לדלג לתוכן

ביאור:דניאל א ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דניאל א ו: "וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה: דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א ו.


דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה

[עריכה]

וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה

[עריכה]

מתוך כל הנערים שנבוכדנצר פקד להביא לארמונו, כבני ערובה נגד הוריהם, ובמטרה לחנך אותם לכבד ולהעריך אותו כשליטים עתידיים של ארצם, הובאו גם לפחות ארבע נערים ממלכת יהודה.

בזמנו המלך פקד, "לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן הַפַּרְתְּמִים" (ביאור:דניאל א ג), ולא ברור אם "בני ישראל" פנה לשבט יהודה ששרד בממלכת יהודה, או גם מבני עשרת השבטים שהוגלו על ידי אשור. יכול להיות שנערים נוספים מבני ישראל הובאו, אבל הסיפור מתרכז בארבעת הנערים האלה שהובאו מיהודה.

דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה

[עריכה]

למרות שהמלך פקד להביא נערים מזרע המלוכה או בני קציני הצבא, לא מוזכר שמם של הוריהם או תוארם.

  • דָּנִיֵּאל - הבן השני של דוד המלך "שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית" (דברי הימים א ג א). יחזקאל מציין שלושה אנשים חשובים "וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ [דָּנִיֵּאל] (דנאל) וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה" (יחזקאל יד יד), וגם "בְּנֵי פִינְחָס גֵּרְשֹׁם מִבְּנֵי אִיתָמָר דָּנִיֵּאל" (עזרא ח ב).
  • חֲנַנְיָה - בתקופת ירמיהו היה נביא "חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן" (ירמיהו כח א) שהפריע לירמיהו. גם השר "צִדְקִיָּהוּ בֶן חֲנַנְיָהוּ" (ירמיהו לו יב), וגם "וַיְהִי הוּא בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת וּשְׁמוֹ יִרְאִיָּיה בֶּן שֶׁלֶמְיָה בֶּן חֲנַנְיָה" (ירמיהו לז יג). נראה שהשם הזה היה נפוץ בין נכבדי ושרי מלך יהודה.
  • מִישָׁאֵל - משבט לוי "וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי" (שמות ו כב), בתקופת עזרא ונחמיה נאמר: לצידו של עזרא הסופר עמדו: "וּמִשְּׂמֹאלוֹ פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל וּמַלְכִּיָּה" (נחמיה ח ד).
  • וַעֲזַרְיָה - מלך יהודה, ככתוב: "מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה" (מלכים ב טו א), "וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן" (מלכים א ד ב), "וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן עַל הַנִּצָּבִים" (מלכים א ד ה).

ניתן להבין שהשמות האלה היו נפוצים בשבט יהודה, אולם הזהות המדויקת אינה ברורה.