ביאור:חיק
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
חיק = האויר הטריטוריאלי של הגוף
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
1. חיק הוא מושג השייך לגוף האדם:
- (שמות ד ו): "וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ; וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ; וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ"
- (במדבר יא יב): "...שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק..."( פירוט )
- (דברים יג ז): "כִּי יְסִיתְךָ... אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ..."
- דברים כח נו: "... "באיש חיקה..." "
- (בראשית טז ה): "אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ..."
- (משלי ו כז): "הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ, וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה?"( פירוט )
מהדוגמאות ניתן ללמוד, שהחיק שייך לאדם - לכל אדם יש חיק אחד. אולם זה אינו איבר בגוף, שהרי אפשר לשים בו דברים - להכניס לתוכו את היד, לשאת בו תינוק, לחבק בו את האיש או האשה, וגם לחתות לתוכו גחלי אש (לא מומלץ).
מכאן, שהחיק הוא, כנראה, האויר שנמצא סמוך הגוף, ובמיוחד לפני החלק המרכזי של הגוף - החזה והבטן. האויר הזה נתפס כחלק מגוף האדם - מעין "אויר טריטוריאלי" שלו - ולכן הוא נקרא חיקך. אפשר לשים שם את היד, או חפצים אחרים - כלומר לשים אותם צמוד לחזה, מתחת לבגדים. אפשר גם להחזיק תינוק צמוד לחזה, וכשאיש מחבק אשה (או להיפך), היא נמצאת בחיקו.
2. חיק משמש גם במשמעות מושאלת - קבלת גמול:
- ישעיהו סה ו: "הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי לֹא אֶחֱשֶׂה, כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי על[אֶל] חֵיקָם... וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה עַל חֵיקָם"
- (ירמיהו לב יח): "עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, וּמְשַׁלֵּם עון אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם"
- (תהלים לה יג): "וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב"-
- (תהלים עט יב): "וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי"
- (תהלים פט נא): "זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ, שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים": "ודימה את החרפות לחיצים, או לאבנים, שהאויבים זורקים עליו, והוא קולטם ומניחם בתוך חיקו"
- (קהלת ז ט): "אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח"( פירוט )
החיק משמש לנשיאת משאות כבדים, ולכן אפשר להשתמש בו לתיאור משאות מופשטים, כגון עונש או חרפה או כעס.
3. משמעות מושאלת נוספת, לפי חלק מהפירושים, היא הסתרה - שהרי כשאדם רוצה להסתיר חפץ, הוא שם אותו בחיקו:
- (משלי טז לג): "בחיק יוטל את הגורל, ומה' כל משפטו"( פירוט )
- (משלי יז כג): "שחד מחיק רשע יקח, להטות ארחות משפט"( פירוט )
- (משלי כא יד): "מתן בסתר יכפה אף, ושחד בחק חמה עזה"( פירוט )
4. גם לעצמים דוממים יש חיק, זהו כנראה "האויר הטריטוריאלי" שלהם - האויר הסמוך אליהם:
- (מלכים א כב לה): "ויצק דם המכה אל חיק הרכב"
- (יחזקאל מג יג): "ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח"
- (יחזקאל מג יד): "ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה"
- (יחזקאל מג יז): "והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדים"
פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות
[עריכה](תהלים לה יג): "ואני בחלותם לבושי שק, עניתי בצום נפשי, ותפלתי על חיקי תשוב":
1. האויר הסמוך לחזה: "מדרך המתפללים באימה וביראה, להתפלל בכפיפת ראש וידיים נתונות על הלב" (דעת מקרא) .
2. נשיאת גמול: "ואם יאמרו, שלא עניתי נפשי אלא לרעתם, שיכבד עליהם חליים - תפילתי שהתפללתי עליהם תשוב אליי" (רש"י, מצודות) .
3. הסתרה: "על-חיקי = במצפוני... התפללתי בכוונה אל חיקי, ר"ל בלב ובצנעה..." (מלבי"ם) .
(איוב יט כז): "אשר אני אחזה לי, ועיני ראו ולא זר, כלו כליתי בחקי":
1. ייתכן, שבגלל מחלתו, כליותיו יצאו מגופו ונפלו אל חיקו.
3. וייתכן שכוונתו להגיד, שהוא סובל בסתר, "כי בזה ארגיש אני לבד, ולא נראה לזולת" (מצודת דוד) .
פירושים נוספים
[עריכה]1. "מקום הגוף מן הבטן עד החזה, ששם מחבק ומרגיש יותר. והושאל לתוך וקרב, והסתר ומחבא" (שבי"ל, קונקורדנציה) .
2. "1. בית-קיבול, יסוד. 2. הרווח שבין החזה לזרועות. 3. קרב, תווך" (אבן שושן, קונקורדנציה) .
פסוקים נוספים
[עריכה]- (שמואל ב יב ג): "מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת"
- (שמואל ב יב ח): "ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך..."
- (מלכים א א ב): "ושכבה בחיקך, וחם לאדני המלך"
- (מלכים א ג כ): "ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי"( פירוט )
- (מלכים א יז יט): "ויאמר אליה 'תני לי את בנך', ויקחהו מחיקה"
- (ישעיהו מ יא): "כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל"
- (מיכה ז ה): "אל תאמינו ברע, אל תבטחו באלוף, משכבת חיקך שמר פתחי פיך"
- (משלי ה כ): "ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חק נכריה"( פירוט )
- (רות ד טז): "ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת"
- (איכה ב יב): "לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם"
-
תגובות
[עריכה]ספר ירמיהו פרק לב כתוב:
(יח) עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ:
עֲוֹן אָבוֹת עובר בגורל אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם
ועל פי ספר משלי פרק טז כתוב:
(לג) בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵיְהֹוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹ:
יש המאמינים כי החיק זה בית השחי על כן שחקני השש-בש שמים את קוביות המשחק בחיקם בבית השחי בטרם יטילו את קוביות המשחק
כי בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל
- -- daian moshe, 2012-09-14 12:14:18
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חיק - האויר הטריטוריאלי של הגוף
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-09-13.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xeq