משנה אהלות א רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) שנים טמאין במת -
- אחד - טמא טומאת שבעה,
- ואחד - טמא טומאת ערב.
- שלשה טמאין במת -
- שנים - טמאין טומאת שבעה,
- ואחד - טמא טומאת ערב.
- ארבעה טמאין במת -
- שלשה - טמאין טומאת שבעה,
- ואחד - טמא טומאת ערב.
- כיצד שנים?
- אדם הנוגע במת - טמא טומאת שבעה,
- ואדם הנוגע בו - טמא טומאת ערב.
(ב) כיצד שלשה?
- כלים הנוגעין במת,
- וכלים בכלים - טמאין טומאת שבעה.
- השלישי -
- בין אדם, בין כלים - טמא טומאת ערב.
- כלים הנוגעין במת,
(ג) כיצד ארבעה?
- כלים הנוגעין במת,
- ואדם בכלים, וכלים באדם - טמאין טומאת שבעה.
- הרביעי -
- בין אדם, בין כלים - טמא טומאת ערב.
- כלים הנוגעין במת,
[ד] *הערה 1: אמר רבי עקיבה: יש לי חמישי -
- השפוד התחוב באוהל -
- האוהל, והשפוד,
- ואדם הנוגע בשפוד,
- וכלים באדם - טמאין טומאת שבעה.
- החמישי -
- בין אדם, בין כלים - טמא טומאת ערב.
- האוהל, והשפוד,
- השפוד התחוב באוהל -
- אמרו לו: אין האוהל מתחשב.
(ד) [ה] אדם, וכלים - מיטמאין במת.
- חומר באדם מבכלים, ובכלים מבאדם.
- שהכלים - שלשה,
- והאדם - שנים.
- חומר באדם מבכלים -
- שכל זמן שהוא באמצע - הן ארבעה,
- אינו באמצע - הן שלשה.
(ה) [ו] אדם, ובגדים - מיטמאין בזב.
- חומר באדם מבבגדים, ובבגדים מבאדם.
- שהאדם הנוגע בזב - מטמא בגדים,
- ואין בגדים הנוגעין בזב - מטמאין בגדים.
- וחומר בבגדים -
- שהבגדים הנושאין את הזב - מטמאין אדם,
- ואין אדם הנושא את הזב - מטמא אדם.
(ו) [ז] אדם אינו מטמא - עד שתצא נפשו.
- אפילו מגוייד, אפילו גוסס -
- זוקק ליבום, ופוטר מן היבום,
- מאכיל בתרומה, ופוסל מן התרומה.
- אפילו מגוייד, אפילו גוסס -
- וכן בהמה וחיה, אינן מטמאין - עד שתצא נפשן.
- הותזו ראשיהן -
- אף על פי שהן מפרכסין - טמאין,
- כגון הזנב של לטאה שהיא מפרכסת.
- הותזו ראשיהן -
(ז) [ח] האיברים - אין להן שעור.
- אפילו פחות מכזית מן המת,
- ופחות מכזית מן הנבילה,
- ופחות מכעדשה מן השרץ - מטמאין טומאתן.
- אפילו פחות מכזית מן המת,
(ח) [ט] מאתיים ושמונה וארבעים איברים - באדם.
- שלשים - בפיסת הרגל,
- שישה - בכל אצבע,
- עשרה - בקורסל,
- שנים - בשוק,
- חמישה - בארכובה,
- אחד - בירך,
- ושלשה - בקטלית.
- ואחת עשרה - צלעות.
- שלשים - בפיסת היד,
- שישה - בכל אצבע,
- שנים - בקנה,
- שנים - במרפק,
- אחד - בזרוע,
- וארבעה - בכתף.
- מאה ואחד מזה - ומאה ואחד מזה.
- ושמונה עשר חוליות - בשזרה.
- תשעה - בראש.
- שמונה - בצוואר.
- שישה - במפתח של לב.
- וחמישה - בנקביו.
- שלשים - בפיסת הרגל,
- וכל אחד ואחד - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל.
- אימתי?
- בזמן שיש עליהן בשר כראוי,
- אבל, אם אין עליהן בשר כראוי -
- מטמאין במגע ובמשא - ואין מטמאין באוהל.
- אימתי?
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה אהלות א
משנה אהלות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב