מ"ג תהלים לה טו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֢וּ וְֽנֶ֫אֱסָ֥פוּ
נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי
קָרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃
רש"י
"נאספו עלי נכים" - אנשים פסחים כמו שאנו מתרגמינן נכה חגיירא ומנחם חברו כמו נכאי' (ישעיהו ט"ז) אימנויישי"ץ בלע"ז
"כרעו ולא דמו" - אילו היו קורעין את בשרי לא היה דמי שותת לארץ כשמלבינין פניאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
נכים - תאר על משקל מתים והוא נכה רוח, כמו גאים. ויש אומרים: כמו: נכה רגלים כנגד ובצלעי.
וטעם ולא ידעתי – שהם עידי חמס, שהכרתים ובקרתים בחליים נאספו נכים פחותים מהם לבקר אותי, ואע"פ שלא ידעתי מי הם, קרעו בשרי דרך משל, שידברו רעות בי.
ולא דמו - מגזרת דמם, מפעלי הכפל, כמו: תמו דברי איוב.רד"ק
ונאספו היו נאספים לספר עלי ולשמוח זה עם זה לחליי.
נאספו עלי נכים אנשים פחותים: וכן: בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ (איוב ל ח), כלומר שהם נכים ודחופים מפחיתותם.
ופרוש ולא ידעתי לא ידעתי למה נאספו עלי לשמוח לצרתי, כי אני לא גמלתי להם רעה.
קרעו ולא דמו: קרעו פיהם מרב השחוק ולא שתקו משחקם עלי.
או יבא לשון הקריעה בענין הפתיחה בזה הדרך.
כמו: תקרעי בפוך עיניך (ירמיהו ד ל) ; וכן: וקרע לו חלוני (שם כב יד).
ויש מפרשים: כשידברו רעות בי כאלו קרעו בשרי.
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: קרעו מה שלא יכלו לתפור אם יתחרטו; וכן הוא דרך משל במעשים ובדברים רעים.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ובצלעי" - ענין חגר ופסח כמו והוא צולע (בראשית ל"ב)
"נכים" - מוכה ברגל כמו נכה רגלים (שמואל ב ה')
"קרעו" - כן יקרא פתיחת הפה לשחוק וכאשר כן יקרא פתיחת חלונות כמ"ש וקרע לו חלוני (ירמיהו כב)
"ולא דמו" - ולא שתקו
מצודת דוד
"קרעו" - והמה פותחים פיהם בשחוק ואינם יכולים להתאפק ולשתוק מן השחוק
"ולא ידעתי" - על מה נאספו הלא לא הרעותי את אחד מהם
"נכים" - אף המוכים ברגליהם נאספו עלי ור"ל כולם נאספו איש לא נעדר
"ובצלעי" - ר"ל בחליי כי אז ילאה האדם לעמוד על רגליו ביושר כ"א כחגר ופסחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בצלעי". מענין צולע על ירכו, או שאשכב על צלעי וצדי מפני החולשה.
"נכים". כמו נכה רוח, עושים את עצמם כנכאים: