מצודות על שמואל ב יט
<< · מצודות על שמואל ב · יט · >>
פסוק א
מצודת ציון
"וירגז" - ויחרד
"עלית" - מלשון עלה
"וכה" - וכן
מצודת דוד
"מי יתן וגו'" - הלואי והייתי אני מת במקומך
"בני אבשלום וגו'" - אמרו רבותינו ז"ל (סוטה י ב) שאמר שמונה פעמים בני בני שבעה להעלותו משבעה מדורי גיהנם והשמיני להביאו לגן עדן ולפי פשוטו כן דרך המייללים לכפול דבריהם כמו (ירמיהוו ד יט) מעי מעי אוחילהפסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"לאט" - עטף וכסה כמו (מלכים א יט יג) וילט פניו באדרתו
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"לו אבשלום" - אם אבשלום כמו (שופטים ח יט) לוא החייתם
מצודת דוד
"כי ידעתי היום" - בצערך זה יודע אני שהיה ישר בעיניך שאבשלום ישאר חי וכולנו נמות כי הלא אי אפשר אשר שנינו נתגבר במלחמה כי אם האחד יפול והואיל ואתה מיצר בנפילת בנך יורה שהיה ישר בעיניך בהפכו ונראה מזה שאין אנו חשובים בעיניך לכלום ולכלימה תחשב לנו
"כי הגדת היום" - רצה לומר באבלך זה כאלו תגיד שאין לך שרים ועבדים רצה לומר שאינם חשובים לכלום כמוהם כאין ואין לך ביוש גדול מזה
"לאהבה" - להיות אוהב את שונאיך להתאבל על מותו וממילא שנואים לך אוהביך הממלטים נפשך על כי רע בעיניך הריגתם אותופסוק ח
מצודת ציון
"ילין" - מלשון לינה
מצודת דוד
"ורעה לך" - הדבר הזה יגרום לך רעה יותר מכל הרעה וגו'
"כי אינך" - תחסר מלת אם ומשפטו כי אם אינך יוצא אזי נשבעתי אם ילין איש אתך הלילה רצה לומר לא ילין מי אתך כי כולם ימאסו בך וילכו להם
"על לב עבדיך" - רצה לומר דברים טובים המקובלים על הלב בעבור נצחון המלחמהפסוק ט
מצודת דוד
"ויבא כל העם" - בא לראות פניו
"וישראל" - אותם שהיו עם אבשלום
"הגידו" - הרואים אותו יושב בשערפסוק י
מצודת ציון
"נדון" - מלשון דין וויכוח
מצודת דוד
"ועתה" - רצה לומר עם היות ידיו רב לו מול אויבינו עם כל זה ברח מעל אבשלום וזה יורה לשלמותו שלא נתן מקום לבנו לחטוא נגדו ביותר
"כל העם נדון" - היו מתוכחים זה עם זה ולתוספת ביאור אמר שהויכוח היה בכל שבטי ישראלפסוק יא
מצודת ציון
"מחרישים" - שותקים
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"תמרו" - כמו תאמרו באל"ף
מצודת דוד
"כה יעשה וגו'" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר וכמוהו רבים במקרא
"תחת יואב" - כי על שהרג לאבשלום רצה להעבירו
"עצמי ובשרי" - בן אביגיל אחותיפסוק טו
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"וצלחו" - ועברו ודוגמתו (שם יד ו) ותצלח עליו רוח ה'
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"העברה" - רוצה לומר ספינה שעוברים בה רוחב המים
"לעביר" - כמו להעביר
מצודת דוד
"בעברו בירדן" - בעת עברו בירדן
"ועברה העברה" - רצה לומר ועוד עשתה העדה ההיא שעברה הספינה להעביר בה את בית המלך והם הנשים והטף וזהו לעשות הטוב בעיניו להחניפו שימחול לשמעי את מעלופסוק כ
מצודת ציון
"העוה" - מלשון עון
מצודת דוד
"ואל תזכור" - אף בדבר הקללה אשר העויתי אני לבדי שאלתי לבל יזכרם לשומם על לבו
"אל יחשב לי אדוני עון" - במה שהייתי בקושרים לנטות אחרי אבשלום וכאומר הלא כמעט כולם נטו אחריו ולמה יחשב לי לעון יותר מכולםפסוק כא
מצודת דוד
"ראשון" - להראות הכנעה גדולה
"לכל בית יוסף" - כל ישראל קרואים בית יוסף כמו שכתוב (עמוס ה טו) אולי יחנן וגו' שארית יוסף ועל שכלכלם במצרים נקראו על שמו
"כי ידע" - יודע אני בעצמי שחטאתי ומתחרט אני עליופסוק כב
מצודת ציון
"התחת" - האם במקום
"קלל" - מלשון קלות ובזיון
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת ציון
"לשטן" - למקטרג
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"בן שאול" - אף בן הבן יקרא בן
"עשה" - תקן וכן (בראשית יח ז)וימהר לעשות אותו
"שפמו" - שער שעל השפה וכן (ויקרא יג מה) ועל שפם יעטה
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת דוד
"כי בא ירושלים" - רצה לומר כאשר בא דוד לירושלים יצא מפיבושת לקראת המלך
"למה לא הלכת עמי" - כאשר הלכו שאר אוהביפסוק כז
מצודת ציון
"רמני" - מלשון רמאות
"אחבשה" - ענין תקון האוכף
"לי" - לצרכי
"פסח" - חגר
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת ציון
"וירגל" - ענין רכילות ולשון הרע כמו (תהלים טו ג)לא רגל על לשונו
מצודת דוד
"וירגל" - והן ידעתי שאמר עלי דברי רכיל
"כמלאך האלהים" - לדעת האמת והשקר ולזה עשה כאשר טוב בעיניך כי ודאי לא תטה מן האמתפסוק כט
מצודת ציון
"אנשי מות" - רצה לומר חייבי מיתה
"ותשת" - ותשם
מצודת דוד
"ומה יש לי" - זולת זה מה יש לי עוד צדקה ולזעוק עוד בעבורה להטיב עמי בדבר הנחלה
"אנשי מות" - על ששאול בקש נפשך ועם כל זאת עשית עמי צדקה להיות מאוכלי שלחנך בעבור צדקת אבי יהונתןפסוק ל
מצודת ציון
"השדה" - הוא כולל כל הנחלה
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת ציון
"אחרי" - הוא כענין הואיל כמו (יחזקאל כ לט)ואחר אם אינכם שומעים
מצודת דוד
פסוק לב
מצודת ציון
"את המלך" - עם המלך
"לשלחו" - ענין לויה
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת ציון
"כלכל" - ענין ספוק המזון כמו (בראשית מה יא)וכלכלתי אותך
מצודת דוד
"בשיבתו" - בעת אשר ישב במחנים
"איש גדול" - בעושר רבפסוק לה
מצודת ציון
"כמה" - מהו המספר
מצודת דוד
פסוק לו
מצודת ציון
"שרים ושרות" - משוררים ומשוררות
מצודת דוד
"עוד למשא" - לא די שלא יתענג להתעלס בי כי עוד למשא אחשב לו
"בן שמנים וגו'" - ואם כן עוד מעט יש לי לחיות
"האדע" - ועוד מה תועלת שבתי עמו אם לחלוק לי כבוד להיות מאנשי עצתו וכי אדע בין טוב לרע לגודל זקנתי ואם להאכילני מעדנים וכי אטעם טעם מאכל ומשקה להיות מתהנה במאכל ומשקה משובח ואם לשמח לבבי בקול שרים ושרות האם אשמע עוד הלא אזני כבדה משמוע מתשות הזקנהפסוק לז
מצודת ציון
"יגמלני" - ענין השבת הטובה
מצודת דוד
"הגמולה הזאת" - כאומר אם חפצו לגמול עמי חסד למה יעשה הגמולה הזאת שאינה טובה לי
"כמעט" - דרך מועט יעבר עבדך עמך מן הירדן ואילך ואחרי זה אשוב לביתיפסוק לח
מצודת דוד
"והנה עבדך כמהם" - בנו היה ואמר לו הלא כמהם עמנו ויעבור הוא עמך ובזה ישולם הגמול בעשות עמו החסד שתרצה
"ישב" - לזאת אשוב ואמות בעירי ואקבר עם קבר אביפסוק לט
מצודת דוד
פסוק מא
מצודת דוד
"חצי עם ישראל" - רצה לומר מקצת מעם ישראל שהרי נאמר אחרי זה וכל איש ישראל באים וגו' כי לפעמים יאמר חצי על חלק הנחלק אם מעט ואם הרבה כמו (בראשית לג א) ויחץ את הילדים
"העבירו" - את הירדןפסוק מב
מצודת דוד
"מדוע גנבוך" - רצה לומר מדוע בני יהודה הביאוך בהסתר ובחשאי והעבירו את הירדן גם את המלך גם ביתו ואנשיו אשר עמו (ואף שדברו עם המלך אמרו וכל אנשי דוד ולא אמרו ואנשיך כי הסבו פניהם גם מול בני יהודה)
"באים" - לגלגלפסוק מג
מצודת ציון
"על איש ישראל" - אל איש ישראל
"נשאת נשא" - ענין תשורה ומתן כמו (אסתר ב י)ויתן משאת כיד המלך
מצודת דוד
"ולמה זה חרה לך" - רצה לומר ועוד מה מזיקך שבאתי ראשון וכי אכלנו משל המלך וכי קבלנו ממנו תשורה ומתן לשתאמרו לא השארתם לנו מאומה
"כי קרוב וגו'" - כי הוא מבני שבט יהודהפסוק מד
מצודת ציון
"ידות" - חלקים
"הקלתני" - מלשון קלות ובזיון
"ויקש" - מלשון קשה
מצודת דוד
"ויקש" - אנשי יהודה דברו קשות לישראל יותר מישראל ליהודה
"לי להשיב" - רצה לומר אם כן מהראוי לי להשיב את מלכי ולא לכם שאתם המעט ואיחרתם עד כה
"ולא היה דברי ראשון" - וכי לא בא אליו דברי בתחילה שישוב אל ביתו כמו שכתוב למעלה (פסוק יב) ודבר כל ישראל בא וגו'
"ומדוע הקלתני" - בזית אותי כאלו אין ממש בנו והכל ממך
"עשר ידות וגו'" - הלא יש לי עשר חלקים במלך כי אנחנו עשרה שבטים (אבל מבנימין באו מקצתם והם האלף שעם שמעי ולא יוחשבו לא לאלה ולא לאלה)
"וגם בדוד" - אף שהוא מבני שבטך מכל מקום רוצה אני בו יותר ממך
<< · מצודות על שמואל ב · יט · >>