קטגוריה:שמואל ב יט לג

<< | ספר שמואל ב • פרק י"ט • פסוק ל"ג | >>

וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד.

וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְהוּא כִלְכַּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם כִּי אִישׁ גָּדוֹל הוּא מְאֹד.

המהדורה המוטעמת:

וּבַרְזִלַּי֙ זָקֵ֣ן מְאֹ֔ד בֶּן־שְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה וְהֽוּא־כִלְכַּ֤ל אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ בְּשִׁיבָת֣וֹ בְמַחֲנַ֔יִם כִּי־אִ֛ישׁ גָּד֥וֹל ה֖וּא מְאֹֽד׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וּבַרְזִלַּי֙ וּ - ו' החיבור
בַרְזִלַּי֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/1271
מורפ': HC/Np זָקֵ֣ן זָקֵ֣ן - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2204
מורפ': HVqp3ms מְאֹ֔ד מְאֹ֔ד - תואר הפועל

צורת יסוד: 3966
מורפ': HD בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־שְׁמֹנִ֖ים שְׁמֹנִ֖ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 8084
מורפ': HAcbpa שָׁנָ֑ה שָׁנָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfsa וְהֽוּא וְ - ו' החיבור
הֽוּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1931
מורפ': HC/Pp3ms־כִלְכַּ֤ל כִלְכַּ֤ל - פועל, l, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3557
מורפ': HVlp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֨לֶךְ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa בְּשִׁיבָת֣וֹ בְּ - מילת יחס
שִׁיבָת֣ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: b/7871
מורפ': HR/Ncfsc/Sp3ms בְמַחֲנַ֔יִם בְ - מילת יחס
מַחֲנַ֔יִם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/4266
מורפ': HR/Np כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־אִ֛ישׁ אִ֛ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa גָּד֥וֹל גָּד֥וֹל - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1419 a
מורפ': HAamsa ה֖וּא ה֖וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms מְאֹֽד מְאֹֽד - תואר הפועל

צורת יסוד: 3966
מורפ': HD׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וּבַרְזִלַּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

זָקֵ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) מְאֹ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בֶּן־שְׁמֹנִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

שָׁנָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְהֽוּא־כִלְכַּ֤ל מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בְּשִׁיבָת֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) בְמַחֲנַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּֽי־אִ֛ישׁ תביר (משנה, דרגא 3)

גָּד֥וֹל מרכא (משרת, דרגא 5) ה֖וּא טפחא (מלך, דרגא 2)

מְאֹֽד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד, בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה. וְהוּא כִלְכַּל דאג לכלכלתו, האכיל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם, כִּי אִישׁ גָּדוֹל עשיר הוּא מְאֹד.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות