משנה בבא מציעא י ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק י · משנה ד | >>

[עריכה]

וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע, וגנה אחת על גביו, ונפחת, הרי בעל הגנה יורד וזורע למטה ^יד עד שיעשה לבית בדו כיפין.

הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו, פטור מלשלם.

נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל, ונפלו בתוך הזמן, פטור, לאחר הזמן, חייב.

משנה מנוקדת

[עריכה]

וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בַּסֶּלַע,

וְגִנָּה אַחַת עַל גַּבָּיו,

וְנִפְחַת,

הֲרֵי בַּעַל הַגִּנָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה,

עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לְבֵית בַּדּוֹ כִּפִּין.

הַכֹּתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ,

פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְנָפְלוּ,

בְּתוֹךְ הַזְּמַן,

פָּטוּר;

לְאַחַר הַזְּמַן,

חַיָּב:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

וכן בית הבד - שהוא בנוי בסלע,

וגינת אחר על גביו - ונפחת,

הרי בעל הגינה - יורד, וזורע למטן,

עד שיעשה לבית בדו - כיפין.

הכותל, והאילן - שנפלו לרשות הרבים,

והזיקו - פטור מלשלם.

נתנו לו זמן,

לסתור את הכותל, ולקוץ את האילן - ונפלו,

לתוך הזמן - פטור,

לאחר הזמן - חייב.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

וכל מקום שאומר בו נפחת - רצונו לומר שלא יוכל להשתמש בו בעניין מה שהיה משתמש מתחילה מחמת אותו הפחת, אלא בעמל.

וכל זמן שאנו נותנין הוא שלשים יום, והוא זמן בית דין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בית הבד - בית לעצור זיתים:

וגנה אחת על גביו - ובית הבד של אחד וגינה של אחר ^יג:

ונפחת - בארבעה טפחים על ארבעה טפחים ואינו ראוי לזרוע כבתחילה:

כיפין - תקרה עשויה בעגול במין קשת ^טו ועליה יתן בעל הגנה עפר ויזרע:

פטור מלשלם - דמאי הוה ליה למיעבד, אנוס הוא ^טז:

נתנו לו זמן - בית דין, שלשים יום לסתור ולקוץ:

וכן בית הבד וכו'. פירש הר"ב בית הבד של אחד וגנה של אחר. וכן פירש רש"י בשותפין. וכתב הרא"ש דהכא על התחתון לתקן התקרה. לפי שהוא צריך לה כדי שלא יתקלקל בית הבד שלו. משא"כ בבית של שותפין שאינו צריך לתקרה. כי די לו בגג. כמ"ש במשנה ב'. ונ"ל דהיינו טעמא דתנן וכן לומר שהוא כמו הדין הסמוך דמיירי בשותפין. ומיהו לענין הדין כל שכן בשוכר ומשכיר:

וזורע למטה. משמע דלגמרי יורד וזורע למטה כשיעור כל גנתו [דאין זורעין לחצאין] ואף על פי שכל שאר בית הבד מחופה בקירוי. אפשר לזרוע זרעים שאינם צריכים לגשמים כעין חזרת כדתנן בפ"ג דעבודה זרה [מ"ח] ב"י סימן קס"ח:

כיפין. כתב הר"ב תקרה עשויה בעגול וכו'. ועל שם שהיא כפופה בעגול נקראין כיפין. לשון הלכוף כאגמון (ישעיה נ"ח):

פטור. כתב הר"ב דאנוס הוא. וכפירש"י. ומסיים נ"י וא"כ מיירי דוקא שבנאו כראוי. אבל שלא כראוי חייב דתניא בתוספתא נפל הכותל מחמת [הזועות]. מחמת הרוח. מחמת הגשמים. אם בנאו כדרכו פטור. ואם לאו חייב. וכי תנן פטור בין בנזקין דשעת נפילה. בין בנזקין דלאחר נפילה. בשעת נפילה. משום שכיון שבנאו כדרכו כדכתיבנא. אנוס הוא ופטור. לאחר נפילה נמי כל שלא היה שהות לסלקם אנוס הוא. ואפילו כשהיה לו שהות משכחת לה דפטור. במפקיר כזקיו דקיימא לן [בפ"ג דב"ק] [דף כ"ט] מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס פטור. ע"כ:

ולאחר הזמן חייב. בין בנזקין דבשעת נפילה בין בנזקין דלאחר נפילה. בשעת נפילה דפושע הוא [שהיה ליה לסתור ולקוץ תוך הזמן] לאחר נפילה אפילו במפקיר נזקיו נמי חייב. דמפקיר נזקיו שלא בנפילת אונס חייב. נ"י. וכי תנן נתנו לו זמן לקוץ ולסתור. נתנו לו זמן לקוץ ולסתור ולפנותו קאמר. תוספות פ"ק דב"ק דף ו' [ד"ה היינו] . ושם כתבו דבשעת נפילה דומה לאש ואחר נפילה לבור. אבל הרא"ש כתב [שם] דאף בשעת נפילה הוי תולדה דבור ולא דמי לאבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך הלוכן[שכתב הר"ב בריש פרק קמא דב"ק שהן תולדה דאש] דהנך נעשו [אש] ע"י כח אחרים. אבל כותל ואיל [מחמת ריעותא נפלו מעצמן. כי ראו שלא היו יכולין לעמוד יותר. והזהירו ב"ד להבעלים להפילן. ואי משום דהולכין ומזיקין מה שאין כן בבור. לא גריעי מחמת זה וכ"ש דיש לחייבו יותר. מידי דהוה אקושר אבו ברגלי בהמתו והלכה לרה"ר והזיקה. ואי משום דאין תחלת עשייתן לנזק. שור יוכיח. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על הברטנורא) וכ"ב רש"י בשותפין. וכתב הרא"ש דהכא על התחתון לתקן התקרה לפי שהוא צריך לה. כדי שלא יתקלקל בית הבד שלו. משא"ב בבית של שותפין שא"צ לתקרה. כי די לו בגג. ועתוי"ט:

(יד) (על המשנה) וזורע כו'. ומשמע דלגמרי יורד וזורע למטה כשיעור כל גגתו (דאין זורעין לחצאין) ואע"פ שכל שאר בית הבד מחופה בקירוי. אפשר לזרוע זרעים שאינן צריכים לגשמים כעין חזרת. ב"י:

(טו) (על הברטנורא) ועל שם שהיא כפופה בעגול נקראת כיפין. לשון הלכוף כאגמון:

(טז) (על הברטנורא) וא"כ מיירי דוקא שבנאו כראוי אבל שלא כראוי חייב כו' וכי תנן פטור אפילו אנזקין דלאחר נפילה בשלא היה לו שהות לסלקם א"נ בהפקיר נזקיו דהואיל דלאחר נפילת אונס הוא פטור וכן חייב דסיפא נמי בבל ענין הוא. נ"י. וכתבו התוספ' דשעת נפילה דומה לאש. והרא"ש כתב דגם שעת נפילה דומה לבור:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

וכן בית הבד: אי האי וכן אנפחתה העליה דלעיל קאי קשה אמאי הפסיק ביניהם ולא הסמיכם תוס' ז"ל:

וגנת אחר על גביו: כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

וגנה אחת על גביו: כגון שחקק אדם בסלע תחתיה כמין כפה והיתה גנתו למעלה ובית בדו למטה וכשמת נטלו בניו זה בית הבד וזה גנה ונפחת גגו של בית הבד שהוא מקום זריעתו של עליון רש"י ז"ל. ותוס' הקשו עליו ונראה להם דבשוכר ומשכיר מיירי ע"ש. וגם בהרא"ש ז"ל וז"ל דהכא על התחתון לתקן התקרה לפי שהוא צריך לה כדי שלא יתקלקל בית הבד שלו משא"כ בבית שותפין שאין צריך לתקרה כי די לו בגג העליה כמו שכתבנו לעיל בשמו ז"ל. ומ"מ לענין הדין כולם שוין ובפירוש המשנה הוא דפליגי כמו שכתב בית יוסף סי' קס"ה. והוסיף שם בספר הלבוש ולא אמרי' שיזרע מה שכנגד הפחת למטה והשאר למעלה שאין אדם זורע לחצאין אבל אינו יכול לכוף את בעל בית הבד לעשות כפה שאינו משועבד לכך ל"ש אם הם שוכר ומשכיר ל"ש אם הם שותפי' דהכא גם התחתון צריך לתקרה שלא יתקלקל בית הבד שלו שאינו דומה לבית שיש גג על גביו שהתחתון סומך על הגג לא על התקרה ע"כ:

הכותל והאילן שנפלו וכו': פ"ק דב"ק דף ו' וכתבו שם תוס' ז"ל שנפלו לר"ה והזיקו פטור מלשלם גרסי' וכן כתוב בספרים של רש"י ז"ל וכן בספר רב אלפס וכן עיקר אבל אותם דכתיב בהו חייב לשלם לא נהירא דכיון דבשלא הזהירו חייב לא יתכן להקל עליו לפוטרו ממה שמזהירין אותו לקוץ ולסתור ע"כ. עוד כתבו שם ז"ל נראה דבהיזק דאחר נפילה נמי מצי מיירי ופטור מלשלם וכגון שלא נודע לבעליו שנפלו או ידעו ולא יכלו לסלקו ולפנותו כ"כ. והא דלא קתני נתנו לו זמן לסלקו ולפנותו משום דבהיזק נפילה גופה נמי מיירי ונתנו לו זמן לקוץ ולסתור ולפנותו קאמר עכ"ל ז"ל. ועיין במ"ש הרא"ש ז"ל דברי התוס' והובאו דברי הרא"ש ז"ל בבית יוסף ח"מ סימן תט"ז. וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל נתנו לו זמן לסתור את הכותל ולקוץ את האילן ונפלו וכו'. וביד פ"ד דהלכות שכנים סימן ח'. ובטור ח"מ סימן קס"ה וסימן תט"ז: