משנה תענית ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) סדר תעניות, כיצד?

מוציאין את התיבה - לרחובה של עיר.

ונותנין אפר מקלה - על גבי התיבה.

ובראש - הנשיא,

ובראש - אב בית דין.

וכל אחד ואחד - נוטל, ונותן בראשו.

והזקן שבהם,

אומר לפניהם דברי כיבושים:

"אחינו, לא נאמר באנשי נינווה -

וירא האלוהים את שקם ואת תעניתם,

אלא: "וירא האלוהים את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה" (יונה ג י),

ובקבלה הוא אומר:

"וקרעו לבבכם ואל בגדיכם, ושובו אל ה' אלוהיכם,

כי חנון ורחום הוא, ארך אפיים ורב חסד,

וניחם על הרעה" (יואל ב יג).

(ב) עמדו בתפילה -

מורידין לפני התיבה -

זקן ורגיל,

ויש לו בנים,

וביתו ריקן,

כדי שיהא לבו שלם - בתפילה.

ואומר לפניהם - עשרים וארבע ברכות,

שמונה עשרה - שבכל יום,

ומוסיף עליהן - עוד שש.

(ג) ואלו הן:

זכרונות,

ושופרות,

"אל ה' בצרתה לי" (תהלים קכ א),

"אשא עיניי אל ההרים" (תהלים קכא א),

"ממעמקים קראתיך ה'" (תהלים קל א),

"תפילה לעני כי יעטוף" (תהלים קב א).

רבי יהודה אומר:

לא היה צריך לומר - זכרונות, ושופרות,

אלא אומר תחתיהן -

"רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה,

שידפון וירקון ארבה חסיל כי יהיה,

כי יצר לו אויבו בארץ שעריו,

כל נגע וכל מחלה" (ראה מלכים א ח לז דברי הימים ב ו כח),

"אשר היה דבר ה' אל ירמיהו, על דברי הבצרות" (ירמיהו יד א),

ואומר חותמיהן.

(ד) על הראשונה - הוא אומר:

"מי שענה את אברהם בהר המוריה,

הוא יענה אתכם,

וישמע קול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', גואל ישראל".

על השניה - הוא אומר:

"מי שענה את אבותיכם על ים סוף,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', זוכר הנשכחות".

על השלישית - הוא אומר:

"מי שענה את יהושע בגלגל,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', שומע תרועה".

על הרביעית - הוא אומר:

"מי שענה את שמואל במצפה,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', שומע צעקה".

על החמישית - הוא אומר:

"מי שענה את אליהו בהר הכרמל,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', שומע תפילה".

על השישית - הוא אומר:

"מי שענה את יונה במעי הדגה,

הוא יענה אתכם,

וישמע קול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', העונה בעת צרה".

על השביעית - הוא אומר:

"מי שענה את דוד ושלמה בנו בירושלים,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה,

ברוך אתה ה', המרחם על הארץ".

(ה) מעשה,

בימי רבי חלפתא,

ובימי רבי חנניה בן תרדיון,

שעבר אחד - לפני התיבה,

וגמר - את כל הברכות,

וענו אחריו - אמן.

תקעו הכהנים, תקעו,

"מי שענה את אברהם בהר המוריה,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה".

הריעו בני אהרון, הריעו,

"מי שענה את אבותיכם על ים סוף,

הוא יענה אתכם,

וישמע בקול צעקתכם ביום הזה".

וכשבא דבר אצל חכמים - אמרו:

לא היו נוהגים כן,

אלא בשערי המזרח.

(ו) שלש תעניות הראשונות -

אנשי משמר - מתענין, ולא משלימין.

ואנשי בית אב - לא היו מתענין.

שלש שניות -

אנשי משמר - מתענין, ומשלימין.

ואנשי בית אב - מתענין, ולא משלימין.

שבע אחרונות -

אלו ואלו - מתענין, ומשלימין.

דברי רבי יהושע.

וחכמים אומרין:

שלש תעניות הראשונות -

אלו ואלו - לא היו מתענין.

שלש שניות -

אנשי משמר - מתענין, ולא משלימין.

ואנשי בית אב - לא היו מתענין.

שבע אחרונות -

אנשי משמר - מתענין, ומשלימין.

ואנשי בית אב - מתענין, ולא משלימין.

(ז) אנשי משמר -

מותרין לשתות יין - בלילות.

אבל - לא בימים.

אנשי בית אב -

לא ביום, ולא בלילה.

אנשי משמר, ואנשי מעמד -

אסורין - מלספר, ומלכבס.

ובחמישי - מותרין,

מפני כבוד השבת.

(ח) כל הכתוב במגילת תענית -

דילא למספד -

לפניו - אסור.

ולאחריו - מותר.

רבי יוסי אומר:

לפניו ולאחריו - אסור.

דילא להתענאה -

לפניו ולאחריו - מותר.

רבי יוסי אומר:

לפניו - אסור.

ולאחריו - מותר.

(ט) אין גוזרין תענית על הציבור,

כתחילה - בחמישי,

שלא להפקיע את השערים.

אלא -

שלש תעניות הראשונות -

שני, וחמישי, ושני.

ושלש שניות -

חמישי, ושני, וחמישי.

רבי יוסי אומר:

כשם שאין הראשונות - בחמישי,

כך - לא שניות, ולא אחרונות.

(י) אין גוזרין תענית על הציבור,

בראשי חודשים, ובחנוכה, ובפורים.

ואם התחילו - אין מפסיקין.

דברי רבן גמליאל.

אמר רבי מאיר:

אף על פי שאמר רבן גמליאל,

אם התחילו - אין מפסיקין,

מודה היה - שאין משלימין.

וכן - בתשעה באב,

שחל להיות - ערב שבת.

הדף הראשי של משנה תענית ב

משנה תענית, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב