משנה בבא בתרא ז ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ז · משנה ג | >>

[עריכה]

מידה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר, ביטל הן חסר הן יתר מידה בחבל.

הן חסר הן יתר מידה בחבל, בטל מידה בחבל הן חסר הן יתר, דברי בן ננס.

בסימניו ובמצריו, פחות משתות, הגיעו.

עד שתות, ינכה^טו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

"מִדָּה בְּחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר",

בִּטֵּל "הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר" [אֶת] "מִדָּה בְּחֶבֶל";

"הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר מִדָּה בְּחֶבֶל",

בִּטֵּל "מִדָּה בְּחֶבֶל" "הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר",

דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס.

בְּסִימָנָיו וּבִמְצָרָיו,

פָּחוֹת מִשְּׁתוּת,

הִגִּיעוֹ;

עַד שְׁתוּת,

יְנַכֶּה:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

מידה בחבל, אם חסר אם יתר -

ביטל אם חסר אם יתר - את מידה בחבל,

אם חסר אם יתר, מידה בחבל -

ביטל מידה בחבל - את אם חסר אם יתר,

דברי בן ננס.

בסימניו ובמצריו -

פחות שתות - הגיעו,

עד שתות - ינכה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

ינכה - יפחות מן הדמים שיעור מה שחסר מן המידה.

ואין הלכה כבן ננס, אבל יקח הלוקח בכגון זה הדבר כולו הפחות שבשעורין, וזהו שאמר "הלך אחר הפחות שבלשונות".

וכבר ידעת כי המצרים הם הגבולים. וכשאמר לו בית כור אני מוכר לך והגבילו, והוא מה שאמר במצריו כלומר שיגביל אותו מכל צדדיו, יראו המקום ההוא המוגבל אם כן הוא בית כור או פחות שתות או יותר שתות, ודין שתות כדין פחות משתות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מדה בחבל וכו' - האומר לחבירו שתי לשונות הללו הסותרים זה את זה, מדה בחבל דמשמע בצימצום, הן חסר הן יתר דמשמע דלא קפיד על מעט פחות או יותר. ביטל לשון אחרון שהוא הן חסר הן יתר, את לשון ראשון שהוא מדה בחבל. ואפילו פיחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה, הגיעו:

דברי בן ננס - דסבירא ליה תפוס לשון אחרון. ופליגי רבנן עליה, ואמרי הלך אחר פחות שבלשונות, בין ראשון בין אחרון. דמספקא להו אי תפוס לשון ראשון או לשון אחרון, ונוטל הלוקח כפחות שבשיעורין ^יב. והלכה כחכמים:

בסימניו ובמצריו - אמר לו בית כור עפר אני מוכר לך בתוך הסימנים והמצרים האלה:

הכי גרסינן פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה - והכי פירושא, אם פיחת מן הבית כור שתות וכ"ש פחות משתות, הגיעו ^יג. אבל יותר על שתות ולמטה עד שתות ולא שתות בכלל, ינכה ^יד:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

דברי בן ננס. כתב הר"ב ופליגי רבנן עליה ואמרי הלך אחר פחות שבלשונות וכו'. וניטל הלוקח בפחות שבשיעורין. וז"ל הרשב"ם. הלך אחר פחות שבלשונות. אחר אותו הלשון שמפחית כחו של לוקח. דמספקא ליה וכו'. ויד המוכר שהוא מוחזק בקרקע שלו על העליונה. הלכך היכא דאמר ליה מדה בחבל והן חסר והן יתר. חזינן אם הותיר כל שהו. להכי אמר ליה מדה בחבל ויחזיר. ואם פיחת כל שהוא. להכי אמר ליה הן חסר הן יתר. שהיה ירא שמא לא יהיה כאן בית כור שלם והגיעו. ע"כ. ומשמע שאפילו אם עדיין לא נתן הלוקח את המעות. וכן כתב המגיד. והטעם לפי שהמקח נגמר ונתחייב לשלם חובו. ולא יוכל להוציא הקרקע מהמוכר אלא בפחות שבלשונות. ועיין מ"ש במשנה ח' פ"ח דב"מ:

פחות משתות הגיעו. פירש הר"ב אם פיחת מן הבית כור וכו'. כרב הונא בגמרא. ופירש הרשב"ם דמשמע ליה מדקתני עד שתות ינכה. דעד ולא עד בכלל. ומשום הכי מפרש פחות משתות דקתני דהכי קאמר אם פיחת וכו'. ודכתב הר"ב הכי גרסינן קאי אפחות משתות כלומר לאפוקי גרסת הספר שכתבו התוס' דגרס פחות שתות. אבל לא נתכוין לגרסת נ"א דבמקצת ספרים דגרסי יותר משתות. דאם כן מאי איצטריך לפרש ולמטה עד שתות. וגם הרשב"ם ותוס' גרסי עד שתות. וכן מצאתי בדפוס אחד בפירוש הרע"ב עד שתות. ועל פיו הגהתי כן:

הגיעו. דלא דמי להן חסר או יתר. דהתם הוי שיעורא ברובע לסאה [שהוא אחד מכ"ד] אבל הכא בעי טפי. דהא כיון דאמר בית כור עפר אני מוכר לך. כהן חסר הן יתר דמי. כדאוקמינא לעיל. והשתא דאמר בית כור בסימניו ובמצריו אני מוכר לך מטפינן שיעורא. ואמרינן אפילו) [פיחת שתות] הגיעו. דכיון דהראה לו המצרים כמאן דזבין ליה שדה זו סתמא דמי. כמות שהיא בין קטן בין גדול. אלא דאהני מאי דאמר בית כור שיהא קרוב לבית כור שאינו חסר יותר משתות. וכן דלא ליהוי מותר יתר על שתות. הרשב"ם:

ינכה. לשון הרשב"ם ינכה מן הדמים. ואם הותיר יחזיר לו קרקע ע"כ. ולשון הטור סימן רי"ח מחזיר גם השתות. והוי דינא כדלעיל גבי הרבעים שיתן דמים או קרקע. הכל לפי מה שהוא היתרון. שאם בתוספת פחות מתשעה קבין בשדה וכו'. ע"כ. וממילא בפחות נמי דינא לנכות גם השתות. אלא דביתר הוצרך לבאר ג"כ החלוק בחזרת קרקע או דמים. דזה לא שייך בפחת. וכתב הרשב"ם דהאי שתות לאו משום דין אונאה. דאין אונאה אלא למטלטלי. אבל לא למקרקעי וכו'. אלא שיעורא דרבנן היא דהכי מחיל איניש היכא דאמר בסימניו ובמצריו. טפי לא מחיל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יב) (על הברטנורא) ויד המוכר שהוא מוחזק בקרקע שלו על העליונה כו'. ר"ש. ומשמע שאפילו עדיין לא נתן הלוקח את המעות. וכן כתב המגיד. והטעם לפי שהמקרן נגמר ונתחייב לשלם חובו כו'. ועתוי"ט:

(יג) (על הברטנורא) כיון דהראה לו המצרים, כשדה זו סתמא דמי, כמות שהיא, אלא דאהני בית כור שיהא קרוב לבית כור שאינו חסר או יתר משתות. הר"ש:

(יד) (על הברטנורא) כרב הונא בגמרא. ומפרש הר"ש דמשמע ליה מדקתני עד שתות ינכה דעד ולא עד. בכלל ומש"ה מפרש דפחות משתות דקתני דה"ק אם פיחת כו'. ומ"ש הר"ב ה"ג כו'. כלומר לאפוקי מגירסת התוס' פחות שתות. ועתוי"ט:

(טו) (על המשנה) ינכה מן הדמים. ואם הותיר יחזיר לו קרקע. ר"ש. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בטל הן חסר הן יתר את מדה בחבל: הן חסר הן יתר מדה בחבל בטל מדה בחבל את הן חסר הן יתר דברי בן ננס כך צריך לגרוס. בפי' רעז"ל ופליגי רבנן עלי' ואמרי הלך אחרי פחות שבלשונות פי' נמקי יוסף משום דנימא דלתועלתו אומר כל מה שאומר שכשאמר מדה בחבל משום שאם בשמא ימצאו יותר שיהי' המותר שלו ואמר הן חסר הן יתר אם שמא יחסר מהמדה בחבל שלא ינכה כלום ע"כ ועיין במה שכתבתי בשמו ז"ל במציעא פרק השואל סימן ח' וכולם הם קיצור דברי רשב"ם ז"ל. ולשון הרמב"ם ז"ל שם בהלכות מכירה פכ"ח הלך אחר פחות שבלשונות ואין לי אלא כדין אם חסר אם יתר ושם כתב הרב המגיד השגת הראב"ד ז"ל ודעת הרב אבן מאגא"ש ז"ל וכתב בסוף ורש"י ז"ל פי' דיד המוכר שהוא מוחזק בקרקע על העליונה הלכך אם פיחת להכי א"ל הן חסר הן יתר אם הותיר להכי א"ל מדה בחבל ע"כ וזה דעת המחבר ז"ל וכן נ"ל. ואפילו בא מוכר ליקח מעות כופין את הלוקח ליתן בשהותיר לפי שהקרקע בחזקת בעלי' עומדת וכן אמרו בענין שכירות בשתי לשונות סותרים עכ"ל ז"ל. נלע"ד שבפי' רעז"ל צריך להגיה כך ה"ג פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה וה"פ וכו' שכן היא גרסת רשב"ם ז"ל ותוס' ז"ל ובכל הספרים וכן הגיה ג"כ בתוי"ט וגם החכם הר"ס אוחנא ז"ל. וכרב הונא דס"ל דעד שתות ינכה דקתני במתניתין עד ולא עד בכלל הוא והוא מפ' מתניתין הכי דמלמעלה למטה קתני וה"ק פיחת שליש ינכה רובע ינכה חומש ינכה עד שתות ינכה ולא עד בכלל וכן פי' הרמב"ם ז"ל וכן פסק ג"כ הרא"ש ז"ל ודלא כרבינו האי שפסק כרב יהודה דס"ל עד ועד בכלל. וי"ס דגרסי פחות שתות הגיעו בלא מ"ם וכתבו תוס' ז"ל דלההיא גרסא יפרש רב יהודא פיחת עד שתות ולא שתות בכלל אע"ג דלא קתני עד וכענין זה יש בהזהב כמה תהא הסלע חסרה ולא יהא בה אונאה ובעי למימר עד כמה ולגרסא זו קשה דקאמר בגמרא ורב הונא ה"ק פחות משתות ושתות עצמו הגיעו הא להדיא אתיא מתניתין כותיה ע"כ. וז"ל משנה זו לפי הגהת הר"ר יהוסף ז"ל מדה בחבל אם חסר אם יתר ביטל אם חסר אם יתר מדה בחבל אם חסר אם יתר מדה בחבל ביטל מדה בחבל את אם חסר אם יתר דברי בן ננס:

בסימניו ובמצריו: פָּחַת משתות הגיעו עד שתות ינכה. ופי' בסמניו ובמצריו פי' האומר לחברו בית כור עפר אני מוכר לך בסמניו ובמצריו אם פחת שתות הגיעי אבל אם פיחת יתר משתות ינכה ע"כ עוד כתב עד שתות פי' מלמעלן למטן ע"כ: