מ"ג משלי ט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ט · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ
  וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מים גנובים ימתקו" - אין טעם ביאת פנויה כטעם א"א אף לענין המצוה מים גנובים ימתקו שהיו יראים לעשות בגלוי ועושין בסתר

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי יותר טוב יערב לאדם שיזון במזון האחרים,וזה כי "מים גנובים ימתקו", המים הגנובים ימתקו יותר, והלחם שיגנוב האדם מאחר, שצריך לאכלו בסתר, הוא יותר ערב לו ויותר מתוק מהלחם שיקח מביתו. וכן תאמר זאת האשה כי הוא ערב יותר לשכל שיתענג בתענוגי הגוף ויניח קנין החכמה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מים גנובים" - הלא מים גנובים יותר ימתקו משאינם גנובים, ולחם גנוב הנאכל במסתר הלא למאד יונעם, ר"ל: אין טעם ההיתר דומה לטעם האיסור, ומדוע אם-כן מנעת עצמך מהם? 

מצודת ציון

"ינעם" - ענין מתיקות וערבות.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מים גנובים ימתקו" - הגם שאין נותנת לו יין המתוק ובשר אשר ינעם לחיך, ותתן לו תמורתם מים ולחם, יען שהם מים גנובים שבאו לו באיסור ובטרחה - ימתקו כיין, כי האדם ימתק בפיו דבר שאינו ברשותו והוזהר ממנו, וכן תמתיק לו את העבירה שיעשה בהסתר ובגניבה ובאיסור.  

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מים גנובים ימתקו, ולחם סתרים ינעם" - כלומר, שהתורה אמרה (משלי ט ב): "טבחה טבחה וגו'", היינו דברים שהם טובים בעצם, אבל היא אינה אומרת אלא 'לחם סתרים' ו'מים גנובים', שהן אינם טובים בעצם, אלא מעלתן הוא שהן גנובים וסתרים, והיא עושה זאת למתוק.

ואמר אצל מים 'ימתקו', ואצל לחם 'ינעם', כי:

  • 'ינעם' הוא בלא הנאת הגוף אלא במראה הוא נעים, לכן בלחם, שהוא דבר ממש ושייך בו מראה, אמר 'ינעם';
  • אבל המים, שאין שייך בהם מראה כי אם הנאת הגוף, לכן אמר 'ימתקו' בטעם.

והן תאווה וחמדה:

-

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי ט יז): "מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם" -
  • (ירושלמי סוטה פרק א הלכה ג): "תני, רבי יודה אומר: בעלה נאמן עליה מקל וחומר: ומה אם הנדה שחייבין עליה כרת הרי הוא נאמן עליה, זו שאין חייבין עליה כרת אינו דין שיהא נאמן עליה?! אמרו לו: לא, אם אמרת בנדה שיש לה היתר לאחר איסורה, תאמר בזו שאין לה היתר לאחר איסורה?! ואומר מים גנובים ימתקו..."
  • (סוטה ז.): "מן התורה האיש מביא את אשתו, אבל אמרו חכמים: מוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יבא עליה בדרך. רבי יוסי אומר: בעלה נאמן עליה מקל וחומר: ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה, סוטה שהיא בלאו לא כל שכן! אמרו לו: לא, אם אמרת בנדה שכן יש לה היתר, תאמר בסוטה שאין לה היתר?! ואומר מים גנובים ימתקו..."
  • (סנהדרין כו:): "אמר רב נחמן: החשוד על העריות כשר לעדות... ומודה רב נחמן לענין עדות אשה שהוא פסול. אמר רבינא ואיתימא רב פפא: לא אמרן אלא לאפוקה, אבל לעיולה לית לן בה. פשיטא! מהו דתימא הא עדיפא ליה דכתיב מים גנובים ימתקו... - קא משמע לן דכמה דקיימא הכי שכיחא ליה."
  • (סנהדרין עה.): "- ולינסבה מינסב! - לא מייתבה דעתיה, כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם."

<< · מ"ג משלי · ט · יז · >>