לדלג לתוכן

ביאור:משלי כח יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי כח יד: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה."

תרגום מצודות: אשרי אדם מפחד תמיד מהדבר המפחיד, ונשמר ממנו; ומקשה (מחזק) לבבו, ולא יחת מדבר המפחיד ולא נשמר ממנו, הנה הוא יפול בהרעה ההיא.

תרגום ויקיטקסט: מאושר יהיה האדם המפחד תמיד מפני ה' ונזהר שלא לחטוא; אולם מי שמקשה את ליבו (מחשבותיו) ואינו נזהר מחטאים, סופו שיפול ברעה (עבירה) ויחטא לה'.

/ מאושר יהיה האדם אשר ליבו פתוח תמיד לרגשות של פחד, וכך הוא נזהר מכל סכנה; אולם מי שמקשיח את ליבו ומתעלם מרגשות הפחד, לא ייזהר מסכנה וייפול ברעה (צרה).


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כח יד.


דקויות

[עריכה]

הפחד הוא רגש טבעי שה' יצר באדם כדי להזהיר אותו מפני סכנות. ספר משלי ממליץ להתייחס לרגש זה ברצינות ולא להתעלם ממנו.

דבר קשה הוא דבר שאינו מושפע מגורמים חיצוניים (ההיפך של רך - המושפע בקלות מכוחות חיצוניים); לב הוא מקום המחשבות והרגשות. מכאן: מקשה לבו הוא העושה את ליבו קשה, שמחשבותיו ורגשותיו אינן מושפעות מכל גורם חיצוני; בפרט, הוא אינו מושפע מסימני סכנה בסביבתו, ואינו פוחד לעולם (היפך רך לבב, הפוחד בקלות).

מאושר יהיה מי שמפחד תמיד, כלומר מושפע מסימנים המעידים על סכנה ופועל בהתאם - מתקן את מעשיו באופן חומרי ורוחני;

אבל מי שמקשה ליבו ואינו מושפע מסימני הסכנה - ייפול ברעה, כי לא ייזהר ולא יתקן את מעשיו.

הקבלות

[עריכה]

פחד - טוב או רע?

[עריכה]

הביטוי "לפחד תמיד" נזכר גם בתוכחה של הנביא ישעיהו, (ישעיהו נא יג): "וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ; וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית, וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק?", אך שם הוא נזכר במשמעות שלילית. גם ב(ישעיהו לג יד): "פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים..."*, הפחד הוא תכונה של חטאים. איך זה מסתדר עם פסוקנו? שתי תשובות:

1. ישעיהו מדבר על פחד מפני בשר ודם, והפסוק שלנו מדובר על פחד רוחני, יראת חטא: "ההוא [הפסוק שלנו] בדברי תורה כתיב" (רבי ישמעאל ברבי יוסי, ברכות ס.). ראיה לפירוש זה ניתן להביא מהקודם, (משלי כח יג): "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ, וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם": הפסוק מתייחס לאדם שעבר על התורה (בעניינים שבין אדם לחברו), והסתיר את פשעיו, וכעת הוא מרגיש בטוח - הוא בטוח שאף אחד לא יגלה את פשעיו, ואין לו צורך לתקן אותם. אדם זה לא יצליח כי פשעיו יתגלו והוא ייענש עליהם; ולכן, אומר הפסוק שלנו, אשרי האדם שנמצא תמיד בפחד שייענש על חטאיו, ולכן משתדל תמיד לתקן את דרכיו; ומי שמקשה את ליבו, כלומר, מקשיח את מחשבותיו ואינו חושב על מעשיו, הוא בסופו של דבר יפול ברעה = בעונש שיבוא עליו בפתאומיות. לפי זה, הפסוק שלנו דומה לפסוק אחר המדבר על יראת ה', (משלי יט כג): "יִרְאַת ה' לְחַיִּים, וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע"*.

2. אמנם לפי רוב המפרשים, הפחד והזהירות נדרשים גם ביחס לסכנות חומריות: "מפחד תמיד - מהדבר המפחיד, ונשמר ממנו" (מצודת דוד; וראו גם רד"ק), "אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר..." (רבי יוחנן, בבלי גיטין נה:, בפירוש על פסוקנו).

לפי זה, ייתכן שהפסוקים בספר ישעיהו מדברים על פחד מסכנה דמיונית, כמו שאומר הנביא "ואיה חמת המציק?"*; פחד דמיוני בוודאי אינו מועיל, הוא מאפיין את הרשעים, (משלי כח א): "נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע"*. כשמרגישים פחד, צריך לקחת אותו ברצינות, לבדוק את העובדות ולברר האם מדובר בסכנה אמיתית או דמיונית.

הדבר נרמז גם בפסוק שלנו: "אדם מפחד תמיד" בראשי תיבות אמת (ע"פ רמ"ד וואלי).

3. בתורת החסידות משתלבים שני הפירושים - הרוחני והגשמי. ע"פ הבעל שם טוב (מובא בספר "רעותא דליבא" בהוצאת הרב דניאל סטבסקי), כל פחד חומרי שבא על האדם נועד לעורר אותו ליראת ה'. ולכן, אשרי אדם מפחד תמיד מצרות חומריות, ומנצל כל פחד שבא עליו כדי לחזק בו את מידת יראת ה'.

הפחד של יעקב

[עריכה]

יעקב אבינו הרגיש בליבו פחד מפני עשו. הוא לא הקשה את ליבו, לא התעלם מהפחד, אלא מיהר לפעול, (בראשית לב ח): "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ. וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ... לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת... וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: 'אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם... הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו...', וַיִּקַּח מן-הבא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו...". יעקב הגיב לפחדים שלו בשלוש דרכים, דורון תפילה ומלחמה: - התכונן לסכנה באופן טבעי, על-ידי חלוקת המשפחה לשני מחנות; - התכונן לסכנה באופן רוחני, על-ידי תפילה אל ה'; - והשתדל לנטרל את גורמי הסכנה, על-ידי שליחת מתנות לאחיו הפגוע.

הפחד של פרעה

[עריכה]

(שמות ז ג): "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"

כדי להבין פסוק מהתורה, צריך להכיר את ספר משלי.

רוב המפרשים על התורה מבינים שה' מנע מפרעה את הבחירה החופשית לחזור בתשובה, ושואלים: "אם השם הקשה את לבו, מה פשעו?" (רמב"ן). התשובה העיקרית היא, שמניעת הבחירה החופשית היא עונש על החטאים הקודמים, שנעשו בבחירה חופשית.

אולם ע"פ הפסוק שלנו ניתן להציע תשובה אחרת לגמרי. הפסוק שלנו מוכיח שהפועל מקשה ליבו מנוגד לפועל מפחד; "מקשה ליבו" הוא אדם אמיץ, שאינו פוחד גם מדברים מפחידים.

מכאן שהפסוק בספר שמות כלל לא מדבר על שלילת הבחירה החופשית! ה' לא מנע מפרעה לחזור בתשובה, אלא רק מנע ממנו לפחד. דווקא שלילת הפחד הגדילה את הבחירה החופשית של פרעה: אילו פרעה היה מפחד, היה נאלץ להיכנע ולשחרר את בני ישראל כבר לאחר המכות הראשונות; ה' הקשה את ליבו כדי שתהיה לו בחירה חופשית ויוכל להחליט באופן ענייני.

הפחד בספר משלי

[עריכה]

הפחד נזכר בפסוקים נוספים בספר משלי, וגם אותם ניתן לפרש לפי הרעיון שבפסוקנו. (משלי כט כה): "חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ, וּבוֹטֵחַ בּה' יְשֻׂגָּב" - חרדה פתאומית שמרגיש האדם נגרמת ממוקש - מכשול שנמצא בדרכו; אדם הבוטח בה' ומאמין שה' רוצה להזהיר אותו, יתייחס ברצינות לרגש החרדה, יזהה את המכשול ויתגבר עליו*; (משלי יד טז): "חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ" - החכם ירא ונזהר מסכנות*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/28-14