משנה בבא בתרא ז דפוסים
משנה בבא בתרא, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
האומר לחבירו: בית כור עפר אני מוכר לך, היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים, אינן נמדדין עמה.
פחות מכאן, נמדדין עמה.
ואם אמר לו: כבית כור עפר, אפלו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים או סלעים גבוהין יותר מעשרה טפחים, הרי אלו נמדדין עמה.
בית כור עפר אני מוכר לך מידה בחבל, פיחת כל שהוא, ינכה.
הותיר כל שהוא, יחזיר.
אם אמר: הן חסר הן יתר, אפילו פיחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה, הגיעו.
יותר מכאן, יעשה חשבון.
מה הוא מחזיר לו? מעות.
ואם רצה, מחזיר לו קרקע.
ולמה אמרו מחזיר לו מעות? ליפות כוחו של מוכר, שאם שייר בשדה בית תשעה קבין, ובגינה בית חצי קב, וכדברי רבי עקיבא בית רובע, מחזיר לו את הקרקע.
ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר, אלא את כל המותר.
מידה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר, ביטל הן חסר הן יתר מידה בחבל.
הן חסר הן יתר מידה בחבל, בטל מידה בחבל הן חסר הן יתר, דברי בן ננס.
בסימניו ובמצריו, פחות משתות, הגיעו.
עד שתות, ינכה.
האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך, משמנין ביניהן ונוטל חצי שדהו.
חציה בדרום אני מוכר לך, משמנין ביניהן ונוטל חציה בדרום. והוא מקבל עליו מקום הגדר, חריץ ובן חריץ.
וכמה הוא חריץ, ששה טפחים.
ובן חריץ, שלשה.
משנה בבא בתרא, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב