מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< |
ספר שמות • פרק ט"ו • פסוק כ"ד |
>> מהדורת הכתיב :
וילנו העם על משה לאמר מה נשתה.
המהדורה המנוקדת :
וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה.
המהדורה המוטעמת :
וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה . לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא .
מהדורות נוספות
המהדורה הדקדוקית :
וַ יִּלֹּ֧נוּ וַ - ו' החיבוריִּלֹּ֧נוּ - פועל, נפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים3885 b הָ עָ֛ם הָ - מילית, ה' הידיעהעָ֛ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד5971 a עַל עַל - מילת יחס5921 a ־מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֥ה - שם עצם, פרטי4872 לֵּ אמֹ֖ר לֵּ - מילת יחסאמֹ֖ר - פועל, קל, מקור נסמך559 מַה מַה - מילית, ה' השאלה4100 ־נִּשְׁתֶּֽה נִּשְׁתֶּֽה - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים8354 ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור ) :
וַיִּלֹּ֧נוּ דרגא (משרת, דרגא 5) הָעָ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)
עַל־מֹשֶׁ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) לֵּאמֹ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
מַה־נִּשְׁתֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פיסוק ופירוש מודרני :
וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: "מַה נִּשְׁתֶּה"?
פרשנות מסורתית:
כתיב:
וילנו העם על משה לאמר מה נשתה.
מנוקד:
וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה.
עם טעמים:
וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וילנו " - לשון נפעל הוא וכן התרגום לשון נפעל הוא ואתרעמו וכן דרך ל' תלונה להסב הדבור אל האדם מתלונן מתרועם ולא אמר לונן רועם וכן יאמר הלועז דקומפלישנ"ט שי"י מוסב הדבור אליו באמרו שי"י
[כח] לשון נפעלו. דאם לא כן הוי ליה למכתב היו"ד בקמץ, אבל "וילונו" היו"ד בחיריק הוא מלשון נפעל, כמו "יכונו יחדיו על שפתך" משלי
(משלי כ"ב , י"ח ) :
[כט] להסיב הדבר אל עצמו. פירוש אף על גב שהוא הפועל ואינו מקבל הפעולה, יסבב הדבור אל עצמו:
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וַיִּלֹּנוּ – לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא; וְכֵן הַתַּרְגּוּם לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא, "וְאִתְרָעַמוּ" (אונקלוס). וְכֵן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן תְּלוּנָה לְהָסֵב הַדִּבּוּר אֶל הָאָדָם, 'מִתְלוֹנֵן', 'מִתְרוֹעֵם', וְלֹא אָמַר 'לוֹנֵן', 'רוֹעֵם'. וְכֵן יֹאמַר הַלּוֹעֵז: דקומפלישנ"ט שי"י
[decompleinst sei = התלונן (מלה במלה: קונן על עצמו)[ 2] , מוּסָב הַדִּבּוּר אֵלָיו בְּאָמְרוֹ שי"י
[sei = ] .
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
וילונו ". היה ראוי שיתפללו אל ה' שיתן להם מים, והם באו בתרעומות על משה, שזה סימן שלא היה לבבם שלם עדיין:
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וילונו וגו' לאמר. יספר הכתוב בגנותם כי באו בריב, ואין הכתוב מקפיד אלא על תלונותם, אבל על פרט אומרם מה נשתה לא יקפיד ה' אם היו אומרים כדרך שואל חסרונו:
^ צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת -de.
^ צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת -de.
פרשנות מודרנית:
כתבו ביאור על הפסוק!
• המפרשים עונים לשאלות
פסוק זה באתרים אחרים:
הכתר
•
על התורה
•
ספריא
•
תא שמע
•
אתנ"כתא
•
סנונית
•
שיתופתא
•
תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות טו כד"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.
