בראשית רבה כח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · כח · ב · >>


הוסף ביאור

ב. [עריכה]

רבי ברכיה בשם רב ביבי (בראשית א, ט): "יקוו המים" יעשה מדה למים כמו שנאמר (זכריה א, טז): "וקו ינטה על ירושלים" רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר "יקוו" לי "המים" מה שאני עתיד לעשות בם משל לשר שבנה פלטין והושיב בה דיורים אלמים והיו משכימים ושואלים בשלומו של שר ברמיזה ובאצבע ובמנוולים אמר השר מה הם אלו שהם אלמים משכימים ושואלים בשלומי ברמיזה ובאצבע אילו היו פקחים עאכ"ו הושיב השר בתוכה דיורים פקחים עמדו והחזיקו בפלטין אמרו אין פלטין זו של שר שלנו היא אמר השר תחזור הפלטין לכמות שהיתה כך מתחלה לא היה קילוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים הה"ד (תהלים צג, ד): "מקולות מים רבים וגו'" מה הן אומרים "אדיר במרום ה'" אמר הקדוש ברוך הוא מה אלו שאין להם לא אמירה ולא דיבור הרי הן מקלסין אותי לכשנברא אדם על אחת כמה וכמה עמד דור אנוש ומרד בו דור המבול ומרד בו דור הפלגה ומרד בו אמר הקב"ה יפנו אלו ויבואו אותן הה"ד "ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי" מה הם סבורים אריות גסטריות אני צריך הלא בדבר בראתי את העולם דבר אני מוציא ומכלה אותן מן העולם א"ר ברכיה כלום בראתי אותו אלא מן העפר מי ממחה את העפר המים: