משנה תענית ב ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ב · משנה ח | >>
כל הכתוב במגילת תענית כו דלא למספד – לפניו אסור, לאחריו מותר.
רבי יוסי אומר: לפניו ולאחריו אסור.
דלא להתענאה בהון – לפניו ולאחריו מותר.
רבי יוסי אומר: לפניו אסור, לאחריו מותר.
כָּל הַכָּתוּב בִּמְגִלַּת תַּעֲנִית דְּלָא לְמִסְפַּד,
- לְפָנָיו אָסוּר,
- לְאַחֲרָיו מֻתָּר;
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר.
- לְפָנָיו אָסוּר,
- דְּלָא לְהִתְעַנָּאָה בְּהוֹן,
- לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר:
כל הכתוב במגילת תענית -
- דילא למספד -
- לפניו - אסור.
- ולאחריו - מותר.
- רבי יוסי אומר:
- לפניו ולאחריו - אסור.
- דילא להתענאה -
- לפניו ולאחריו - מותר.
- רבי יוסי אומר:
- לפניו - אסור.
- ולאחריו - מותר.
היתה אצלם מגילה והיו קורים אותה מגילת תענית, והיה כתובים בה ימים ידועים מחודשים ידועים שעשה עמהם השם ניסים ונתבטלו מהם הצרות, והיו משבחים אותן הימים, מהן ימים כמו שזוכר באותה מגילה שהיו אסורין בהספד, ומהן ימים שהם אסורין בתענית. וכבר בטלה אותה מגילה ואינן אסורין בהספד ובתענית אותן הימים עצמן, כל שכן לפניהם ולאחריהם, והוא אמרם "בטלה מגילת תענית".
מלבד פורים וחנוכה שהם אסורים בהספד ובתענית, ולפניהם ולאחריהם מותר:
כל הכתוב במגילת תענית - ימים שנעשו בהם ניסים לישראל בבית שני וקבעו ימים טובים. אית יומא דלא להתענאה בהון בלבד; ואית יומי דחמייי טפי דלא למספד בהון. ואותן שהן חמורים ואסורים בהספד. לפניו אסור בהספד, דלמא אתי למעבד הכי ביו"ט גופיה. לאחריו מותר דכיון דעבר יום טוב לא חיישינן. ואנן קיי"ל דבטלה מגילת תענית כז, וכל אותן הימים הכתובים שם דלא להתענאה ודלא למספד, כולן מותרין בהספד ותענית, חוץ מחנוכה ופורים שאסורין בהספד ותענית. וימים שלפניהם ואחריהם מותר:
כל הכתוב במגילת תענית. כתב רש"י מגילת תענית נכתבה בימי חכמים אף על פי שלא היו כותבין הלכות והיינו דקתני כל הכתוב במגילת תענית כאילו היה מקרא. וכתב הר"ב דאנן קי"ל דבטלה מגילת תענית. בגמ' פ"ק דר"ה דף י"ח וי"ט שבזמן שבית המקדש קיים אסורים מפני ששמחה היא להם אין ב"ה קיים מותרים מפני שאבל היא להם אבל חנוכה מפרסם ניסא גלוי לכל ישראל על ידי שנהגו בו המצוה והחזיקו בו כשל תורה ולא נכון לבטלו. ופורים. קיימו וקבלו היהודים כדכתיב באסתר.
(כו) (על המשנה) במגילת תענית. מגילת תענית נכתבה בימי חכמים אע"פ שלא היו כותבין הלכות והיינו דקתני כל הכתוב כו' כאלו היה מקרא. רש"י:
(כז) (על הברטנורא) ובגמרא דראש השנה דף י"ח שבזמן שבית המקדש קיים אסורים מפני ששמחה היא להם, אין בית המקדש קיים מותרים מפני שאבל היא להם אבל חנוכה מפרסם ניסא גלוי לכל ישראל על ידי שנהגו בו המצוה והחזיקו בו כשל תורה ולא נכון לבטלו ופורים קיימו וקבלו היהודים כדכתיב באסתר:
כל הכתוב במגלת תענית דלא למיספד: י"ס דלא גרסי תענית רק כל הכתוב במגלה דאית יומיא שהן אסורין בתענית לבד אבל בהספד מותרין דשרי' הספד מפני כבוד הבריות החיים והמתים ה"ר יהונתן ז"ל ובשבת פ"ק דף י"ג איתא בברייתא דחנניא וסיעתו כתבו מגלת תענית שהיו מחבבין את הצרות ע"כ וכאן פי' רש"י ז"ל מגלת תענית נכתבה בימי חכמים אע"פ שלא היו כותבין הלכות והיינו דקתני כל הכתוב במגלת תענית כאילו היה מקרא ע"כ: והכי נמי בברייתא קתני עלה רשב"ג מה ת"ל דלא למספד בהון דלא להתענאה בהון דמשמע לשון מיעוט לומר לך שהן אסורין לפניהם ולאחריהם מותרין: וק"ק לע"ד אמאי לא תני במתני' מלת בהון גבי דלא למספד כדתני לה גבי דלא להתענאה ומפני שלא ראיתי מי שהגיה בה לא שלחתי יד להגיה אכן בנוסח המשנה בבבלי וגם בירושלמי בתרוייהו לא גרסי' מלת בהון: והביאו להאי רישא דמתני' תוס' ז"ל ס"פ בכל מערבין:
דלא להתענאה וכו': תוס' פ' ר' ישמעאל דמנחות דף ס"ה ובירושלמי מוקי למתני' כר' מאיר דאמר דלא למיספד אסור להתענות ודלא להתענות מותר בהספד והכי מוכח בגמ' דמתני' ר"מ היא: ובגמ' א"ר יוחנן הלכה כר' יוסי במה שאסר לפניו בימים שכתוב בהן דלא להתענאה אבל במה שאסר לאחריו בימים שכתוב בהן דלא למיספד אין הלכה כמותו ונמצאו למיספד ולהתענאה שוין שבשניהם לפניו אסור בתענית ולא בהספד כדברי רב אשי בגמ' ולאחריו מותר לגמרי ושמואל פליג ואמר דהלכה כרשב"ג דאמר בברייתא מה ת"ל בהון בהון שני פעמים לומר לך הן אסורין לפניהם אסורין ולאחריהם מותרין ועיין עוד בפי' הר"ן ז"ל: וביד פי"ד דהלכות אבל סי' ג' ובטור א"ח סי' תקע"ג. (הגהה לשון ספר לבוש החור שם הלכתא בטלה מגלת תענית שכל הימים הכתובים במגלת תענית שלא להתענות בהם עכשיו מותר להתענות בהם מפני שנחלפו בעונותינו להרבה מאורעות שאירעו בהן ובטלום והתירו להתענות בהן חוץ מבחנוכה ופורים שאסור להתענות אפי' בזמן הזה מפני שנעשו בהן נסים גדולים מפורסמין אבל לפניהם ולאחריהם מותר דלענין לפניהם ולאחריהם בטלה ג"כ מגלת תענית ע"כ):
בפי' ר"ע ז"ל חוץ מחנוכה ופורים שאסורין בהספד ובתענית וימים שלפניהם ואחריהם מותר ע"כ וכתב הרא"ש ז"ל ומה שנהגו בי"ג באדר והוא יום שלפני פורים וחנוכה ופורים לא בטלו י"ל כדקאמר בפ"ק דר"ה על תענית דצום גדליה דדברי קבלה כדברי תורה ולפניו מותר ועוד זמן קהלה לכל היא שנקהלו ועמדו על נפשם למלחמה ובקשו רחמים וגם הוא מעיקר הנס ע"כ: ובגמ' בברייתא וגם בפ"ק דר"ה דף י"ט תניא הימים האלה הכתובים במגלת תענית אסורין לפניהם ולאחריהם שבתות וימים טובים הם אסורים לפניהם ולאחריהם מותרין מפני שהן מד"ת אינם צריכין חזוק הקשה החכם ה"ר אלעזר אבן ארחא ז"ל האי ברייתא [דלא] כמאן (כאן נמחק איזה תיבות) ונלע"ד דככולי עלמא אתיא וה"פ הימים הכתובים במגלת תענית שלפניהם או לאחריהם אסור למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל שבתות וי"ט לכ"ע לפניהם ולאחריהם מותרין מפני שהן מדברי תורה ועיקר ברייתא לא אתא לאשמועי' רק דין שבתות וי"ט ואסקינן בפ"ק דר"ה דף י"ט דפלוגתא דתנאי היא אי בטלה מגלת תענית ומותר להתענות בימים טובים הכתובים שם או לא בטלה ועדיין אסור להתענות באותן הימים ורב ור' חנינא ס"ל כר' יוסי ור' יוחנן ור"י בן לוי ס"ל כר"מ דלא בטלה דתניא הימים האלו הכתובים במגלת תענית בין בזמן שבית המקדש קיים בין בזמן שאין בית המקדש קיים אסור דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר בזמן שבית המקדש קיים אסורין מפני ששמחה היא להם אין בית המקדש קיים מותרין מפני שאבל הוא להם והלכתא חנוכה ופורים לא בטלו ושאר יומי בטלו: והשתא כיון דתנא קמא דמתני' הוא ר"מ ופליג עליה ר' יוסי נלע"ד שאנו מוכרחים לפרש דברבי פליגי דר"מ ס"ל דבין בזמן שבית המקדש קיים בין בזמן שאין בית המקדש קיים יש לחלק בין מה שכתוב דלא למיספד למה שכתוב דלא להתענאה כדקתני ת"ק במתני'. ור' יוסי ס"ל בזמן הזה כלל כלל ליכא דהא בטלה מגלת תענית חוץ מחנוכה ופורים ובזמן שבית המקדש קיים חומרא איכא דבמה שכתוב דלא למיספד לפניו ולאחריו הי' אסור ובמה שכתוב דלא להתענאה לפניו היה אסור ולאחריו מותר: והא דאמר רב בגמרא דהלכה כר' יוסי דאמר לפניו אסור לאחריו מותר צריכין אנו לומר דקאי אחנוכה ופורים דמודה בהו רב דלא בטלו וגם ר' יוסי יסבור כך וא"ת א"כ כיצד אנו מתענין בערב הפורים כבר תרצו התוס' ההא בסוף פירקין דהא דאמרי' חנוכה ופורים לא בטלו ר"ל הדינין שלהם לעשותם יום טוב ודלא להתענאה בהון אבל בדינים דלפניהם בטלו ועוד י"ל דכיון דיום שלפני הפורים שנתבטלו מיום טוב דידהו שהיו רגילין לעשות בהן ונתבטלו מיום טוב שלהם ה"נ יש לנו לומר שיבטלו משום טעם לפני הפורים דה"נ אמרי' בסמוך וכו' ע"ש:
יכין
סט) כל הכתוב במגילת תענית ספר הוא שנקרא כך מדנזכר שם כל היו"ט שתקנו בבית שני שלא יתענו בהם, עבור הניסים שנעשה להן אז. ובקצת מהיו"ט שם, כתוב דלא למספד, ובקצת דלא להתענאה, ומפרש הכא איזה חילוק יש בין שכתיב כך או כך. וקיי"ל דבזה"ז בטלה מגלת תענות חוץ מחנוכה ופורים [תקע"ג]:
ע) לפניו ביום שלפניו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן |
רבינו חננאל |
רבינו גרשום |
רמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | גבורות ארי | בן יהוידע