עיקר תוי"ט על אהלות א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה אהלות א: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) והא דכתיב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא, טומאת ערב קאמר, כדכתיב תטמא עד הערב. כ"מ. ובב"ק יליף מקרא דכל טומאה של מת הויא ז' התם וכבסתם בגדיכם כתיב והיינו כלים, אבל באדם לא. ועתוי"ט:

(ב)

(ב) (על הברטנורא) כלומר חוץ מכלי חרס:

(ג) (על הברטנורא) דאין הבדל בין חלל חרב או חלל אבן או עץ, ואמנם ירצה שכל מה שיגע בחרב שנהרג בו המת יטמא ז' ימים. הר"מ:

(ג)

(ד) (על הברטנורא) אבל לא שמעינן מינה כלים במת וכלים בכלים במכל שכן כשאדם באמצע דמיטמאין הכלים ממנו כל שכן כשאינו באמצע שיטמאו הכלים מן הכלים, דהוא אמינא דאין כלי מתטמא מן הכלי טומאת שבעה, דכשאדם באמצע שאני, דכתיב וכבסתם בגדיכם, וזב דמשנה ה' יוכיח:

(ד)

(ה) (על המשנה) שלשה. ואע"ג דלכאורה הא דאדם באמצע חומרא דכלים היא שהן נגעו במת והוו אבי אבות, אבל כשאדם הוא תחלה שנגע במת, לא הוי אלא אב, מ"מ חומרא דאדם חשיב ליה, דעושה כיוצא בו, משא"כ בכלים. מהר"ם:

(ה)

(ו) (על הברטנורא) ההוא במרכב איירי, וכ"ש במשכב ומושב דחמירי:

(ז) (על הברטנורא) ואמנם שאר כלים הוא מטמא. הר"מ:

(ו)

(ח) (על הברטנורא) מכאן אתה דן לשרץ בק"ו כו'. ספרי. ועתוי"ט:

(ט) (על המשנה) ראשיהם. אע"פ שעדיין מעורה בעור הגוף. הר"מ. דאם לא כן, פשיטא. כ"מ. כלומר, דאע"פ שמפרכסין אינה רבותא כלל:

(י) (על המשנה) הלטאה. הוא שם השרץ. ועתוי"ט:

(ז)

.אין פירוש למשנה זו

(ח)

(יא) (על המשנה) בכל אצבע. כי פיסת הרגל והיד הכל חבורי אצבעות עד הקנה:

(יב) (על המשנה) ארכובה. מקום חבור השוק בירך. ועתוי"ט:

(יג) (על המשנה) כראוי. שהוא פחות מכזית: