משנה אהלות א דפוסים
משנה אהלות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
שנים טמאים במת -- אחד טמא טומאת שבעה, ואחד טמא טומאת ערב.
שלשה טמאין במת -- שנים טמאין טומאת שבעה, ואחד טמא טומאת ערב.
ארבעה טמאין במת -- שלשה טמאין טומאת שבעה, ואחד טמא טומאת ערב.
כיצד שנים?
אדם הנוגע במת, טמא טומאת שבעה.
ואדם הנוגע בו, טמא טומאת ערב.
כיצד שלשה?
כלים הנוגעים במת, וכלים בכלים, טמאין טומאת שבעה.
השלישי, בין אדם ובין כלים, טמאין טומאת ערב.
כיצד ארבעה?
כלים נוגעין במת, ואדם בכלים, וכלים באדם, טמאין טומאת שבעה.
הרביעי, בין אדם בין כלים, טמא טומאת ערב.
אמר רבי עקיבא, יש לי חמישי. השפוד התחוב באהל, האהל והשפוד ואדם הנוגע בשפוד וכלים באדם, טמאין טומאת שבעה. החמישי, בין אדם בין כלים, טמא טומאת ערב.
אמרו לו, אין האהל מתחשב.
אדם וכלים מיטמאין במת.
חומר באדם מבכלים וכלים מבאדם.
שהכלים שלשה והאדם שנים.
חומר באדם, שכל זמן שהוא באמצע, הן ארבעה. ושאינו באמצע, הן שלשה.
אדם ובגדים מיטמאים בזב.
חומר באדם מבבגדים, ובבגדים מבאדם.
שהאדם הנוגע בזב מטמא בגדים, ואין בגדים הנוגעין בזב מטמאין בגדים.
חומר בבגדים, שהבגדים הנושאין את הזב מטמאין אדם, ואין אדם הנושא את הזב מטמא אדם.
אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו.
ואפילו מגוייד, ואפילו גוסס -- זוקק ליבום ופוטר מן היבום, מאכיל בתרומה ופוסל בתרומה.
וכן בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם.
הותזו ראשיהם, אף על פי שמפרכסין, טמאין, כגון זנב של הלטאה שהיא מפרכסת.
האיברין אין להן שיעור. אפילו פחות מכזית מן המת, ופחות מכזית מן הנבילה, ופחות מכעדשה מן השרץ, מטמאין טומאתן.
מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם: שלשים בפיסת הרגל, ששה בכל אצבע, עשרה בקורסל, שנים בשוק, חמשה בארכובה, אחד בירך, שלשה בקטלית, אחת עשרה צלעות, שלשים בפיסת היד, ששה בכל אצבע, שנים בקנה, ושנים במרפק, אחד בזרוע, וארבעה בכתף.
מאה ואחד מזה ומאה ואחד מזה.
ושמונה עשר חוליות בשדרה, תשעה בראש, שמונה בצואר, ששה במפתח של לב, וחמשה בנקביו.
כל אחד ואחד מטמא במגע ובמשא ובאהל.
אימתי? בזמן שיש עליהן בשר כראוי. אבל אם אין עליהן בשר כראוי, מטמאין במגע ובמשא, ואין מטמאין באהל.
משנה אהלות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב