ביאור:דניאל א כ

דניאל א כ: "וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א כ.

וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים

וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה

"חָכְמַת בִּינָה" -

"רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים ... וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִוא חׇכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כׇּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה ... אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם" (דברים ד ה-ז).
"וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה, רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא ב).
"לָדַעַת חׇכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה" (ביאור:משלי א ב).

בביטוי "חָכְמַת בִּינָה" לא נאמר "חׇכְמָה וּבִינָה". כלומר הבינה היא לא בנוסף לחוכמה, אלא "חָכְמַת בִּינָה" רק מתארת ידע עמוק ומקיף של "בִּינָה".

לפי השימוש ניתן להבין שהשומר על החוקים והמשפטים של אלוהים נהנה מבינה, הבנה, ומוסר.

וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ

נראה שהמלך חקר אותם על מוסר, נאמנות, הקפדה על חוק המלך וחוקי אלוהים.
הוא רצה למצוא את מאגר הידע שלהם, שינחה אותם לפתור בעיות חדשות. האם הם יפעלו בצורה מוסרית וצודקת, עם רוח דעת ויראת אלוהים.
הוא הציג להם בעיות שקרו לו בעבר, או קרו לאחרים, או בעיות דמיוניות.
ייתכן שהוא השווה את תשובותיהם לתשובות שהוא קיבל בעבר למקרים שקרו לו, וכך הוא ראה שהם טובים יותר.

וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ

"עֶשֶׂר יָדוֹת" - עשר פעמים, פי עשר, יד אחת לאומת עשר ידים. יש מקרים נוספים: "וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת" (ביאור:בראשית מג לד).

קשה להאמין שהמלך היה עד כדי כך איש ישר והגון, וגם חרטומיו ואשפיו לא הבינו את חוקי אלוהים לעומקם, כך שהנערים האלה הרשימו את כולם בעומק מחשבתם ובדגמאות שהם הביאו - לחוקי יושר, צדק, ומוסר.

לא קל להיות מוסרי ונבון בצורה מוחלטת. לכל מעשה יש תוצאות לואי, טובות ורעות. אנשים הם שונים ולפעמים הם בוחרים להגיב בצורה רעה. גם אלוהים אינו סלחן מוחלט ומגיע הרגע ש"זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד" (ביאור:בראשית יח כ) הגיעה לאוזניו והעונש הוטל. אדם חכם רואה מספר רב של תוצאות לכל מעשה, שוקל כל תוצאה, מעריך את הנזק והתועלת, מתכנן את התגובות המתאימות, כמו במשחק שח (אנושי), ומגיש את המסקנות בצורה ברורה ומסודרת.

לא קל להחליט שאדם אחד יותר חכם מהשני פי עשר. זה נשמע יותר כביטוי, כעליונות גבוהה, אבל אף אחד לא יכול לקבוע אם זה פי 5 או פי 50. אדם יכול לענות פי עשר מהר יותר, או לדעת פי עשר יותר ספרים, או לדקלם פי עשר יותר מחזות ושירים. אבל בינה לא נמדדת בצורה מדויקת.