מ"ג תהלים לה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לה · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֢וּ וְֽנֶ֫אֱסָ֥פוּ
  נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי
    קָרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובצלעי שמחו ונאספו" - וכשאני צולע ששבר בא עלי שמחו ונאספו

"נאספו עלי נכים" - אנשים פסחים כמו שאנו מתרגמינן נכה חגיירא ומנחם חברו כמו נכאי' (ישעיהו ט"ז) אימנויישי"ץ בלע"ז

"כרעו ולא דמו" - אילו היו קורעין את בשרי לא היה דמי שותת לארץ כשמלבינין פני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו-טז) "ובצלעי", ואז ע"י ששחותי ולא יכלתי לעמוד על רגלי ושכבתי לנוח על "צלעי" וצדי מרוב העמל, כי עי"כ נפל למשכב מעט, אז הם "שמחו" ע"ז "ונאספו", ובעת באו לביתי לבקרני לא הראו שמחתם בפועל רק "נאספו עלי נכים", עשו א"ע בפני כאלו הם נכאי רוח ומצטערים עלי, "ולא ידעתי" משמחתם בלב, אמנם "קרעו ולא דמו" מרוב תשוקתם שאמות קרעו את בגדיהם כאלו אני מת כבר, ולא דממו כדרך לקרוע בדממה ואבילות, רק אחר שקרעו התועדו "בחנפי לעגי מעוג", היינו בחברת לועגים ולצים האומרים דברי לעג, "וחרקו עלי שנימו" בבזיון:

ביאור המילות

"בצלעי". מענין צולע על ירכו, או שאשכב על צלעי וצדי מפני החולשה.

"נכים". כמו נכה רוח, עושים את עצמם כנכאים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קרעו" - והמה פותחים פיהם בשחוק ואינם יכולים להתאפק ולשתוק מן השחוק

"ולא ידעתי" - על מה נאספו הלא לא הרעותי את אחד מהם

"נכים" - אף המוכים ברגליהם נאספו עלי ור"ל כולם נאספו איש לא נעדר

"ובצלעי" - ר"ל בחליי כי אז ילאה האדם לעמוד על רגליו ביושר כ"א כחגר ופסח

מצודת ציון

"ובצלעי" - ענין חגר ופסח כמו והוא צולע (בראשית ל"ב)

"נכים" - מוכה ברגל כמו נכה רגלים (שמואל ב ה')

"קרעו" - כן יקרא פתיחת הפה לשחוק וכאשר כן יקרא פתיחת חלונות כמ"ש וקרע לו חלוני (ירמיהו כב)

"ולא דמו" - ולא שתקו

<< · מ"ג תהלים · לה · טו · >>