משנה אבות ה יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ה · משנה יג | >>

[עריכה]

ארבע מדות בנותני צדקה:

  1. הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים, עינו רעה בשל אחרים.
  2. יתנו אחרים והוא לא יתן, עינו רעה בשלו.
  3. יתן ויתנו אחרים, חסיד.
  4. לא יתן ולא יתנו אחרים, רשע.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה.

הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים,
עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים.
יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן,
עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ.
יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים,
חָסִיד;
לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים,
רָשָׁע:

נוסח הרמב"ם

ארבע מדות בנותני צדקה -

רוצה שיתן, ולא יתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים.
שיתנו אחרים, והוא לא יתן - עינו רעה בשלו.
שיתן, ויתנו אחרים - חסיד.
לא יתן, ולא יתנו אחרים - רשע.

פירוש הרמב"ם

הסתכל איך קרא רב הרחמנות, אשר לא יספיק לו מה שירחם הוא לבדו עד שירחמו גם כן אחרים, חסיד, וקרא האכזר רשע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ארבע מדות בנותני צדקה - כלומר בנתינת הצדקה. ולא בנותני צדקה ממש, דהא איכא בהו מי שאינו נותן. וכן בסמוך בהולכי לבית המדרש, היינו בהליכת בית המדרש:

עינו רעה בשל אחרים - דיודע שהצדקה מעשרת ואינו רוצה שאחרים יתעשרו נא. פירוש אחר, יש מי שחס על ממון קרוביו יותר מעל ממונו, ואע"פ שהוא נותן אינו רוצה שקרוביו יתנו, שלא יאבדו את ממונם, והיינו עינו רעה בשל אחרים דומיא דעינו רעה בשלו דבסיפא:

פירוש תוספות יום טוב

ארבע מדות בנותני צדקה. דמתני' לעיל נמי לענין ספוק התלמידים נשנית כדפי' הר"ב. מד"ש. ודרך חיים כתב שהיתה ראויה לשנות מיד אחר שלי שלי וכו' אלא דהך דמהר לשמוע דמיא לה טפי. דבתרווייהו תנן יצא שכרו בהפסידו וכו':

עינו רעה בשל אחרים. פי' הר"ב דיודע שהצדקה מעשרת וכו'. וכן פירש"י ומסיים ועינו רעה בשלו לפי שיש לו אבירות לב. ואינו דומה לעינו רעה בשל אחרים ע"כ. אלא כלומר כעין רעה דמתני' י"ט שאינו מסתפק בשלו. וחומד במה שראוי אל העני. וקשיא דא"כ רשע הוא שעובר על לא תאמץ את לבבך (דברים ט"ו) ואפשר דהכא איירינן בענין שאין מחסור לעני ונמצא שאינו מאמץ את לבבו מתת לעני די מחסורו ואילו לא היה מי שיתן היה הוא נותן ורצונו ליתן כשימצא עני שאין לו נותנים ומכל מקום אבירות לב הוא. והשתא אתי שפיר דיתן ויתנו אחרים חסיד ומקשים שכן הוא מדת כל אדם שיתן ויתנו אחרים. אלא דהכא בעני שיש לו די מחסורו. אם לא היו הנותנים אלא האחרים ולא הוא. או שהיה הוא הנותן ולא האחרים והנה הוא רוצה שגם שניהם יתנו הוא ואחרים כדי למלאות ספקו בשפע לאיש כזה ראוי להקרא חסיד כך נ"ל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(נא) (על הברטנורא) ועינו רעה בשלו לפי שיש לו אבירות לב. ואינו דומה לעינו רעה בשל אחרים. רש"י. אלא כלומר כעין רעה דמתניתין י"ט, שאינו מסתפק בשלו וחומד במה שראוי אל העני. וקשה דא"כ רשע הוא שעובר על לא תאמץ את לבבך. ואפשר דהכא איירי בענין שאין מחסור לעני ונמצא שאינו מאמץ לבבו מתת לעני די מחסורו, ואלו לא היה מי שיתן היה הוא נותן ורצונו ליתן כשימצא עני שאין לו נותנים, ומ"מ אבירות לב הוא. והשתא אתי שפיר דיתן ויתנו אחרים חסיד. דקשה, שכן הוא מדת כל אדם אלא דהכא בעני שיש לו די ספוקו בנתינת אחד מהם. והוא רוצה שיתן ויתנו כדי למלאות ספקו בשפע לאיש כזה ראוי להקרא חסיד. כן נ"ל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ד' מדות כו':    ועיין בדרשיותיו של הרב ר' משה אלשיך ז"ל פי' נחמד בפ' בהר סיני דף ר"ד:

תפארת ישראל

יכין

ארבע מדות בנותני צדקה:    ר"ל בנתינת הצדקה. דהרי חשב גם שאינם נותנים. או נ"ל דכולהו בבי דמתני' בנותני צדקה מיירי, ויתן ולא יתן דנקט תנא, היינו שנותן צדקה השתא באופן שמגלה דעתו השתא מה שרוצה לעתיד, דכשיתן לעני בפנים יפות [ב"ב ד"ט ב'] שעליו נאמר אז תקרא לעני וד' יענה. שהקב"ה מתאוה לתפלת צדיקים. זהו שרוצה שיתן לעתיד, והגוער בהעני בנזיפה בעת שנותן לו צדקה, זה רוצה לבלי ליתן לו בעתיד, כי העני נמאס בעיני עצמו ומתירא לתבעו פעם שנית, וכשמבזהו בעיני אחרים או כשמודיע צערו לרבים, עי"ז יוגרם שיתנו או לא יתנו לו אחרים:

עינו רעה בשל אחרים:    ר"ל או שטעמו שעינו צרה שיצא על אחרים שם טוב שנותנים גם הם לעניים. או שעינו צרה שיהיה לעניים הרווחה יתירה. וזה עון פלילי:

עינו רעה בשלו:    ר"ל אינו חושש שיצא על אחרים שם טוב. גם אינו חושש שיהיה לעניים הרווחה. אבל שיהיה להם הרווחה על ידו, בזה עינו צרה:

יתן ויתנו אחרים:    אעפ"י שכבר נתן הוא, אעפ"כ ידבר עם אחרים שיתנו גם הם:

לא יתן ולא יתנו אחרים:    מלת רוצה שנזכר ברישא אכולהו בבי קאי. וה"נ ר"ל רוצה שלא יתן ושלא יתנו אחרים:

רשע:    מדהוא אכזר, דבמה יתפרנסו העניים:

בועז

פירושים נוספים


מגן אבות (רשב"ץ)

דרך חיים (מהר"ל)

מדרש שמואל (אוזידא)