משנה סוכה ג ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ג · משנה ג | >>
ערבה יג גזולה יד ויבשה, פסולה.
של אשרה ושל עיר הנדחת, פסולה.
נקטם ראשה, נפרצו עליה, והצפצפה, פסולה טז.
עֲרָבָה גְּזוּלָה. וִיבֵשָׁה, פְּסוּלָה.
שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פְּסוּלָה.
נִקְטַם רֹאשָׁהּ, נִפְרְצוּ עָלֶיהָ, וְהַצַּפְצָפָה, פְּסוּלָה.
כְּמוּשָׁה, וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצָת עָלֶיהָ, וְשֶׁל בַּעַל, כְּשֵׁרָה:
ערבה -
- גזולה, ויבשה - פסולה.
- של אשרה, ושל עיר הנדחת - פסולה.
- נקטם ראשה, נפרצו עליה,
- והצפצפת - פסולה.
- כמושה, או שנשרו - מקצת עליה,
- ושל בעל - כשרה.
שמא יעלה על הדעת כי ערבה אינה באה אלא ממקום המים לפי שאמר הכתוב "ערבי נחל"(ויקרא כג, מ), [לפיכך אמר ושל בעל כשרה,] לא רצה אלא להודיע המין באיזה המקום שיצמח.
ואמרו נקטם ראשה פסולה - אינה הלכה:
נקטם ראשה פסולה - אף זו אינה הלכה טו:
צפצפה - מין ערבה ועלה שלה עגול:
ושל בעל - שגדלה בשדה ולא בנחל, כשרה. לא נאמר ערבי נחל אלא שדבר הכתוב בהווה יט:
ערבה. היא מין ידוע הנקרא ערבי נחל על שם ההוה שגדל על נחל וסימניו נתפרשו שעלה שלו משוך כנחל ופיו חלק וקנה שלו אדום:
גזולה ויבשה כו'. כמו בלולב והא דתני לה במתני' בד' בבי ותנא לולב באפי נפשיה והדס באפי נפשיה. וכן ערבה וכן אתרוג ולא עריב ותנא להו משום דיש בכל אחת ואחת מה שאין בחברו דאילו ציני הר הברזל לא שייך אלא בלולב. וענפיו מרובין מעליו לא שייך אלא בהדס. וצפצפה לא שייך אלא בערבה. וערלה ותרומה לא שייך אלא באתרוג הלכך אצטרכו ארבעה בבי. רש"י:
נקטם ראשה. עיין במשנה דלעיל. וכתב הר"ב אינה הלכה. וכ"כ הרמב"ם. והטעם מבואר לפי שכמו ששמעו לרבי טרפון בהדס הוא הדין והוא הטעם בערבה ועיין משנה דלקמן:
והצפצפה פסולה. גמרא. דכתיב (יחזקאל י"ז) קח על מים רבים צפצפה שמו אמר הקב"ה אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים ומאי ניהו ערבה והן שמו עצמן כצפצפה אלמא גריעותא דבתוכחתם נאמר ביחזקאל י"ז [ה']:
כמושה. ה"ה לשאר מינין דכמושין כשרים. דהא יבש תנן בהו דפסול הא כמוש כשר. ובהדיא תנן בברייתא בגמרא דכולן כמושין כשרין. יבשין פסולין. אלא לגבי ערבה איצטריך למתני הכי סד"א כיון דכתיב ערבי נחל כמושה לא. קמ"ל. הר"ן. ועיין לקמן:
ושנשרו מקצת עליה. לאשמועינן שנפרצו עליה היינו ברוב כדאיתא בתוספתא ושנאו באחרונה וה"ה בכולהו וגבי פסולה נקט נפרצו. משום דהוי ברוב. וגבי מיעוטא שייך לשוך נשרו. הרא"ש:
בעל. פי' הר"ב שדה. ועיין משנה ט' פ"ב דשביעית:
כשרה. פירש הר"ב שלא דבר הכתוב אלא בהווה. כלומר ובכלל ערבי נחל הן חוץ מצפצפה דקרא מיעטה בהדיא וזהו ג"כ לשון הרמב"ם בפירושו שלא רצה הכתוב בערבי נחל אלא להודיע המין באיזה מקום שיצמח מסייע לפי' הרא"ש דלמאן דס"ל לקמן ערבי ללמד דערבה שתים [לא מצריך קרא לרבות] של בעל כמו שכתבתי שהם בכלל דנחל. ולא דערבי בלשון רבים ריבויא הויא כדדרש תנא דברייתא. דא"כ תרתי ליכא למשמע מיניה ודלא כהרא"ם שדחה זה הפי' מדעת הרמב"ם כמבואר בבית יוסף והרי לשונו בפירושו מורה על זה. ולקמן אכתוב הטעם דלא פירשו הרמב"ם והר"ב כהברייתא:
(יג) (על המשנה) ערבה. הוא מין ידוע הנקרא ערבי נחל על שם ההוה שגדל על נחל וסימניו נתפרשו שעלה שלו משוך כנחל ופיו חלק וקנה שלו אדום:
(יד) (על המשנה) גזולה כו'. כמו בלולב. והא דתני לה במתניתין ד' בבי ולא עריב ותני להו, משום דיש בכל אחד ואחד מה שאין בחבירו הלכך אצטריכו ד' בב'. רש"י:
(טו) (על הברטנורא) והטעם מבואר. לפי שכמו דשמעינן לר"ט בהדס, ה"ה והוא הטעם בערבה. תוי"ט:
(טז) (על המשנה) והצפצפה פסולה. דכתיב קח על מים רבים צפצפה שמו. אמר הקב"ה אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים, מאי ניהו ערבה והן שמו עצמם כצפצפה, אלמא גריעותא, דבתוכחה כתיב. גמרא:
(יז) (על המשנה) כמושה. ה"ה לשאר מינין דכמושין כשרים דהא יבש תנן בהו דפסול הא כמוש כשר, והכי איתא בגמרא בהדיא. אלא לגבי ערבה איצטריך, סד"א כיון דכתיב ערבי נחל, כמושה לא, קמ"ל. הר"נ:
(יח) (על המשנה) מקצת. לאשמעינן שנפרצו היינו ברוב וגבי פסולה נקט נפרצה משום דהוי ברוב וגבי מעוטא שייך לשון נשרו. הרא"ש:
(יט) (על הברטנורא) כלומר ובכלל ערבי נחל הן חוץ מצפצפה דקרא מיעטה בהדיא:
ערבה גזולה וכו': דלכם אכולהו קאי: וביד שם רפ"ח וסי' ו' וכתב הר"ן ז"ל וגזולה ודאי פסולה אפי' במדינה כל ז' משום מצוה הבאה בעבירה אבל יבשה איכא למימ' דכשרה בגבולין מראשון ואילך ואיכא למימר דפסולה על פי אותן הסברות שכתבתי למעלה בלולב ע"כ:
צפצפה: גמ' ת"ר ערבי נחל הגדלות על הנחל פרט לצפצפה הגדלה בין ההרים א"ר זירא מאי קראה קח על מים רבים כו' וכתוב בספר יראים סי' קכ"ד והא דתנן נקטם ראשו פסול לכתחלה קאמר ויחזר אחר אחר ואי ליכא אחר יברך על זה ואשכחן דקתני פסול במקום כשר בדיעבד כדיעבד דתנן במנחות ובפרק כיצד צולין מייתי לה נטמאו שייריה אבדו שייריה או נשרפו כמדת ר' אליעזר כשרה וכמדת ר' יהושע פסולה ומוקמינן לה התם בפסחים לכתחלה ודיעבד כשרה ולא יטעה המעיין לשם כי ראיה גמורה גדולה היא ע"כ וכתבתיו לעיל בריש פירקין עם מה שכתב עליו בית יוסף: וכתוב בהרא"ש ז"ל האי נפרצו עליה דהדס וערבה פירשו שנפרצו ממקום חבורן אף לפי מאי שפי' שנפרץ דלולב היינו שנחלקו העלין במקום התיומת דהאי לא שייך גבי ערבה והדס ולפי' רש"י ז"ל נפרצו דשלשתם שוה ושנה בסיפא ושנשרו מקצת עליה כשרה לאשמועי' שנפרצו עליה היינו ברוב כדאיתא בתוספתא ושנאו באחרונה וה"ה בכולהו וגבי פסולה נקט נפרצו משום דהוי ברוב וגבי מיעוטא שייך לשון נשרו ולפי' ר"י משום דלגבי לולב שנה נפרצו שנה בכולן אע"פ שאין פירושם שוה עכ"ל הרא"ש ז"ל ובטור א"ח סי' תרמ"ו וסי' תרמ"ט: ולע"ד צ"ע במה שכתוב בכל בו סימן ע"ב ערבה שנקטם ראשה כשרה הרי"ף ז"ל גריס ניטלה נפרצו עליה פסולה ויש שואלים וכו':
ושל בעל כשרה: וכן ג"כ של הרים שנאמר ערבי לשון רבים מ"מ אבא שאול אומר ערבי שתים אחת ללולב ואחת למקדש להקיף את המזבח ורבנן למקדש הלכתא גמירי לה וכתבו התוס' דשמא ל"ס ליה לאבא שאול דשל בעל ושל הרים כשרה דשתי דרשות לא דרשי' מערבי ואבא שאול ות"ק לית להו הא דדרשי' לקמן ערבי שתים אלא סברי כר' עקיבא דאמר כך הדס אחד וערבה אחת ורבנן דמצרכו לקמן ב' ערבות וכן נמי תנא דדריש ערבי נחל שעלים שלה משוך כנחל למעוטי צפצפה שעלה שלה עגול לא מצרכי קרא לרבויי של בעל ושל הרים דבכלל ערבי נחל וכן משמע מתוך דברי הרמב"ם ז"ל קיצור מהרא"ש ז"ל:
יכין
נקטם ראשה: אף לדידן פסול [עי' סי' כו]:
והצפצפה: מין ערבה שעלה שלה עגול:
כמושה: [וועלק]. ואינו מצוי בלולב והדס:
ושנשרו מקצת עליה: ובנשרו רוב עלין, פסול. [ואף דנשרו מקצת בלולב והדס נמי כשר. נ"ל דקמ"ל נשרו גבי ערבה, דאף דמצוייה א"צ לחזור אחר אחרת]:
ושל בעל: מלת בעל לישנא דמיתבותא הוא, ר"ל שגדלה בשדה מיושבת לזרוע שם, דהיינו שדה לחה, אף שלא גדלה אצל הנחל כשר. ואורחא דמלתא נקט תנא, שאין דרך הערבה שתגדל בשדה יבשה:
כשרה: דהא דקאמר רחמנא ערבי נחל, דבר הכתוב בהוה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת