מפרשי רש"י על שמות טו כד
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ט"ו • פסוק כ"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
רש"י
"וילנו" - לשון נפעל הוא וכן התרגום לשון נפעל הוא ואתרעמו וכן דרך ל' תלונה להסב הדבור אל האדם מתלונן מתרועם ולא אמר לונן רועם וכן יאמר הלועז דקומפלישנ"ט שי"י מוסב הדבור אליו באמרו שי"י
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּלֹּנוּ – לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא; וְכֵן הַתַּרְגּוּם לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא, "וְאִתְרָעַמוּ" (אונקלוס). וְכֵן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן תְּלוּנָה לְהָסֵב הַדִּבּוּר אֶל הָאָדָם, 'מִתְלוֹנֵן', 'מִתְרוֹעֵם', וְלֹא אָמַר 'לוֹנֵן', 'רוֹעֵם'. וְכֵן יֹאמַר הַלּוֹעֵז: דקומפלישנ"ט שי"י [decompleinst sei = התלונן (מלה במלה: קונן על עצמו)[1]], מוּסָב הַדִּבּוּר אֵלָיו בְּאָמְרוֹ שי"י [sei = ].
מפרשי רש"י
[כח] לשון נפעלו. דאם לא כן הוי ליה למכתב היו"ד בקמץ, אבל "וילונו" היו"ד בחיריק הוא מלשון נפעל, כמו "יכונו יחדיו על שפתך" משלי (משלי כ"ב, י"ח):
[כט] להסיב הדבר אל עצמו. פירוש אף על גב שהוא הפועל ואינו מקבל הפעולה, יסבב הדבור אל עצמו:
- ^ צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת -de.