דרך חיים (מהר"ל)/פרק ה משנה יג
פרק ה משנה יג[עריכה]
ארבע מדות בנותני צדקה. יש לשאול שאמר ד' מדות בנותני צדקה ואמר אחר כך לא יתן ולא יתנו אחרים ואם כן אינו נותן צדקה, ועוד קשה שאמר הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים דבר זה אין סברא שרוצה שיתן ולא יתנו אחרים, שאם הוא רוצה שיתן כ"ש שרוצה שיתנו אחרים. ופירוש זה כי מה שאמר בנותני צדקה כלומר שמוטל עליהם שיתנו צדקה ויקראו נותני צדקה כאשר מוטל עליהם הצדקה. ומה שאמר הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים, נראה שאין לפרש משום שעושה צדקה ליוהרא ולכבוד בעלמא ולפיכך אין רוצה שיתנו אחרים, דזה לא שייך לומר עינו רעה בשל אחרים, דהא גם עינו בשלו רעה רק שאומר שיתן בשביל יוהרא בעלמא ובלאו הכי היה עינו רעה. אבל נראה דהכי פירושו שהוא אדם שמהנה אחרים ומתוך כך עינו רעה שיתנו אחרים כיון שהוא מהנה תמיד אחרים אם יתנו הרי הם יהיו חסרים. ולפיכך אמר שהוא אוהב אחרים כל כך עד שעינו רעה אם יתנו אחרים, רק הוא רוצה ליתן:
ועוד יש לפרש, כי לפעמים יש בו שתי מדות שהוא נדיב לב מאוד כגון לתת להקדש שלא שייך בזה רע עין, כי רע עין הוא שייך לומר שעינו רעה שלא יהנה אחר ממנו כלום ולפיכך בנתינת צדקה לאחר עינו רעה, ולפעמים הוא נדיב כל כך שמכריע נדיבת לבו על מדת עין רעה שעינו רעה בשל אחרים, ורוצה שיתן ואינו רוצה שיתנו אחרים דהא לא שייך כאשר יתנו אחרים נדיבת לב והוא בעל עין הרע, ולכך מצד עין הרע שבו אין רוצה שיתנו אחרים. והשתא הוי שפיר רוצה שיתן ולא יתנו אחרים עינו רעה בשל אחרים. וקשה למה לא יתן ויתנו אחרים עינו רעה בשלו ולמה לא נקרא רשע שהרי מונע עצמו מן הצדקה, ומפני שהוא רוצה שיתנו אחרים וכי בשביל זה יצא מידי רשעתו. וגם זה אין קשיא כי אין הכונה שאומר שיתנו אחרים, רק הוא משתדל בכל כחו ומטריח עצמו מאוד שיתנו אחרים, ואין ראוי שיהיה נקרא רשע כהאי גונא שאין רשע רק מי שהוא רע לבריות וזה אינו רשע לבריות רק טוב לבריות שהרי מטריח מאוד שיתנו אחרים, רק מה שעינו רעה בשלו ובשביל כך אינו רוצה שיתן אבל רשע לא שייך לקרותו כיון שהוא משתדל שיתנו אחרים. ויש מקשים בסיפא דקאמר יתן ויתנו אחרים חסיד מה חסידות יש כאן הרי מחויב שיתן צדקה, ובשביל שמקיים מצות צדקה אין ראוי שיהיה נקרא חסיד רק שאינו רשע. אבל לפי מה שפירשנו לא יקשה כלל, כי מה שאמר יתן ויתנו אחרים היינו שהוא משתדל בכל כחו שיתנו אחרים מטריח ויעשה אחרים שיתנו, והיה די שיאמר אני אתן מה שהש"י צוה אותי אבל לטרוח עצמי שיתנו אחרים כיון שכבר עשיתי המוטל עלי, וכהאי גוונא אינו מחויב רק הוא מדת חסידות. פשיטא אם לא יתן אע"ג שהוא מטריח עצמו שיתנו אחרים, אין ראוי שיהיה נקרא חסיד כי מה חסידות יש כאן שהרי הוא אינו נותן ולפיכך יאמר עינו רעה בשלו. ויש מקשים שהיה לו לומר עינו רעה בלבד ולא שייך לומר עינו רעה בשלו דהא בשלו אין עינו רעה רק עינו רעה באחר שאינו רוצה לתת לו וכדכתיב (דברים, טו) ורעה עינך באחיך, ואין זה קשיא כי הבי"ת משמשת בלשון עם והוא בי"ת הכלי כמו באבן יד הכהו (במדבר, לה), ור"ל שהוא בעל עין רעה עם ממון שלו, וכן עינו רעה בשל אחרים שהוא נוהג מנהג עין הרע עם ממון שהוא של אחרים. ואין הפירוש שנותן עין הרע בשלו, רק פירושו שיש לו עין הרע בשלו שאלו היה עין טובה היה נותן לאחר אבל יש עין רעה בשלו לכך אינו נותן לאחר. ומשנה הזאת ראויה שתהיה אחר ד' מדות שלי שלי וכו' שגם אותה משנה מדברת בענין זה, רק שהחלוקה שעשה התנא בב' המשניות הקודמות הם שוים לגמרי בשניהם אמרו יצא שכרו בהפסדו ומפני שהם שוים לגמרי סדרם ביחד: