מ"ג בראשית יז טז
<< · מ"ג בראשית · יז · טז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲבָרֵיךְ יָתַהּ וְאַף אֶתֵּין מִנַּהּ לָךְ בַּר וַאֲבָרְכִנַּהּ וּתְהֵי לְכִנְשָׁן מַלְכִין דְּשָׁלְטִין בְּעַמְמַיָּא מִנַּהּ יְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲבָרֵךְ יָתָהּ בְּגוּפָהּ וְאַף אֶתֵּן מִנָהּ לָךְ בַּר וַאֲבָרְכִינָהּ בֵּיהּ וּתְהִי לְכִנְשִׁין וּמַלְכִין שַׁלִיטִין בְּעַמְמַיָא מִינָהּ יְהוֹן: |
רש"י
"וברכתיה" - בהנקת שדים כשנצרכה לכך ביום משתה של יצחק שהיו מרננים עליהם שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא והביאה כל אחת בנה עמה ומניקתה לא הביאה והיא היניקה את כולם הוא שנאמר היניקה בנים שרה ב"ר רמזו במקצת
[יג] ומנקתה לא הביאו. לנסות את שרה, שתאמר כל אחת ואחת מנקתי אין אצלי - תניק לי בני:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּבֵרַכְתִּיהָ – בַּהֲנָקַת שָׁדַיִם, כְּשֶׁנִּצְרְכָה לְכָךְ בְּיוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁל יִצְחָק. שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵבִיאוּ אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וְאוֹמְרִים "בְּנֵנוּ הוּא". וְהֵבִיאָה כָל אַחַת בְּנָהּ עִמָּהּ וּמֵנִקְתָהּ לֹא הֵבִיאָה, וְהִיא הֵנִיקָה אֶת כֻּלָּם. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כא,ז): "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה". בְּרֵאשִׁית רַבָּה רְמָזוֹ בְּמִקְצָת (נג,ט).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וברכתי אותה. ר' יהודה אומר: וברכתי אותה, ליתן לה בן; וברכתיה, לברכה בחלב. אמר ליה ר' נחמיה: וכי כבר נתבשרה וכו'? אלא מלמד שהחזירה הקב"ה לימי נערותה. ר' אבהו בשם ר' יוסי בר חנין: נותן אני יראתה על כל אומות העולם, דלא יהו מונין לה וקורין לה עקרתא. ר' יודן בשם ר' שמעון בן לקיש: עיקר מטרין לא היה לה, וגלף לה הקב"ה עיקר מטרון.
מלכי עמים ממנה יהיו. מכאן דרש אברהם והחזיר קטורה.
<< · מ"ג בראשית · יז · טז · >>