חליצה] דאי סגי בגט יאמרו כמו שקונה ביאה אחר הגט דביאה מעלייתא הוא ה"נ אחר חליצה ואתי למבעל לכתחלה אחר חליצה. גמרא:

אין לאחר חליצה כלום. כתב הר"ב ואי הדר מקדש וכו'. דליכא למיגזר בחליצה פסולה כמו בביאה פסולה דלגזור חליצה אחר גט שאם נחשבה לחליצה מעולה שיחלוץ אחר חליצה ג"כ. דלא איכפת לן שתחלוץ כל ימיה. ואי בחליצה אחר מאמר שאם נחשבה לחליצה מעולה אתי לחלוץ אחר ביאה ולא יהיב גיטא ליכא למיחש. דחליצה אחר מאמר מי לא בעית גיטא. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על המשנה) כיצד. בשתי יבמות ליבם א'. רש"י:

(יא) (על המשנה) ב' גיטין. ויבומי לא דהיכי ליעבד אי ליבומי לתרווייהו ה"ל ב' בתים ואי לחדא הואיל וחברתה ביה אגידה ה"ל בונ' ב' בתים. רש"י. ומכיון דיהיב גיטא כחדא קם עליה בלא יבנה אף לשניה:

(יב) (על המשנה) ב' גטין וחליצה. דבגט לחודא לא נפקא בעלת ביאה דביאה פסולה היא וכמ"ש הר"ב בסמוך ופסולה לא סגי לה בגט וטעמייהו מפרש בגמרא:

(יג) (על המשנה) חליצה. היינו חליצה אתת ופוטרת צרתה מאי צריכות צריכות דעלמא. גמרא:

(יד) (על הברטנורא) דליכא למיגזר בחליצה פסולה כמו בביאה פסולה כדמפרש בגמרא. ועתוי"ט:



פירושים נוספים