משנה נדרים ח ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ח · משנה ד | >>
עד הקיץ ט עד שיהא הקיץ, עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות.
עד שיעבור הקיץ, עד שיקפלו המקצועותי.
עד הקציריא, עד שיתחילו העם לקצור קציר חטים אבל לא קציר שעורים.
הכל לפי מקום נדרו, אם היה בהר בהר, ואם היה בבקעה בבקעה.
- עַד הַקַּיִץ, עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ,
- עַד שֶׁיַתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בַּכַּלְכָּלוֹת.
- עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ,
- עַד שֶׁיְּקַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת.
- עַד הַקָּצִיר,
- עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לִקְצֹר;
- קְצִיר חִטִּים, אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִים.
- הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ,
- אִם הָיָה בָהָר – בָּהָר,
- וְאִם הָיָה בַבִּקְעָה – בַּבִּקְעָה:
עד הקיץ, עד שיהא הקיץ -
- עד שיתחילו העם - להכניס כלכלות.
- עד שיעבור הקיץ - עד שיכפלו המקציעות.
- עד הקציר - עד שיתחילו העם,
- לקצור קציר חיטים - ולא קציר שעורים.
- הכל - לפי מקום נדרו,
- אם היה בהר - כהר,
- אם היה בבקעה - כבקעה.
קיץ – שם לימות השרב.
אבל היה מפורסם זה השם אצלם על זמן בישול התאנים, וכשמתחיל זמן אכילתם. ולכך פירשו, כי באמרו כלכלות, רוצה לומר סלי התאנים.
ומקצועות הם המחצלאות ששוטחין עליהם התאנים להצטמק ולייבש.
ומה שאמרו: עד שיקפלו רוב המקצועות – רוצה לומר, עד שמאספין בני אדם מה ששוטחין, ומקפלין המחצלאות ממקומות השטיחה.
ואמרו: אם היה בהר – רוצה לומר: אם נדר בהר, ימתין זמן הקציר או הבציר בהר, ואף על פי שירד לבקעה. וכמו כן אם היה בבקעה בשעת הנדר, ימתין זה הזמן בבקעה. ועל זה תעשה היקש בכל הנדרים.
והכל מודים, שהוא אם אמר "עד הגשם", ימתין זמן הגשם, לא ירידת המטר.
וכבר ביארנו בפרק שמיני מפאה בפרק שמיני מפאה, שזמן רביעה שניה הוא התחלת זמן הגשם בארץ ישראל, הוא בשבעה עשר במרחשון. וזה בשנה מבכרת, אבל במאוחרת – בראש חודש כסליו, ובבינונית – בשלשה ועשרים במרחשון. לפיכך זה שנשבע "עד הגשם", אסור עד ראש חודש כסליו, אלא אם כן ירדו גשמים בתחילת הזמן.
ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, והלכה כרבי יהודה:
עד הקיץ עד שיהא הקיץ - בין אמר עד הקיץ בין אמר עד שיהא הקיץ אינו אסור אלא עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות, כלומר שקוצצים תאנים הרבה ומכניסים אותם בסלים:
עד שיקפלו המקצועות - המחצלאות שמיבשים עליהם התאנים, לאחר שנתיבשו מקפלין אותן מחצלאות ומניחין אותן לשנה הבאה:
הכל לפי מקום נדרו - אם רוב תבואות המקום חטין, עד קציר חטים. ואם שעורים, עד קציר שעורים. וכן אם היה בהר בשעת הנדר, יב עד שיגיע זמן הקציר והבציר בהר. ואם בבקעה, עד שיגיע זמן הקציר והבציר של בקעה:
עד הקיץ. ל' הרמב"ם קיץ שם לימות השרב אבל היה מפורסם זה השם אצלם על זמן בישול התאנים:
עד שיקפלו המקצועות. תנא שיקפלו רוב המקצועות. גמרא:
עד הקציר. ובמקומו יש קציר חטים וקניר שעורים. עד שיתחיל קציר חטים דקציר המיוחד קאמר. תוספות:
אם היה בהר. פירש הר"ב בשעת הנדר כלומר שאע"פ שאחר כן ירד לבקעה והגיע קציר של בקעה כיון שעדיין לא הגיע קציר של הר אסור עד שיגיע קציר של הר וכדאיתא בגמרא:
(ט) (על המשנה) הקיץ. שם לימות השרב אבל היה מפורסם זה השם אצלם על זמן בישול התאנים. הר"מ:
(י) (על המשנה) שיקפלו. תנא רוב המקצועות. גמרא:
(יא) (על המשנה) הקציר. ובמקום שיש קציר חטים וקציר שעורים עד שיתחיל קציר חטים דקציר המיוחד קאמר. תוספ':
(יב) (על הברטנורא) כלומר שאע"פ שאח"כ ירד לבקעה והגיע קציר של בקעה כיון שעדיין לא הגיע קציר של הר אסור עד שיגיע קציר של הר. בגמרא:
עד הקיץ עד שיהא הקיץ: גם קיץ אין זמנו קצוב הלכך בכל ענין עד שיתחיל קאמר. והרב ר' אליעזר ממיץ דקדק מדקתני גבי קיץ עד הקיץ עד שיהא וגבי קציר ובציר ומסיק לא קתני עד שיהא אלמא דוקא קתני דקציר ובציר ומסיק זמן משיכתן ידוע כמו פסח ואי אמר עד שיהא עד שיעבור אבל קיץ אין לקיטת תאנים כאחד ואין קצב לזמן הקיץ. ולי נראה דזה הכלל קאי אכל הדברים השנויין במשנה והאי דלא קאמר בקציר ובציר ומסיק עד שיהא דכיון דתנא אינו אסור אלא עד שיגיע הוי כאילו תנא עד שיהא דהכי משמע לישנא באיזה לשון שאמר אינו אסור אלא עד שיגיע הרא"ש ז"ל. ופי' הרמב"ם ז"ל קיץ שם לימות השרב אבל היה מפורסם זה השם אצלם כל זמן בשול התאינים ע"כ:
בכלכלות: כלכלה של תאנים ולא של ענבים. קיץ קרי ליה על שם שקוצצין אותן ביד:
עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות: לא שיקוצו עראי אלא עד שיקוצו הרבה ומכניסין בכלכלות הרא"ש ז"ל ובגמ' תנא כלכלה שאמרו כלכלה של תאנים דמשום דמיקצצן ביד לקיטתן קרויה קיץ ולא כלכלה של ענבים משום דלא מיקצצן ביד אלא ע"י סכין וההיא חתיכה מקרייא. ורשב"ג ס"ל דענבים נמי כשמתבשלין יפה יפה מקצצן נמי ביד כתאנים:
עד שיקפילו המקצועות: היינו סכינים שנקפלין ונכנסין לתוך קתיהן כגון תער ולאחר שעבר הקיץ מקפלין אותם ומכניסין אותן לתוך קתיהן ומצניעין אותן לשנה הבאה והכי אשכחן דקרי קרא לסכינים מקצועות דכתיב יעשהו במקצועות ועל שם כך נקראין התאנים אחר שדרסום בעיגול קציעות רש"י ותוס' והרא"ש והר"ן ז"ל: פי' אחר בערוך שיקפלו המקצועות שחורזין הקציעות בקסמין. ובגמ' תנא עד שיקפלו רוב המקצועות וכן הוא בפי' הרמב"ם ז"ל וגם שם ביד פ' עשירי:
עד הקציר וכו': כתב ה"ר יהוסף ז"ל בכאן לא אמר עד שיהא הקציר כי כבר שנה אותו למעלה עד הקציר אלא שבא עתה ללמד שאינו קציר אלא קציר של חטים לא קציר שעורים ע"כ:
הכל לפי מקום נדרו אם היה בהר בהר ואם היה בבקעה בבקעה: כאן הוא סוף המשנה וכאן הוא שראוי לכתוב סימן הה"א. ופי' הר"ן ז"ל הכל לפי מקום נדרו כלומר מסתמא בכל מקום מיקרי קציר חטים אבל אם במקום נדרו הורגלו לקרות לקציר שעורים קציר סתם הכל לפי מקום נדרו וכן נמי אם היה בהר בהר אף בזה הולכין אחר מקום נדרו שאם היה בהר הולכין אחר זמן של קציר של הר שאע"פ שאח"כ ירד לבקעה והגיע קציר של בקעה כיון שעדיין לא הגיע קציר של הר אסור עד שיגיע קציר של הר ע"כ. וכתבו התוס' ובמקומות שיש קציר חטים וקציר שעורים עד שיתחיל קציר חטים דקציר המיוחד קאמר ע"כ. ובטור י"ד סימן ר"כ:
יכין
עד הקיץ: כך קורין לשרב, אבל יותר נקרא כן זמן בישול התאנים:
עד שיהא הקיץ: ר"ל או שאמר עד שיהא וכו':
עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות: ר"ל בסלים, שכבר נתבשלו הרבה סלים מלאים:
עד שיקפלו המקצועות: ר"ל שיקפלו ויכריכו הסכינים להכניסן בתיקן להטמינן לשנה הבאה:
קציר חטין: דמאוחר לקציר שעורים:
אבל לא קציר שעורים: נראה לי משום דשעורים אינן מאכל אדם [כפסחים ד"ג ב'] חוץ מבאדום [ככתובות ס"ד ב']:
הכל לפי מקום נדרו: ר"ל אם רוב קציר מקום הנודר הוא שעורים, הולכים אחריו, דבנדרים הולכים אחר הרוב, אם אומר שלכך נתכוון. ודוקא באין רוב אחר כנגדו [ש"ך שם סקכ"ד וסי' ר"ח סק"ג]:
בבקעה: כל מקום לפי חצירו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש