בראשית רבה כח
<< · בראשית רבה · כח · >>
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה כח
[עריכה]בראשית רבה פרשה כח פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
א. [ עריכה ]
"ויאמר ה' אמחה את האדם" (איוב לד, כה): "לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו" ר' חנינא שאליה לר' יונתן אמר ליה מהו דכתיב "לכן יכיר מעבדיהם וגו'" א"ל אין הקב"ה נפרע מן הרשעים עד שהוא קורא אגליגין שלהן מלמעלן ואח"כ הוא פורע מהן שהקדוש ברוך הוא הופך את יום ללילה והקשיטן לפורענות ואח"כ הוא פורע מהם כך בתחלה "וירא ה' כי רבה רעת האדם" ואחר כך "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ" ואח"כ "ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי":
ב. [ עריכה ]
רבי ברכיה בשם רב ביבי (בראשית א, ט): "יקוו המים" יעשה מדה למים כמו שנאמר (זכריה א, טז): "וקו ינטה על ירושלים" רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר "יקוו" לי "המים" מה שאני עתיד לעשות בם משל לשר שבנה פלטין והושיב בה דיורים אלמים והיו משכימים ושואלים בשלומו של שר ברמיזה ובאצבע ובמנוולים אמר השר מה הם אלו שהם אלמים משכימים ושואלים בשלומי ברמיזה ובאצבע אילו היו פקחים עאכ"ו הושיב השר בתוכה דיורים פקחים עמדו והחזיקו בפלטין אמרו אין פלטין זו של שר שלנו היא אמר השר תחזור הפלטין לכמות שהיתה כך מתחלה לא היה קילוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים הה"ד (תהלים צג, ד): "מקולות מים רבים וגו'" מה הן אומרים "אדיר במרום ה'" אמר הקדוש ברוך הוא מה אלו שאין להם לא אמירה ולא דיבור הרי הן מקלסין אותי לכשנברא אדם על אחת כמה וכמה עמד דור אנוש ומרד בו דור המבול ומרד בו דור הפלגה ומרד בו אמר הקב"ה יפנו אלו ויבואו אותן הה"ד "ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי" מה הם סבורים אריות גסטריות אני צריך הלא בדבר בראתי את העולם דבר אני מוציא ומכלה אותן מן העולם א"ר ברכיה כלום בראתי אותו אלא מן העפר מי ממחה את העפר המים:
ג. [ עריכה ]
"ויאמר ה' אמחה את האדם" ר' לוי בשם ר' יוחנן אמר אפי' אסטרובלין של רחיים נמחה ר"י בר סימון בשם ר' יוחנן אמר אפי' עפרו של אדה"ר נמחה כד דרשה ר"י בציפורי בצבורא ולא קיבלו מיניה רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר אפילו לוז של שדרה שממנו הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבא נמחה אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא א"ל מלוז של שדרה א"ל מנין אתה יודע א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום:
ד. [ עריכה ]
"אֶמְחֶה" אני ממחה על בריותי ואין בריותי ממחים על ידי א"ר אלעזר משל למלך שהיו לו אוצרות בלוסים והיו בני המדינה מליזין אחרי המלך לאמר מזגו של מלך רעה מה עשה המלך פתח להם המאושרים שבהם ומלאו את כל המדינה סריות התחילו גורפים ומשליכים ליאור כך אלו החשובים שבהם כך עשו הגרועים שבהם על אחת כו"כ (קהלת ז, כח): "אדם אחד מאלף מצאתי" כהדא דתנן אלפא ליין "אמחה את האדם אשר בראתי" אלף דור עלו במחשבה להבראות וכמה נימוחו מהם ר' הונא בשם ר"א בנו של ר"י הגלילי אמר ט' מאות וע"ד דורות מאי טעמיה (תהלים קה, ח): "דבר צוה לאלף דור" זה התורה רבי לוי משום רבי שמואל בר נחמן ט' מאות ושמונים מאי טעמיה "דבר צוה לאלף דור" זו המילה:
ה. [ עריכה ]
אמר רבי אבא בר כהנא נעשה בעשרת השבטים מה שלא נעשה בדור המבול כתיב בדור המבול "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום" ובי' השבטים כתיב (מיכה ב, א): "הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם" ה"ז בלילה ומנין אף ביום ת"ל "באור הבוקר יעשוה" אותן לא נשתייר מהם פליטה ואלו נשתייר מהן אלא בזכות הצדיקים והצדיקות שהן עתידין לעמוד מהן הה"ד (יחזקאל יד, כב): "והנה נותרה בה פליטה המוצאים בנים ובנות" הנה מוציאים בנים ובנות אין כתיב כאן אלא המוצאים בנים ובנות בזכות הצדיקים והצדיקות העתידים לעמוד מהן.
א"ר ברכיה נעשה בשבט יהודה ובנימין מה שלא נעשה בסדומיים בסדומיים כתיב (בראשית יח, כ): "וחטאתם כי כבדה מאד" ובשבט יהודה כתיב (יחזקאל ט, ט): "עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד" ואותן לא נשתייר מהם פליטה ואלו נשתייר מהם פליטה אלא אותה (איכה ד, ו): "ההפוכה כמו רגע" לא פשטו ידיהם במצות "לא חלו בה ידים" א"ר תנחום לא חלת יד ליד אלו פשטו ידיהם במצות "ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן" כל כך למה "היו לברות למו על שבר בת עמי".
א"ר חנין נאמר בכרכי הים מה שלא נעשה בדור המבול (צפניה ב, ה): "הוי יושבי חבל הים גוי כרתים" גוי שהיה ראוי כרת ובאי זו זכות הן עומדין בזכות גוי אחד בזכות ירא שמים אחד שהיו מעמידין בכל שנה רבי לוי פתר לה לשבח גוי שכרת ברית היך מה דאת אמר (נחמיה ט, ח): "וכרות עמו הברית":
ו. [ עריכה ]
רבי יודן ורבי פנחס ר"י אמר משל למלך שמסר את בנו לפדגוג והוציאו לתרבות רעה כעס המלך על בנו והרגו אמר המלך כלום הוציא את בני לתרבות רעה אלא זה בני אבד הוא וזה קיים לפיכך "מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים" רבי פנחס אמר משל למלך שהיה משיא את בנו ועשה לו חופה סיידה וכיירה וציירה כעס המלך על בנו והרגו מה עשה נכנס לתוך החופה התחיל לשבר את הקנקנים ומפקיע בחיצאות ומקרע בכיליות אמר המלך כלום עשיתי זו אלא בשביל בני בני אבד וזו קיימת לפיכך "מאדם ועד בהמה ועד עוף השמים" הה"ד (צפניה א , ב): "אסוף אסף כל מעל פני האדמה נאום ה' אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים הם הכשילו את הרשעים" כד הוה צייד עופא וא"ל זיל ואשתמן ואתי והוא אזל ומשתמן ואתי:
ז. [ עריכה ]
אמר רבי אלעזר (איוב כב, כ): "אם לא נכחד קימנו" בתחלה אבד הקדוש ברוך הוא את ממונן שלא יהיו אומרים לממונינו הוא צריך "ויתרם אכלה אש" שהיו רואים בלריות של זהב נתרות באש אר"ע הכל קראו תגר על הכסף ועל הזהב שיצא עמהם ממצרים שנאמר (ישעיה א, כב): "כספך היה לסיגים" (הושע ב, י): "וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל" (שם ח, ד) "כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת" רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק למען יכרתו אין כתיב כאן אלא למען יכרת כאיניש דאמר יתמחיק שמיה דפלן דאפקיה לברי לתרבות בישא:
ח. [ עריכה ]
רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אמר הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול הכלב היה הולך אצל הזאב והתרנגול היה מהלך אצל הטווס הדא הוא דכתיב "כי השחית כל בשר" השחית כל אדם אין כתיב אלא כי השחית כל בשר רבי לוליאני בר טברין בשם רבי יצחק אמר אף הארץ זינתה היו זרעין לה חטין והיא מפקא זונין אילין זונייא רבה מן דרא דמבולא אינון:
ט. [ עריכה ]
א"ר יוחנן משפט דור המבול שנים עשר חודש נטלו דינם ויהיה להם חלק לעולם הבא דאמר רבי יוחנן כל טיפה וטיפה שהקב"ה מוריד עליהם היה מרתיחה בגיהנם ומוציאה ומורידה עליהם הדא הוא דכתיב (איוב ו, יז): "בעת יזורבו נצמתו" זריבתם לחלטנית היתה (קהלת ט, ו): "גם אהבתם" שהיו אוהבים לעבודת כוכבים שלהם "גם שנאתם" שהיו שונאים להקדוש ברוך הוא "גם קנאתם" שהיו מקנאים להקב"ה בעבודת כוכבים שלהם "כבר אבדה" "וחלק אין להם עוד לעולם" על דברת "בכל אשר נעשה תחת השמש" אמר ר' אבא בר כהנא "כי נחמתי כי עשיתים ונח מצא חן" אתמהא אלא אפי' נח שנשתייר מהם לא שהיה כדאי אלא שמצא חן.
<< · בראשית רבה · כח · >>
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.