אסתר רבה ג

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ג

אסתר רבה פרשה ג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

א. [ עריכה ]
רב פתח (חבקוק ב, טו): "הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם" "הוֹי מַשְׁקֵה" זה נבוכנדצר "רֵעֵהוּ" זה צדקיהו אמר לו הקדוש ברוך הוא אי רשע אינו מלך כמותך אינו רועה כמותך "מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ" מה אתה מספח בו דברים בחמתך אמר לו אלו מרדת בי ולא מרדת באלהיך היה לאלהיך להתקיים עליך אלו מרדת באלהיך ולא מרדת בי היה לי להתקיים בך אלא שמרדת באלהיך ומרדת בי הה"ד (דה"ב לו, יג): "וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים" במה השביעו א"ר יוסי בר' חנינא בקרנות המזבח הפנימי השביעו מה היה עושה לו אותו רשע היה מאכילו פת חמה של שעורים ומשקה אותו יין מן הגת חדש וכ"כ למה כדי שיתחללו מעיו הה"ד "לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם".
אמר ר' חנינא בר יצחק יקר עצמך ויקר אבותיך לא נכנסתם למלכות אלא ע"י שכיבד זקנך לזקנו הה"ד (ישעיה לט, א): "בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק" אמרו מרודך בלאדן עובד לחמה היה והיה רגיל לאכול בשש שעות וישן עד תשעה שעות ואותו היום שחזר גלגל חמה לאחוריו בימי חזקיהו ישן עד תשעה שעות ועמד בד' שעות וכיון שנעור משנתו בקש להרוג את כל עבדיו אמר להם הנחתם אותי ישן כל היום וכל הלילה אמרו לו לא אלא שגלגל חמה חזר לאחוריו אמר להם וכי יש אלוה גדול מאלהי שיכול להחזירו א"ל אלוהו של חזקיהו גדול מאלהיך מיד עמד וכתב שלום לחזקיהו ושלום לאלהי חזקיהו ושלום לירושלם וכיון שיצאו הכתבים והבולדרין נתישבה דעתו עליו ואמר הכבוד הזה שחלקתי לחזקיהו לא חלקתי לו אלא בשביל אלהיו ואני מקדים שלום של חזקיהו שהוא ב"ו לשלום אלהיו מיד עמד מכסאו ופסע ג' פסיעות ושלח בולדארין והחזיר את הכתבים וכתב ספרים אחרים שלם לאלהא רבא של חזקיהו ושלם לחזקיהו ושלם לירושלם אמר לו הקב"ה אתה עמדת מכסאך ופסעת שלשה פסיעות בשביל כבוד שמי חייך שאני מעמיד ממך שלשה מלכים שיהיו קוזמקרטורין מסוף העולם ועד סופו ואלו הם נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא כבודך וכבוד זקנך ואביך לא נכנסו למלכות אלא בשביל שכיבד לזקנו של זה ואתה מבזה אותו (שם, טז) "שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד" צדקיה בני מתבזה כדרך כל אדם המתבזה אבל את "וְקִיקָלוֹן עַל כְּבוֹדֶךָ" מקיא מלמעלן וקלון מלמטה ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק אמר כיון שראו שני גדולי לגיונותיו שמקיא מלמעלן וקלון מלמטן עמדו והעמידוהו מכסאו והסירו את כתרו מעל ראשו והסירו פורפירא שלו מעליו הה"ד (דניאל ה, כ): "וִיקָרָה הֶעְדִּיו מִנֵּהּ" והעמידו בערייתו ערית ביזוי.
ומי היו ב' גדולי לגיונותיו כורש ודריוש ר' מנחם חתניה דר' אליעזר בר אבינא בשם ר' יעקב בר אבינא כל ביתו של אותו רשע לא נידונים אלא ערומים "שְׁתֵה גַּם אַתָּה וְהֵעָרֵל" זה נבוכדנצר "גַּם אַתָּה" זה בלשצר "וְהֵעָרֵל" זו ושתי:

ב. [ עריכה ]
"גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים" ר' יהודה בר' סימון פתח (ישעיהו ג, יב): "עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׂים מָשְׁלוּ בוֹ" "עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל" מדקדקין בהון המד"א (איכה א, כב): "וְעוֹלֵל לָמוֹ".
ד"א "מֵעוֹלֵל" מקטפין עוללותיהן המד"א (ויקרא יט, י): "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל" באין עליהון בעלילות המד"א (דברים כב, יד): "ושם לה עלילות דברים" ורבי יהודה ברבי סימון אמר קְדֵשִׁים בהון המד"א (שם כג, יח) "לא תהיה קְדֵשָׁה" המד"א (שופטים יט, כה): "ויתעללו בה כל הלילה"
"וְנָשִׂים מָשְׁלוּ בוֹ" אמר רבי חוניא קופצין עליהן כבעל חוב. ד"א "וְנָשִׂים מָשְׁלוּ בוֹ" ארבע נשים נטלו ממשלה בעולם ואלו הן איזבל ועתליה מישראל וּשְׁמִירָמִית וושתי מאומות העולם:

ג. [ עריכה ]
ד"א "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" שמואל פתח (ירמיהו נא, לא): "בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם" אמר הקב"ה כשהן באין להתחמם במלכות "אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם" אנא מגדיר ית משתותיהן "וְהִשְׁכַּרְתִּים" בצרותיהם "לְמַעַן יַעֲלֹזוּ" על ידי שהיו שמחים הם בחורבן הבית אמר הקדוש ברוך הוא בית המקדש חרב ורשע זה עושה מרזיחין וגם ושתי הרשעה עושה מרזיחין דכתיב "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים":

ד. [ עריכה ]
ר' יצחק פתח (ישעיהו יז, א): "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל" ר' יוחנן שמע לה מן הדא דכתיב (שם יז, א) "משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה עזבות ערי עֲרֹעֵר" מה זה עומד בדמשק ומזכיר ערוער והלא אין ערוער נתונה אלא בתחום מואב אלא שלש מאות וששים וחמשה בתי עבודת כוכבים היו בדמשק והיו עובדין כל אחד ואחד מהם את יומו והיה להם יום אחד שהם מחזירין על כולן באותו היום ועובדין אותן וכולן עשו ישראל אומוניאה ועבדו אותן הה"ד (שופטים י, ו): "ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ה' ולא עבדוהו" ואפילו בשותפות אמר רבי אבא בר כהנא לא תהא כהנת כפונדקית אמר רבי יוסי בר' חנינא אמר הקב"ה לא עשאוני בני ככרזימין הזה שבא באחרונה אמר רבי לוי לעבדו של מלך שעשה סעודה לחיילותיו וזימן כל לגיונותיו של מלך ולרבו לא קרא אמר לו המלך הלואי השוית אותי ככל חיילותי כך אמר הקדוש ב"ה הלואי עשאוני בני ככרזימין הזה שבא באחרונה אלא "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב"
"כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל" אצל הבעל מה כתיב (מ"א יח, כו): "ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין עֹנֶה" יתיב ומשתעי כל יומא ולא לעי וקאים לצלאה והוא לעי יתיב ומשתעי כל יומא ולא לעי יתיב למיתנא ולעי הוי "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב" הלואי לא הכרתיך יעקב מפני "כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל" לא הבאת לי שה עולותיך אלו שני תמידין שנאמר (במדבר כח, ד): "את הכבש אחד תעשה בבקר" "וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי" אלו אימורי קדשי קדשים "לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה" זה קומץ מנחה "וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה" זה קומץ לבונה "לֹא קָנִיתָ לִי בַכֶּסֶף קָנֶה" ר' הונא בשם ר' יוסי אמר קינמון היה גדל בא"י והיו עזים וצבאים אוכלין ממנו "וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי" אלו אימורי קדשים קלים "אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ" ראה מה גרמו לי חובותיך יעקב לא די לך שהיית מונה לסעודת אנשים אף לסעודת נשים הה"ד "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים":

ה. [ עריכה ]
כתיב (רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, תהלים י): "יד" אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע ראית שעשו הרשע בא ועתיד להחריב את בית המקדש ומגלה את ישראל מארצם ומשלשלן בקולרין "תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ" ואתה היית משרה שכינתך על יצחק ואומר לו (בראשית כז, לט): "הנה משמני הארץ יהיה מושבך ועל חרבך תחיה". "עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה" למחר הוא בא ונוטל יתומים ואלמנות וחובשן בבית האסורין ואומר להם אותו שכתוב בו "אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת" יבא ויציל אתכם מידי אלא "יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר" שני יתומים שנשתיירו לו זה רומוס ורומילוס נתתה רשות לה לזאבה להניקן ובסוף עמדו ובנו שני צריפין גדולים ברומי.
ד"א "רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס וְגוֹ'" אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ב"ה רבש"ע ראית נבוכדנצר הרשע שבא ומחריב בית המקדש ומגלה את ישראל ומשלשלן בקולרין לתת בידך והיית משרה שכינתך על ירמיה ואומר לנו (ירמיה כז, ז): "ועבדו אותו כל הגוים את בנו ואת בן בנו וגו'" "עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה" למחר הוא בא ונוטל את חנניה מישאל ועזריה ונותנם לתוך כבשן האש ואומר להם (דניאל ג, טו): "ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי" אלא ולא עוד "יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר" יתומה אחת שנשתיירה לו ועשית אותה אגוסטא במלכות שאינו שלה ואיזו זו זו ושתי:

ו. [ עריכה ]
כתיב (מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד וְגוֹ', תהלים יז): "יד" ר' חנינא בריה דר' אחא אזל לחד אתר ואשכח הדין פסוקא ראש הסדר (ויקרא ב, ג): "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו וגו'" ופתח "מִמְתִים יָדְךָ ה'" מה גבורים הם אלו שנטלו חלקם מתחת ידך ה' ואיזה זה זה שבט לוי "מִמְתִים מֵחֶלֶד" אלו שלא נטלו חלק בארץ "חֶלְקָם בַּחַיִּים" אלו קדשי המקדש "וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִּטְנָם" אלו קדשי הגבול "יִשְׂבְּעוּ בָּנִים" כל זכר בכהנים יאכל אותה "וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם" "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו וגו'":

ז. [ עריכה ]
ד"א (תהלים יז, יד): "מִמְתִים יָדְךָ ה'" מה גבורים הם שנטלו את שלהם מתחת ידך ה' ואיזה זה זה דורו של שמד "מִמְתִים יָדְךָ" מומתים מידך "מֵחֶלֶד" אלו שהעלה בשרן חלודאות על קדוש שמך מי הן רשב"י ור' אלעזר בריה עבדון הן טמירין במערתה תלת עשר שנין בשמדא עד דסליק בשרהון חלודה והוון אכלין חרובן ותמרין ולסוף תלת עשר שנין נפק רשב"י ויתיב ליה על פילי דמערתא חמא חד צייד פריס מצודתיה למצד צפרין שמע ברת קלא אמרה דימוס ואתפשת זמן תנינות שמע ברת קלא אמרה ספיקלא ואשתזבת אמר אפילו ציפור מבלעדי שמיא לא יברח כל שכן נפשתנא ניחות וניתסאי בהדין מוי דמוקד דטבריה נחתון ואיתסון במוי דמוקד דטבריא אמרין צריכין אנו לעשות טובה וניהני להלון בני אתרא כדרך שעשה יעקב אבינו שנאמר (בראשית לג, יח): "ויחן את פני העיר" שהיה עושה איטליס ומוכר להם בזול עשו איטליס ומכרו בזול אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע תאמר שיש לי חלק עמהם לעוה"ב אמר לו הקדוש ב"ה דוד לא צפונך תמלא בטנם צפונם תמלא בטנך אין כתיב כאן אלא "וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם" כל עמא מיתרא עותרא אכלין איתבשר דוד שיש לו חלק לעוה"ב ועוד אמר לפניו רבש"ע אלו באין מכח תורה ומצות ומעשים טובים שיש בידם אבל "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ" לעולם:

ח. [ עריכה ]
ד"א "מִמְתִים יָדְךָ ה'" (תהלים יז, יד) מה גבורים הם שנטלו ממשלה מתחת ידך ה' ואיזה זה זה נבוכדנצר "מִמְתִים מֵחֶלֶד" אלו שנטלו חלקם בארץ "חֶלְקָם בַּחַיִּים" אלו שנטלו חלקם כשהן חיים "וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם" שהיו עשירים מן הטמון בלשכה "יִשְׂבְּעוּ בָנִים" זה אויל ובלשצר "וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם" עוללה אחת שנשתיירה לו עשית אותה אגוסטא במלכות שאינה שלה ואיזו זו זו ושתי:

ט. [ עריכה ]
דבר אחר "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים" מה ראה הכתוב לפרסם סעודתה של ושתי ר' יהושע בן קרחה אמר כל כך למה להודיעך לאיזו שלוה אסתר נכנסת. אמר רבי מאיר אם כך למכעיסיו- קל וחומר לעושי רצונו.
דבר אחר "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" אין גם אלא ריבוי מה זה בששה ניסין אף זו בששה ניסין מה זה במיני יציאות אף זו במיני יציאות מה זה בסעודת ארץ ישראל אף זו בסעודת ארץ ישראל מה זה בבגדי כהונה גדולה אף זו בבגדי כהונה גדולה ר' ברכיה אמר כהדא צרצרא דמתגלגלא בדילה ודלא דילה.
ד"א "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" גם וגם; הגיע משתותא של ושתי הגיע זמנה של ושתי ליגמם הגיע זמנה של ושתי ליבצר הגיע זמנה של ושתי לידרך.
ר' הונא אמר הגיע מעת זמנה ליממת המד"א (בראשית ג, ו): "ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה וגו'":

י. [ עריכה ]
"עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים" מיני גמאין האכילה אותן ר' יצחק אומר מיני מתוקים האכילה אותן. "בֵּית הַמַּלְכוּת" נתנה אותן בבתים מרווחין מפני שדרכה של אשה מצויה לקלקל.
דבר אחר "בֵּית הַמַּלְכוּת" נתנה אותן בבתים מצויירין דאמר ר' אבון רוצה אשה שתהא בבתים מצויירין ובגדים מצויירין מלאכול עגלים מפוטמין
ד"א "בֵּית הַמַּלְכוּת" נתנה אותן בבית איספלידא שלה לומר שאם ימרוד בעלה של אחת מהם תהא אשתו מבפנים נתונה ולא ימרוד.
"אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר במגלה זו למלך אחשורוש במלך אחשורוש הכתוב מדבר וכל מקום שנאמר למלך סתם משמש קדש וחול:

יא. [ עריכה ]
"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" ריב"ל אמר זה יום השבת "כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן" א"ר יצחק עובדי כוכבים אין להם טובה דכתיב (קהלת ח, יג): "וטוב לא יהיה לרשע וגו'" איתיבון והכתיב "כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן" אמר לו בטוב לב המלך אין כתיב כאן אלא כטוב לב המלך טובה ואינה טובה אבל טובתן של ישראל טובה שלמה שנאמר (מ"א ח, סו): "וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה וגו'":

יב. [ עריכה ]
"אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא" אמר ר' יוחנן באותה שעה קרא הקב"ה למלאך שממונה על החֵמה ואמר לו "בִּזְּתָא" בוז ביתיה "חַרְבוֹנָא" אחריב ביתיה "בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא" בוז ובזבוז אמר ר' שמעון בר' ינאי אמר הקדוש ברוך הוא משחק אני עליהן אביא גתיות מאחורי הקורייס "זֵתַר" תרגם ר' יעקב בר אבינא קדם ר' יצחק זנות ראה של אותו רשע "וְכַרְכַּס" כרכסא כתיב ר' שמואל בר נחמן אמר לשון יוני הוא המד"א כרכסון.
"שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שאין המלכות מעמדת פחות משבעה סריסים לפני המלך:

יג. [ עריכה ]
"לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת" א"ר איבו כפרתן של ישראל כשישראל אוכלין ושותין ושמחין הן מברכין ומשבחין ומקלסין להקב"ה וכשאומות העולם אוכלין ושותין מתעסקין הן בדברי תפלות זה אומר מדיות נאות וזה אומר פרסיות נאות אמר להם אותו טיפש כלי שאותו האיש משתמש בו אינו לא מדית ולא פרסית אלא כשדית מבקשים אתם לראותה אמרו לו הן ובלבד שתהא ערומה אמר להון הן וערומה ר' פנחס ור' חמא בר גוריא בשם רב אמר בקשה ליכנס אפילו בצלצול כזונה ולא הניחו אותה אמר לון וערומה אמר אכנס בלא כתר הן אומרים שפחה היא זו תלבש בגדי מלכות ותכנס א"ר הונא אין הדיוט משתמש בבגדי מלכות:

יד. [ עריכה ]
"וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי" שלחה ואמרה לו דברים שהן נוגעין בלבו אמרה לו אם רואין אותי נאה הן נותנין עיניהם להשתמש בי והורגים אותך ואם רואין אותי כעורה את מתגנת בי רמזתו ולא נרמז עקצתו ולא נעקץ שלחה ואמרה לו קומיס איסטבלאטי של בית אבא היית והיית למוד להיות מכניס לפניך נשים זונות ערומות ועכשיו שנכנסת למלכות לא חזרת מקלקולך רמזתו ולא נרמז עקצתו ולא נעקץ שלחה ואמרה אפי' אנדתיקוס של בית אבא לא נידונו ערומים הדא ה"ד (דניאל ג, כא): "בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן" רבי יודן אמר בגוליהון ורב הונא אמר במוקסיהון.
ר' שמעון בר אבא אמר בשם רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא דן את הרשעים בגיהנם אלא ערומים ומה טעם דכתיב (תהלים עג, כ): "בעיר צלמם תבזה" אמר ר' שמואל בר נחמן הן דליסטאות מקפח תמן מצטלב א"ר נתן אף מצריים ברידתן בים לא נידונו אלא ערומים מה טעם (שמות טו, ח): "וברוח אפך נערמו מים" ורבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן אמר אין הרשע יוצא מן העולם עד שהקדוש ברוך הוא מראה קניין דידיה היאך הוה מיתציד:

טו. [ עריכה ]
"וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ" אמר ר' יוחנן באותה שעה אמר הקב"ה למלאך הממונה על החמה חות פח זיקא בכרסיה ונפח בקיטמיה וזרוק גופריתא באתוניה אמר ר' יוחנן כל אותן השנים משעה שנהרגה ושתי עד שנכנסה אסתר לא שככה חמתו של אחשורוש איתיבון והכתיב (אסתר ב, א): "כשוך חמת המלך אחשורוש" אמר להם בשוך חמת המלך אין כתיב כאן אלא כשוך חמת המלך שכיכה שאינה שכיכה אימתי שככה חמתו כשנצלב המן הה"ד (שם ז, י) "ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה" חמתו של ממ"ה הקדוש ברוך הוא.

<< · אסתר רבה · ג · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.