מ"ג תהלים לה טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לה · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּ֭חַנְפֵי לַעֲגֵ֣י מָע֑וֹג
  חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחנפי לעגי מעוג וגו'" - בשביל חניפות של ליצנות אכילה ושתיה שמחניפין לשאול בשביל שיאכילם וישקם חורקים עלי שיניהם מעוג לשון אכילה כמו אם יש לי מעוג דאליהו (מלכים א י"ז) ומנחם פתר אותו לשון עוגה קטנה (שם) וכן אם יש לי מעוג

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



ביאור המילות

"לעגי מעוג". מענין לעג, ונפל הלמ"ד כמו בשורש לקח לתע:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחנפי" - המה יתחברו עם החנפים הלועגים ומתלוצצים בבני אדם ובעבור מתן החררה שמקבלים ממי שרוצה בזה וכל אחד מהם חרק עלי שניו דרך כעס וקצף

מצודת ציון

"מעוג" - חררה ועוגה כמו אם יש לי מעוג (מלכים א יז)

"חרוק" - ענין שחיקת וטחינת השינים אלו באלו בהתקצף כמו ויחרקו שן (איכה ב)

<< · מ"ג תהלים · לה · טז · >>