כתב אבן עזרא ונפתחה למ"ד למס, להורות על ה' הדעת הנעדרת, ולא נדגשה המ"ם להקל על הלשון, עד כאן לשונו.
ובכל ספרים מדוייקים שבאו לידי הלמ"ד בקמץ, וכן כתב במכלול (דף נא). ונקודת המ"ם במקצת ספרים אשכנזים בקמץ, ובספרי ספרד בפתח. וכן כתוב במכלול יופי, והם דברי מכלול (דף רנב).
ויצא מן בת – "מבת" קרי, והוא חד מן ח' מלין דכתיבין תרין מלין וקריין חדא מלה. וסימן: בד"ה ב' ל"ד. ובאיכה רבתי: "ויצא מבת ציון", "מן בת" כתיב – אמר רבי אחא: יש לנו מנה אחת יפה, זה הקדוש ברוך הוא, שכתוב בו "ה' מנת חלקי וכוסי". ועיין בספר לחם דמעה לכמהר"ר שמואל אוזידה, ובספר קול בוכים בפי' כמהר"ר אברהם גלאנטי.
לפני רודף – מלא וא"ו. ובמדרש איכה: אמר רבי אחר: כשם שלא גלו ישראל אלא ברודף מלא, כן אינן נגאלין אלא בגואל מלא, דכתיב: "ובא לציון גואל" – מלא כתיב.
לוא אליכם – הלמ"ד זעירא במקצת ספרים, וכן היא באלפא ביתא מאותיות קטנות בריש מסרה גדולה, וגם במסורת כתב יד. ומלת "לוא" מלא וא"ו ואל"ף. עיין מה שכתבתי ב"על לחם דמעה ובקול בוכים" בפירוש גלאנטי.
אם יש מכאוב כמכאובי – הביטה וראה כי "מכאוב" מלא, "כמכאבי" חסר, כלומר: ראו אם המכאוב הגדול והמלא אשר ראיתם בימיכם, אם ישוה אל המכאוב היותר קטן וחסר שבא עלי לחם דמעה.