ביאור:בוגד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בוגד = צבוע, המכסה את רשעתו כמו בבגד
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
התואר בוגד נרדף לתואר רשע :
- (משלי כא יח): "כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע , וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵד"( פירוט ),
- (ירמיהו יב א): "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד ?"( פירוט ),
- (חבקוק א יג): "לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ?"
מה המשמעות הייחודית שלו?
1. כמו בלשון ימינו, בוגד הוא המפר ברית עם אדם קרוב, כגון:
- אח, (מלאכי ב י): "הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ, מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו , לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ?"( פירוט ), (ירמיהו יב ו): "כִּי גַּם אַחֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ גַּם הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ, גַם הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא, אַל תַּאֲמֵן בָּם כִּי יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת", (איוב ו טו): "אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ נָחַל, כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבֹרוּ"
- בת-זוג, (מלאכי ב יד): "כִּי ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ", (ירמיהו ט א): "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם, כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים", (משלי כג כז): "כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה , אַף הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף"( פירוט ).
- פילגש, שמות כא ח: "אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא[לוֹ] יְעָדָהּ - וְהֶפְדָּהּ, לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" ( פירוט ).
- בן-זוג, (ירמיהו ג כ): "אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ , כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה'".
- חבר, (איכה א ב): "כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים".
- מנהיג, (שופטים ט כג): "וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וַיִּבְגְּדוּ בַעֲלֵי שְׁכֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ"( פירוט ).
- ה', (הושע ו ז): "וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית , שָׁם בָּגְדוּ בִי", (ירמיהו ה יא): "כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה, נְאֻם ה'", (הושע ה ז): "בה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ, עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם", (מלאכי ב יא): "בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלָים, כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר", (שמואל א יד לג): "וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר 'הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לה' לֶאֱכֹל עַל הַדָּם' וַיֹּאמֶר ' בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ אֵלַי הַיּוֹם אֶבֶן גְּדוֹלָה'", (תהלים קיט קנח): "רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה, אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ".
2. בוגד הוא גם צבוּע, המכסה את מעשי-הרשע שלו, כמו רוצח המסתיר סכין מתחת לבגדו במטרה לתקוע אותו בגבו של הקרבן. כך אפשר לפרש בפסוקים:
- (ירמיהו יב ו): "כִּי גַּם אַחֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ גַּם הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ, גַם הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא, אַל תַּאֲמֵן בָּם כִּי יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת"
- (צפניה ג ד): "נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים, אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת"- מציגים את עצמם כנביאים ואף לובשים בגדים אפייניים לנביאים, אך למעשה הם רשעים.
- (משלי ב כב): "וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה"- הרשעים יגורשו מייד, והבוגדים יגורשו לאחר שרשעתם תתגלה ( פירוט ).
- (משלי כב יב): "עֵינֵי ה' נָצְרוּ דָעַת, וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵד"( פירוט ) - הכוונה לעד-שקר המנסה להטעות את השופט; אולם ה' יסלף ויגרום לו להיכשל ב דבריו כך שהשקר ייחשף.
ויש פסוקים שאפשר לפרש בשתי דרכים:
- (משלי כה יט): "שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת - מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה"( פירוט ): 1. אדם הבוגד בעמו בוטח ביום צרה , מקווה שירויח כשתבוא צרה על עמו, אך לא מבין שהוא יהיה הראשון שייפול - כמו העומד על שן -סלע רעועה ורגלו מועדת . 2. לבטוח בבוגד , המסתיר את רשעו, זה כמו לסמוך על שן או רגל רעועה - היא נראית תקינה עד שמנסים להשתמש בה ואז היא מועדת ונופלת.
- (ירמיהו ג יא): "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: 'צִדְּקָה נַפְשָׁהּ מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל מִבֹּגֵדָה יְהוּדָה'": מלכות שומרון נקראת "משובה" ומלכות יהודה נקראת "בוגדה", כי: 1. במלכות יהודה היה בית המקדש ובו ארון הברית, והם הכניסו את פסלי אליליהם אפילו לשם; 2. כי מלכות שומרון "היו דומים כאשה שובבה שיצאה מתחת רשות בעלה לזנות בפרהסיא", ומלכות יהודה "דומה כזונה הבוגדת בבעלה בצנעה בלי ידיעתו, אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און" (מלבי"ם על ירמיהו ג ו) .
- (תהלים עח נז): "וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה": 1. בני-ישראל בגדו בה' והפרו את הברית ביניהם; 2. בני-ישראל התחזו לצדיקים, כמו קשת היורה לכיוון ההפוך ופוגעת בבעליה.
שלושה פסוקים בספר משלי מציגים את הבוגדים כניגוד ל ישרים :
- משלי יא ג: "תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם, וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם[יְשָׁדֵּם]"
- (משלי יא ו): "צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ"
- (משלי כא יח): "כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע, וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵד"
ניתן לפרש ניגוד זה לפי שני הפירושים למעלה: 1. ישר הוא הנוהג בשלום ובמישור עם כולם , בניגוד לבוגד שאינו נוהג בשלום אפילו עם קרוביו; 2. ישר הוא הנוהג בדרך מישורית שקופה וגלויה לכל , בניגוד לבוגד הפועל בסתר.
פסוקים נוספים
[עריכה]- (ישעיהו כד טז): "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ"
- (ישעיהו כא ב): "חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי"
- (ישעיהו לג א): "הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בוֹ! כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ"
- (חבקוק ב ה): "וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים"
- (תהלים כה ג): "גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם"
- (תהלים נט ו): "וְאַתָּה ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה"
- (תהלים עג טו): "אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ, הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי"
- משלי יא ג: "תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם, וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם[יְשָׁדֵּם]" ( פירוט )
- (משלי יא ו): "צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ"( פירוט )
- (משלי יג ב): "מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס"( פירוט )
- (משלי יג טו): "שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן"( פירוט )
תגובות
[עריכה]אם אתה בוגד באלהים לעשות לך בגדים הלא הארץ כבגד תבלה
ואם אתה חושב שאלהים בוגד בך דע כי הוא מכין לך בגדי קודש
ספר בראשית פרק מט (יא) אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה:
כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ --- ומתי עושים כביסה לבגדי האדם [הגוף הוא לבוש לנשמה]]
ספר במדבר פרק 31 (כד) וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה:
שתיית יין ככביסה למלבוש הנשמה די לעשות פעם אחת כל שבוע ביום השביעי שבת וינפש
ספר הנביא חבקוק פרק ב (ה) וְאַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד מלשון בגד אז טוב יהיה שבגד היין יהיה ליום השביעי בגדי קודש
אך הארץ כבגד תבלה וכל יושביה ימותון ואם בחרת בחיים ככתוב בתורה אז הבט באיזה בגדים חפץ אלהים
ובספר ישעיהו פרק נא (ו) שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ--- וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן --- וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת:
ואלה בגדי הקודש אשר חפץ אלהי ישראל
(יז) וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה:
(יד) צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי:
(ח) בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר:
בְגָדֶיךָ לְבָנִים הם בגדים טהורים וטהורים הבגדים במעשיך רק אם תלך בדרך האל הקדוש
(יח) לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהֹוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ:
- -- DAIAN SHEM, 2017-10-08 18:33:44
בראשית ב כה: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ"
ורק לאחר שהאדם ואשתו שניהם --בגדו-- באלהים לחטוא בעץ הדעת
רק אז עשו להם --בגדים-- לכסות ערווה מקום הבושת כי יִתְבֹּשָׁשׁוּ
בראשית ג ז: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת"
בראשית ג כא: "וַיַּעַשׂ יהוה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם"
- -- DAIAN SHEM, 2017-10-08 18:55:27
מצוה בתורה להלביש ערומים כי כולנו כל משפחת האדם משפחה אחת ובשר אחד ואלהים אחד
אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר ------------------------------------------------- יהוה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר
ישעיהו נח ז: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם"
שמות כב כו: "כִּי הִוא כסותה[כְסוּתוֹ] לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי"
רק בגדי השרד בד קודש לכהן הגדול ואל לכהני עם הארץ ללבוש את בגדי השרד ואל יחללו את הבגדים במלא את ידם ככהני הבמות
מלכים א יג לג: "אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצוֹת הָעָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת"
- -- DAIAN SHEM, 2017-10-08 19:44:08
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בוגד - צבוע, המכסה את רשעתו כמו בבגד
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2017-10-08.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bgd