משנה תענית ב ז

ועל אנשי בית אב אסור כל זמן עבודתם לפי שהן עוסקין בעבודה. וכבר ידעת איך אסר הכתוב לעשות שום דבר מענייני המקדש בשכרות, והוא שנאמר "יין ושכר אל תשת"(ויקרא י, ט) וגו'.

והמעמד - הוא מישראל, ועוד יתבאר עניינו בסוף זו המסכת.

ואסור התגלחת על אנשי משמר ואנשי מעמד כל ימי עבודתם, הטעם בזה כדי שלא יכנסו כשהן מנוולים, כמו שהוא אסור בחולו של מועד:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אנשי משמר מותרים לשתות יין - לאו גבי תענית קאי, אלא איידי דאיירי בבני משמר מייתי לה הכא:

בלילות - שאין לחוש שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב בלילה ויצטרכו אלו לבא לסייעם:

לא ביום ולא בלילה - לפי שהיו צריכין להעלות כל הלילה אברים ופדרים שפקעו מעל המזבח ^כה:

אנשי מעמד - הם ישראלים הקבועים בירושלים ועומדים על קרבן אחיהם ומתפללין שיהא מקובל ברצון. ועומדים שם בשעת העבודה שלוחים מכל ישראל, דהיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו והכתוב אומר (במדבר כח) תשמרו להקריב לי במועדו, לישראל מצוה שיעמדו על הכהנים בשעת עבודה:

אסורים לספר ולכבמ - משנכנסו למשמרתם, כל אותה שבת, כדי שיספרו קודם לכן ולא יכנסו למשמרתן כשהן מנוולים:

ובחמישי - שבתוך משמרתן מותרים שדרו [רוב] בני אדם לספר בחמישי ואין ממתינין לספר בע"ש מפני הטורח:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אבל לא בימים. שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב ויבואו אנשי המשמר לסייעם וכתיב (ויקרא י') יין ושכר אל תשת בבואכם וגו':

לא ביום ולא בלילה. פי' הר"ב לפי שהיו צריכים להעלות כו' שפקעו מעל המזבח א"נ לא גמרו ביום גומרין בלילה אבל אנשי משמר אינן צריכין לסייע בלילה להפוך במזלג דבית אב יכול להספיק לבד היפוך המערכה. רש"י:

ואנשי מעמד. כתב הר"ב דהכתוב אומר תשמרו כו' עיין רפ"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כה) (על הברטנורא) א"נ לא גמרו ביום גומרין בלילה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות: ביד ספ"ו דהלכות כלי המקדש ובפ"א דהלכות באת מקדש סי' ו' וי"ב. לאו גבי תענית קא מיירי אלא איידי דאיירי בבני משמר מייתי ליה:

בלילות: אין לחוש שמא תכבד העבודה בלילה שהרי ראו שפסקו הקרבנות ולא כבדה העבודה:

אבל לא בימים: שמא הביאו רוב קרבנות ולא יספיקו בני בית אב של אותו היום וצריכין אלו לסייען והרי אינם ראויין לעבודה דכתיב יין ושכר אל תשת וגו' וסמיך ליה ולהבדיל בין הקדש ובין החול בין עבודה כשרה למחוללת כל אנשי בית אב אסורין בין ביום בין בלילה לפי שהיו מעלין כל הלילה אברים ופדרים שפקעו מע"ג המזבח או להפכן במזלג או פעמים שצריך כל הלילה להעלות האברים והפדרים שע"ג המזבח דאין נפסלין אלא מבקר ואילך דכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר ואע"פ שאמרו חכמים עד חצות לא אמרו [*) נמחק כאן איזה תיבות.] אבל אנשי משמר אינן צריכין לסייעם להפוך במזלג דבית אב יכול לבד להספיק הפוך המערכה ע"כ:

אנשי משמר ואנשי מעמד: ירושלמי ר"פ ואלו מגלחין:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

סב) אנשי משמר איידי דאיירי במשמרות נקט נמי הא, ולא איירי בתענית:

סג) מותרים לשתות יין בלילות דבלילה א"א שיצטרכו לסיועתם:

סד) ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה משום שהם גם בלילה הקריבו אברי קרבנות היום שעבר:

סה) אנשי משמר ואנשי מעמד שגם ישראל נחלקו לכ"ד מעמדות, מעמד לכל שבוע, ולהן ראש, שנקרא ראש המעמד. וקצת מכל מעמד דרים בירושלים, כדי שיהיו אלו הדרים מהן בירושלים שלוחי כל ישראל, לעמוד אצל הקרבת התמידין [ועי' לקמן פ"ד מ"ב וגו']:

סו) אסורין מלספר ומלכבס אותן שעומדין אצל הקרבן, אסורים לספר ולכבס בשבוע של משמרתם, כדי שיסתפרו ויכבסו בגדיהם מקודם ויכנסו נאים:

סז) ובחמישי שבשבוע שלהן:

סח) מותרין מפני כבוד השבת ושמא לא יהיה להן פנאי בע"ש:

בועז

[עריכה]