משנה בבא בתרא ז ניקוד
(א)
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לְךָ,
- הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- אֵינָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ;
- פָּחוֹת מִכָּאן,
- נִמְדָּדִין עִמָּהּ.
- וְאִם אָמַר לוֹ: כְּבֵית כּוֹר עָפָר,
- אֲפִלּוּ הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמֻקִּים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
- אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִין יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
- הֲרֵי אֵלּוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ:
בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לְךָ מִדָּה בְּחֶבֶל,
- פִּחֵת כָּל שֶׁהוּא, יְנַכֶּה;
- הוֹתִיר כָּל שֶׁהוּא, יַחֲזִיר.
- אִם אָמַר: הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר,
- אֲפִלּוּ פִּחֵת רֹבַע לִסְאָה אוֹ הוֹתִיר רֹבַע לִסְאָה, הִגִּיעוֹ;
- יוֹתֵר מִכָּאן, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן.
- מַה הוּא מַחֲזִיר לוֹ?
- מָעוֹת;
- וְאִם רָצָה, מַחֲזִיר לוֹ קַרְקַע.
- וְלָמָּה אָמְרוּ: מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת?
- לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר;
- שֶׁאִם שִׁיֵּר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין
- וּבַגִּנָּה בֵּית חֲצִי קַב,
- וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: בֵּית רֹבַע,
- מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע.
- וְלֹא אֶת הָרֹבַע בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר,
- אֶלָּא אֶת כָּל הַמּוֹתָר:
"מִדָּה בְּחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר",
- בִּטֵּל "הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר" [אֶת] "מִדָּה בְּחֶבֶל";
- "הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר מִדָּה בְּחֶבֶל",
- בִּטֵּל "מִדָּה בְּחֶבֶל" "הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר",
- דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס.
- בִּטֵּל "מִדָּה בְּחֶבֶל" "הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר",
- בְּסִימָנָיו וּבִמְצָרָיו,
- פָּחוֹת מִשְּׁתוּת,
- הִגִּיעוֹ;
- עַד שְׁתוּת,
- יְנַכֶּה:
- פָּחוֹת מִשְּׁתוּת,
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:
- "חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ",
- מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן,
- וְנוֹטֵל חֲצִי שָׂדֵהוּ.
- מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן,
- "חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ",
- מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן,
- וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם;
- וְהוּא מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם הַגָּדֵר, חֲרִיץ וּבֶן חֲרִיץ.
- וְכַמָּה הוּא חֲרִיץ?
- שִׁשָּׁה טְפָחִים;
- וּבֶן חֲרִיץ,
- שְׁלֹשָׁה:
משנה בבא בתרא, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב