שולחן ערוך חושן משפט תטז א
שולחן ערוך חושן משפט · תטז · א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם אע"פ שהפקירם לפי שאינם דומים לבור שהרי אין תחילתן להזיק (וי"א דאם היה לו פנאי לסלקן ולא הפקירן חייב) (טור ס"א)
ואם היו רעועין ב"ד קובעין לו זמן ודוקא שהתרו בו ב"ד אבל בלא ב"ד אע"פ שהתרו בו חביריו אינו כלום מיהו אם חפר בכותל וגרם להפילו חייב בניזקין והוה ליה חציו ממש (ב"י בשם רשב"א) לקוץ את האילן ולסתור את הכותל.
וכמה הזמן? ל' יום (ואם הדבר נחוץ ויש לחוש שיזיק לאחרים אין נותנין לו זמן רק כופין אותו לסלק היזיקו מיד) (ב"י בשם ריטב"א).
נפלו בתוך הזמן -- פטור, לאחר הזמן -- חייב מפני שהשהה אותם.
- הגה: וכ"ז כשבנאה מתחילתו כראוי אבל אם לא בנאה כראוי ומחמת זה נפל הכותל חייב בנזקה (תוס' המגיד פי"ב דנזקי ממון וב"י בשם רבי' ירוחם נל"א ס"א):
מפרשים
ואע"פ שהפקירם: לכאורה היה נראה להגיה שלא הפקירם דכיון שאין מונחין בר"ה והן שלו עדיין שלא הפקירן והזיקו יש סברא להשתלם ממנו טפימשהפקירן והזיקו וכמ"ש מור"ם ג"כ בהג"ה ע"ז ז"ל ולא הפקירן חייב ולפי הגירסא שלפנינו צריך לומר דה"ק אע"פ שהפקירן ויש רשות לכל אדם לעבור דרך עליו ויזוקו בו אפ"ה פטור מטעם שהרי כו':
לאחר הזמן חייב: לשון הטור לאחר הזמן והזיקו בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה יש להן דין בור כו' וכ"כ הרא"ש וכתב עוד הרא"ש ז"ל ול"ד לאבנו סכינו ומשאו שהניחו בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו בשעת נפילה דיש להן דין אש דהנך נעשו אש ע"י כח אחרים (דהיינו ברוח שהפילם) אבל כותל ואילן מחמת עצמן מריעותא נפלו כי ראו שלא היו יכולין לעמוד יותר והזהירו ב"ד עליהן להפילן ואי משום דהולכים ומזיקין ואינו דומה לבור לא גריע מחמת זה וכ"ש דיש לחייבו יותר מידי דהוי אקושר אבן ברגל בהמתו והלכה לר"ה והזיקו ואי משום דאין תחלת עשייתן להזיק שור יוכיח עכ"ל הרא"ש שם:
(א) הזמן: לשון הטור לאחר הזמן והזיקו בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה יש להן דין בור כו' וכן כתב הרא"ש וכת' עוד ז"ל ול"ד לאבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו בשעת נפילה דיש להן דין אש דהנך נעשו אש על ידי כח אחרים (דהיינו ברוח שהפילן) אבל כותל ואילן מחמת עצמן מריעותן נפלו כי ראו שלא היו יכולין לעמוד יותר והזהירו ב"ד עליהן להפילן ולא משום דהולכין ומזיקין ואינו דומה לבור לא גריע מחמת זה וכ"ש דיש לחייבו יותר מידי דהוי אקושר אבן ברגל בהמתו והלכה לר"ה והזיקה ואי משום דאין תחלת עשייתן להזיק שור יוכיח עד כאן לשון הרא"ש. סמ"ע.