ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/כד
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר כד | למהדורת הביאור הרגילה) |
|
המשך פרשת בלק. ולא הלך... לקראת נחשים - ברור שמדובר בהליכה בצורה לא ישרה, בניסיונו הקודם בלעם תואר כהולך "שפי" המזכיר את נחש השפיפון והליכה שפופה. הנחש נקרא כך על שם קולות הנשיפה והלחש שהוא מפיק, אך המילה משמעה הוא גם התעקלות והתקדמות תוך פיתול והתפתלות (מלים שאולי אף הן קשורות לקולות נחש הפתן עם פ רפה וגם ת רפה המושמעת בצליל ת' כמו בסוף המילה sabbath באנגלית). בפרשיית עץ הדעת בתחילת ספר בראשית כתוב על עונש האדם והנחש: "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב." יתכן שהשתמשו בנחשים ממש לצורך ההתנבאות, בארס הנחש (שיכול להשפיע על צורת הליכה מתנדנדת), או שמשמעות המילה קשורה ביצירת עשן הכישופים מקולות הנישוף של הגחלים הלוחשות, ושמא הכוונה לשימוש במקלות מעוקלים דמויי נחש כדי למצוא את "המקום הנכון" לנבואה. שתֻּם העין - יתכן שהיה אכן בעל עין אחת בלבד, כלומר סתום עין, או שהכוונה למילה עין במשמעות ריבוי קיבוצי, כמו צאן או בקר שמשמעותם בעלי חיים רבים, ודומה להם דברי יעקב לעשיו אחיו בנסיונו להפיס את דעתו: "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה". כשהכוונה לפריטים מרובים של כל אחד מסוגי הרכוש שהוא מנה. יתכן גם שהוא מדבר על פעולת הנבואה המתוארת בהמשך: שומע אמרי אל, נופל - וגלוי עיניים. כלומר הוא ישן בהקיץ עם עיניים פקוחות משומע את הנאמר לו. אם כך יתכן שהוא היה סוגר עין אחת ובעזרת העין הפקוחה היחידה היה מתרכז ורואה טוב יותר. יהא הפירוש אשר יהא, דבריו אלו מתכתבים עם סיפור האתון, שראתה טוב יותר ממנו את המלאך בעל החרב השלופה, שנסתר מעיניו, עד שבא הקב"ה והאיר את עיניו. (ביטוי מתוך בראשית רבה נג אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוּמִין עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם, מִן הָכָא וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ.) ניבא חזה ראה בכתובת בלעם שהתגלתה בעבר הירדן המזרחי, רשום בפתיח: "בלעם בר בער אשר חזה אלהן". אצלנו: " המילה חזה בארמית ובשפה העתיקה אכדית היא התרגום העברי למילה ראה. בספר שמואל מסופר שלפנים בישראל היו משתמשים בביטוי "הרואה". נבו היה אל בבלי ושמו השתמר בשמות המלכים נבוזראדן ונבוכדנצר. וראו על כך בהרחבה באתר ויקעברית. דליו - מקום נמוך נקרא דל. וקשור למילים דלי ודלף ונטף וטיפה ונפל (ובאנגלית drip וגם dlip או drop או pail, הבאים מתוך צליל הטפטוף של טיפות המים הדולפות או צליל הדלי הפוגע במים כשמורידים אותו בבאר. כאן יתכן שמשמעותו הדלי המוציא ממנו (מהנחל) מים, או המקומות הנמוכים אליו הובילו התעלות, שאינם יכולים להכיל כל כך הרבה מים, ועולים על גדותיחם. |
המשך מעשה המשל השלישי
- וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל,
- וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים שימוש בנחשים, שימוש בניחוש, או במקלות הנראים כנחש ומראים את הדרך,
- וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו.
- וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו, וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים.
- וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:
- נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר הבן של בעור וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן שרואה היטב כשהוא סוגר עין אחת ומתרכז. או שמא היה סתום עין, כלומר בעל עין אחת..
- נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם:
- מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ! - יַעֲקֹב הוא "ישראל" כנאמר בפרשת היאבקות יעקב עם המלאך: וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל!
, - מִשְׁכְּנֹתֶיךָ המקומות בהם אתה שוכן ונמצא - בתיך. וחז"ל דרשוהו על מקום שכינת הקב"ה, כלומר מרמז על כך שלא יהיה להם משכן (מקדש) אחד אלא כמה: שילה, בית ראשון ובית שני! - יִשְׂרָאֵל.
- כִּנְחָלִים נִטָּיוּ שהיטו אותם, כלומר שהוציאו מן הנחל תעלות, כְּגַנֹּת כמו גנים נטועים נָהָר, כַּאֲהָלִים כמו עצי הבושם הנקרא אֹהל נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים אשר דרושים להם מים רבים עֲלֵי מָיִם.
- יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו המים יצאו מהמקומות הנמוכים, או מהדלי המעלה מים מן הנחל. וראו נא ההערה משמאל. והמפרשים פירשוהו: מענפיו במקביל ל"זרעו" בהמשך. וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים שתול במקום עשיר במים,
- וְיָרֹם מֵאֲגַג יגבר על אגג, מלך עמלק. כלומר הוא יתגבר על האויב העיקרי שלו. כתוב זה על פי המסורת הוא חלק שני של הפסוק הקודם. {{ב|מַלְכּוֹ|המלך של ישראל. כלומר מלכו יהיה רם יותר מאשר אגג, כלומר יתגבר עליו), וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.
- אֵל! - מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם: כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם יש לו קרניים מסועפות ומפוארות כמו אלה של הראם. (כנראה אייל צפוני או חיה אחרת בעלת קרניים מרשימות. ואולי הכוונה לכנפיים של חיה אגדתית). וראו לעיל בנבואתו הקודמת לוֹ. יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו שהם אויביו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם יכרסם. עצם בארמית נקראת גרם, אולי מצליל הפצפוץ והכרסום עם גּ', בעת אכילתם בידי חיות טורפות, וְחִצָּיו יִמְחָץ משחק צלילים. מחץ כמובן מגיע מצליל המחיצה הכיבוש והכיווץ ובמינו נודע כצליל כיווצ'וץ'.
- כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי! וּכְלָבִיא - מִי יְקִימֶנּוּ יעז להעיר אותו. כלומר לקום נגדו?
- מְבָרְכֶיךָ? בָרוּךְ! וְאֹרְרֶיךָ? אָרוּר!
- וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם,
- וַיִּסְפֹּק הביע יאוש בעזרת ספיקת כפיים זה בזה. מקורו מצליל סְּפְּק בצרור עיצורים. גם כף היד נקראת על שם צליל זה כאשר כ וגם פ דגושות. ובאנגלית צלילי ההכאה והסטירה הם spank slap אֶת כַּפָּיו! וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם:
- לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ! וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים?!
- וְעַתָּה, בְּרַח בערבית ברח - הלך. אך בעברית משמעותו סילוק מהיר לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ!!
- אָמַרְתִּי "כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ", וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהוָה מִכָּבוֹד!
- וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק:
- הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי, דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר?
- אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב?
- - לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהוָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי!
- אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה? - אֹתוֹ אֲדַבֵּר!
- וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי?
- לְכָה, אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ - בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.
המשל הרביעי - נבואת אחרית הימים
|
יעקב וישראל - שני שמות חלופיים לשבטי הצפון בממלכה הצפונית ממלכת ישראל שבירתה נקבעה בשומרון. זהו השם הקדמון של אבי האומה יעקב שהוסב לישראל (ראו בפרשת יעקב ונקיעת גיד הנשה). יתכן שדרך כוכב מיעקב ו |
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:
- נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.
- נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן,
- מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל - וּגְלוּי עֵינָיִם.
- אֶרְאֶנּוּ אראה אותו, את העתיד, או את האל וְלֹא עַתָּה דבר שלא קורה עכשיו אלא בעתיד הרחוק, אֲשׁוּרֶנּוּ אראה את הדבר. מלשון שור. קשור עם שורה ישרה המתקבלת במבט, עם שור - שהיא חומה אשר רק ממנה ניתן לראות ישר למרחק. וְלֹא קָרוֹב:
- דָּרַךְ כּוֹכָב יגבר המזל (הכוכב) מִיַּעֲקֹב של חלק מעם ישראל. יעקב הוא שמו הקדום של אבי האומה שהוסב לישראל וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל הכוונה לאחד משבטי ישראל, אולי יהודה. ורבי עקיבא ותלמידיו דרשוהו בימי שמעון הנשיא בר כוסיבא (בר כוכבא) על שבט - מקל השלטון בידי שליט בודד, הוא המשיח. , וּמָחַץ פַּאֲתֵי את קצוות מוֹאָב וְקַרְקַר ויהרוס כָּל בְּנֵי שֵׁת שבט של מואב.
- וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה לירושה, ישראל ינצחו אותם וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו, וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.
- וְיֵרְדְּ ויקום רודה, או אולי: יֵרֵד כלומר יצא מִיַּעֲקֹב מתוך יעקב, כלומר מישראל, וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר עיר מואב היא קיר מואב - אולי פטרה. ולפי הפרשנים: מערי אדום ושעיר.
- וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר:
- רֵאשִׁית גּוֹיִם מהעמים העתיקים או מהנודדים הראשונים, או מחשיב את עצמו לראש וראשון עֲמָלֵק, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד סופו לאבדון. משחק מילים עם היותו "ראשית גויים".
- וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:
- אֵיתָן חזק מוֹשָׁבֶךָ מקום שבתך. אולי כסא המלוכה, ואולי מקום המגורים של עמך, וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ כמו קן הנשר, במקום גבוה ומוגן, אולי מתייחס לסלע האדום - פטרה.
- כִּי אִם כי גם אם יִהְיֶה לְבָעֵר יבוער, ינוצח מלשון ביעור וכילוי כמו בעירת האש, או כמו ביעור הצאן - אכילת הירק עד כלותו קָיִן הקיני ייהרס, עַד מָה כמה כבר יוכל אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ היא תיקח אותך בשבי? וחז"ל פירשו זאת כנבואה לממלכה הצפונית לישראל, על גלות עשרת השבטים שיבא בזמן חורבן שבטי הקיני?
כג וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:
- אוֹי! מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ מההעמדה וההשׂמה של אֵל?
- וְצִים מִיַּד כִּתִּים ועם ששמו צים יוכה על ידי עם ששמו כיתים. ולפי חז"ל אניות יגיעו מכיוון יון וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר, וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד.
- וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ, וְגַם בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|