מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
<< | ספר תהלים • פרק נ"ט • פסוק ו' | >>
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב :
ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה
המהדורה המנוקדת :
וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה.
המהדורה המוטעמת :
וְאַתָּ֤ה יְהֹוָֽה־אֱלֹהִ֥ים ׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כׇּֽל־הַגּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כׇּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃
המהדורה הדקדוקית :
וְ/אַתָּ֤ה יְהוָֽה־אֱלֹהִ֥ים׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָ/ה לִ/פְקֹ֥ד כָּֽל־הַ/גּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כָּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר ), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה .
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא .
פרשנות
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
וְאַתָּ֤ה יְהֹוָֽה־אֱלֹהִ֥ים ׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כׇּֽל־הַגּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כׇּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ואתה - טעם אלהים צבאות – כי אתה אלהי צבאות מעלה בשמים ואלהי צבאות מטה, שהם ישראל.
אל תחון כל בוגדי און - באי זה גוי יהיו.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
הקיצה " - ר"ל כמו שאתה מעורר עצמך לפקוד את העכו"ם לשלם גמול מבלי חנינה כן אל תתן חנינה לעולם לאלו הבוגדים העושים און
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואתה ", באשר החליט בדעתו אז לברוח, והוא היה עד עתה שר צבאות ישראל ללחום עם הפלשתים, מוסר צבאותיו אל ה' שהוא יהיה עתה שר צבא ישראל וילחם מלחמותיהם, וז"ש "
ואתה ה' אלהים צבאות " מצד שאתה "
אלהי ישראל " ומשגיח עליהם, "
הקיצה לפקוד כל הגוים " הבאים להלחם על ישראל תהיה אתה הפוקד החיל כנגדם (כי אנכי אברח מן הארץ), ובכל זה "
אל תחון כל בוגדי און ", אל תחון גם את שאול ואנשיו הבוגדים להרגני, שתציל את ישראל מאויביהם והם יאבדו במלחמה, כמ"ש או ה' יגפנו וכו' או במלחמה ירד ונספה, "
סלה " סיום הענין:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים:
אתנ"כתא
•
סנונית
•
הכתר
•
על התורה
•
Sefaria
•
שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים נט ו"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.