מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
וילנו העם על משה לאמר מה נשתה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
תרגום
רש"י • לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וילנו " - לשון נפעל הוא וכן התרגום לשון נפעל הוא ואתרעמו וכן דרך ל' תלונה להסב הדבור אל האדם מתלונן מתרועם ולא אמר לונן רועם וכן יאמר הלועז דקומפלישנ"ט שי"י מוסב הדבור אליו באמרו שי"י
[כח] לשון נפעלו. דאם לא כן הוי ליה למכתב היו"ד בקמץ, אבל "וילונו" היו"ד בחיריק הוא מלשון נפעל, כמו "יכונו יחדיו על שפתך" משלי
(משלי כ"ב , י"ח ) :
[כט] להסיב הדבר אל עצמו. פירוש אף על גב שהוא הפועל ואינו מקבל הפעולה, יסבב הדבור אל עצמו:
רש"י מנוקד ומעוצב • לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וַיִּלֹּנוּ – לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא; וְכֵן הַתַּרְגּוּם לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא, "וְאִתְרָעַמוּ" (אונקלוס). וְכֵן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן תְּלוּנָה לְהָסֵב הַדִּבּוּר אֶל הָאָדָם, 'מִתְלוֹנֵן', 'מִתְרוֹעֵם', וְלֹא אָמַר 'לוֹנֵן', 'רוֹעֵם'. וְכֵן יֹאמַר הַלּוֹעֵז: דקומפלישנ"ט שי"י
[decompleinst sei = התלונן (מלה במלה: קונן על עצמו)[2] , מוּסָב הַדִּבּוּר אֵלָיו בְּאָמְרוֹ שי"י
[sei = ] .
מלבי"ם • לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
וילונו ". היה ראוי שיתפללו אל ה' שיתן להם מים, והם באו בתרעומות על משה, שזה סימן שלא היה לבבם שלם עדיין:
אור החיים • לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וילונו וגו' לאמר. יספר הכתוב בגנותם כי באו בריב, ואין הכתוב מקפיד אלא על תלונותם, אבל על פרט אומרם מה נשתה לא יקפיד ה' אם היו אומרים כדרך שואל חסרונו:
^ צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת -de.
^ צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת -de.
