משנה בבא בתרא ז רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) האומר לחברו: בית כור עפר אני מוכר לך -

היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים,
או סלעים גבוהים עשרה טפחים - אינן נמדדין עימה,
פחות מכן - נמדדין עימה.
אם אמר לו: כבית כור -
אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים,
או סלעים גבוהין יותר מעשרה טפחים - הרי אלו נמדדין עימה.


(ב) בית כור עפר אני מוכר לך, מידה בחבל -

פחת כל שהוא - ינכה,
הותיר כל שהוא - יחזיר.
ואם אמר לו: אם חסר אם יתר -
אפילו פחת רובע לסאה,
או הותיר רובע לסאה - הגיעו,
יתר מכן - יעשה חשבון.
מה הוא מחזיר לו? - מעות,
ואם רצה - מחזיר לו קרקע.
ולמה אמרו מחזיר לו מעות?
כדי לייפות כוחו של מוכר,
שאם שייר בשדה - בית תשעת קבין,
ובגינה - בית חצי קב,
וכדברי רבי עקיבה - בית רובע,
מחזיר לו - את הקרקע.
ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר - אלא את כל המותר.


(ג) מידה בחבל, אם חסר אם יתר -

ביטל אם חסר אם יתר - את מידה בחבל,
אם חסר אם יתר, מידה בחבל -
ביטל מידה בחבל - את אם חסר אם יתר,
דברי בן ננס.
בסימניו ובמצריו -
פחות שתות - הגיעו,
עד שתות - ינכה.


(ד) האומר לחברו: חצי שדי אני מוכר לך -

משמין ביניהם - ונוטל חצי שדהו.
חציה בדרום אני מוכר לך -
משמין ביניהם - ונוטל חציה בדרום.
ומקבל עליו - מקום גדר, וחריץ, ובן חריץ.
וכמה הוא חריץ? - שישה טפחים.
ובן חריץ - שלשה.


הדף הראשי של משנה בבא בתרא ז