אור החיים/פרשת שופטים
פרק טז
מתוך: אור החיים על דברים טז (עריכה)
פרשת שופטים
(יח)
שופטים וגו'. סמך מצוה זו למצות ג' פעמים וגו' שלפניה, להעיר שהגם שמצוך לעלות שלשה פעמים בשנה ליראות את פני ה' ושם היא עומדת סנהדרי גדולה קבועה אף על פי כן צריך למנות שופטים וכו' ולא יסמכו על בית דין שלפני ה' בלשכת הגזית לבד, והטעם כדי שלא תענה הדין עד עלות אל המקום, וטעם השוטרים אמרו בפסיקתא ר' אלעזר בן שמוע אומר אם יש שוטרים יש שופטים אם אין שוטרים אין שופטים ע"כ, הדברים מוכיחים שאם אין שוטרים אין חיוב מצות שופטים, ומעתה כל שיודעים ישראל שהעם אינם נשמעים לשופטים והשופטים אינם יכולים לכופם אין חיוב במינוי השופטים, וכל שהעם נשמעים לדייניהם בלא שוטרים חייבין למנות שופטים וקוראים אנו בשופט זה שופט ושוטר:
תתן לך. פירוש שהממנים עצמן לא יאמרו בדעתן שלא תשלוט עליהם מקל מרדותו של שופט ושוטר כיון שהם הממנים אותו אלא שימנום לשפוט ולרדות אותם, והוא אומרו תתן לך פירוש עליך:
בכל שעריך. טעם אומרו בכל, שצריך למנות בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך בארץ ישראל, ובברייתא (ילקוט) אמרו וז"ל בכל שעריך בא הכתוב להקיש סנהדרי קטנה לסנהדרי גדולה מה גדולה דנה והורגת אף קטנה דנה והורגת ע"כ, ונראה שדרשתם היא מתיבת בכל שכלל הכתוב כל הסנהדרין יחד לומר ששוים בכח אחד:
ואומרו אשר ה' אלהיך נותן לך אמרו ז"ל (מכות דף ז.) שבא לומר שאין חיוב האמור בענין אלא בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך ולא בחוץ לארץ.
ואומרו לשבטיך רבותינו ז"ל (ספרי) פרשוהו שמוסב למעלה, וקשה למה לא כתבו במקומו על זה הדרך תתן לך לשבטיך בכל שעריך אשר וגו', ואולי שנתכוון להסמיכה למאמר ושפטו את העם משפט צדק להעיר כי הוא זה טעם שמצוה לתת שופטים בכל עיר, ובעיר שיש ב' שבטים ב' שופטים כדי שישפטו משפט צדק, ודקדק לומר את העם פירוש שלא יהיה הפרש ביניהם ויהיו נדונים זה את זה בהשואה כיון שכל שבט נידון לפני בית דינו, ובזה אנו מרוויחים ישוב מאמר ושפטו שאם בא להזהיר לדיינים היה לו לדבר נוכח כסדר שדיבר בסמוך לא תטה לא תכיר וגו', ורש"י ז"ל פירוש שהוא אזהרה לממנים למנות צדיקים, ולדבריו היה לו לומר על זה הדרך שופטים ששופטים בצדק וגו' תתן לך וגו' ולדרכנו יבא על נכון:
וראיתי לרמב"ם ז"ל (הל' סנהדרין פ"א) שהשמיט דין זה שצריך לכל שבט ושבט ולא כתב אלא שלכל עיר ועיר, ואולי שסובר הרמב"ם שכוונת רבותינו ז"ל שדרשו לשבטיך שצריך בית דין לכל שבט הוא קודם שדרשו שצריך בכל עיר, אבל אחר שצריך לכל עיר אין עוד צורך למנות לכל שבט, וזה לשון הברייתא בסנהדרין (דף טז:) תנו רבנן מנין שמעמידין שופטים לישראל תלמוד לומר שופטים תתן וגו' לכל שבט ושבט מנין תלמוד לומר שופטים לשבטיך, לכל עיר ועיר מנין תלמוד לומר שופטים לשעריך ע"כ, וקשה למה דרש התנא תיבת לשבטיך שהוא בסוף פסוק קודם תיבת בכל שעריך שקדומה לה שמן הראוי היה לתנא להקדים דרשת בכל שעריך, אלא הרי זה מגיד שלא בא חיוב לשבטיך אלא קודם חיוב כל שעריך אבל אחר שצוה בכל שעריך אין מקום להצריך לשבטים, ולזה הרמב"ם שכתב חיוב בכל עיר אין מקום לומר בכל שבט, ולדרך זה דרשת התנא הוא על זה הדרך שמחייבך הכתוב לתת שופטים לכל שבט בין יהיה בעשרה עיירות בין יהיה בעיר אחת, וחזר ואמר שאם יהיה בהרבה עיירות יתן לכל עיר ועיר.
ואם תאמר אם יתן בכל עיר למה הוצרך לומר לשבטיך, משום שזולת לשבטיך לא הייתי מפרש בכל שעריך בכל עיר ועיר שהייתי אומר שרוצה לומר שעריך של כללות ישראל בין שבארץ ישראל בין שבעבר הירדן לא של כל עיר ועיר שבארץ, ואחר אומרו לשבטיך שפירושו הוא לכל שבט נתחייבנו לומר בכל שעריך בכל עיר, ולזה כשפסק הרמב"ם בכל עיר אין מקום לומר לשבטיך שאז תפרש בדבריו כדברי התוס' שם בסנהדרין שאם יש בעיר ב' שבטים צריך ב' בתי דינים:
משפט צדק. ולא אמר בצדק כאומרו (ויקרא י"ט, ט"ו) בצדק תשפוט עמיתך, כאן העיר הערה גדולה לחפץ לשפוט בצדק, והוא כי כשירצה לעמוד הדיין על משפט האנשים אשר להם הריב יהיה בסדר זה שיעביר מבין עיניו ב' הנושאים ולא ילביש משא ומתן ההלכות שיעשה באנשים אשר להם הריב לומר כפי זה יתחייב פלוני וכפי זה יהיה להיפך אלא יעשה עיונו וצדדי ההלכה כאלו אין אדם שצריך להוראה זו עתה אלא לעמוד על הדין לדעת הלכות התורה, ואחר שיעמוד עליו בדרך זה מה שיעלה במצודתו ידין בו לבעלי דינים יזכה הזכאי ויתחייב החייב, והוא אומרו ושפטו את העם משפט פירוש כבר הוא משפט בפני עצמו זה יהיה צדק, אבל זולת זה כשיעריך בדעתו בעת שמזקק ומצרף הדין לבעלי דינים על כל פנים יהיה א' יותר מתקרבת דעתו אליו ולא יצא המשפט צדק, ובפרט במשפטים שתלוים בשיקול הדעת ובהטיה מועטת בנקל יטה דעתו:
ובדרך רמז ירמוז על דרך אומרו (תהלים, צו) ישפוט תבל בצדק, ואמרו אנשי אמת (זוהר ח"ג קצ"ח) כי ב"ד עליון יקרא צדק, ואמרו ז"ל (ביצה דף טז.) כי בראש השנה מזונותיו של אדם קבועים וכו', והנה כשיפול ההפרש על הממון בין אדם לחבירו ועמדו לפני השופט אם ישפוט על פי התורה אשר צוה ה' כשיזכו הראוי לזכות וגו' הנה הם שופטים המשפט עצמו ששפט ב"ד עליון הנקרא צדק, והוא אומרו ושפטו את העם משפט צדק פירוש ששפט בית דין העליון שנקרא צדק:
(יט)
לא תטה משפט וגו'. לא יחד האזהרה לשופטים וצוה לנוכח, להעיר כי כללות ישראל ישנם גם כן באלו אזהרות אם לא ימנו השופטים כדרך שנצטוו, הם המטים משפט הם העוברים על כל האמור:
(כ)
צדק צדק תרדוף וגו'. בא להזהיר כשיש בעיר ב' אנשים מופלגים בחכמה ושנים אחרים גם כן חכמים אלא שאינם בסוג הראשון אל יאמר אדם כיון ששני אנשים יכולין להורות ולשפוט בצדק לא אטריח את המופלגים לישא בעול מינוי הדיינות, או לצד שצריך להם טורח במינוים ימנע ויסתפק בקטנים, תלמוד לומר צדק צדק פירוש הגם שהשגת לדיינים שהם ראויים, עליך לחזור אחר היותר ראוים מהם:
(כא)
לא תטע לך אשרה וגו'. רבותינו ז"ל אמרו (סנהדרין דף ז:) כל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נוטע אשרה ע"כ, ולדבריהם אמר תיבת לך לומר שאינו מעלה עליו כאלו וכו' אלא אם כשיעמידנו תהיה כוונתו לאיזו סיבה שנוגעת ממנה, אבל זולת זה אם טעה בדיין שאינו הגון וחשב שהוא הגון והעמידו אינו נחשב עליו כהעמדת אשרה:
פרק יז
מתוך: אור החיים על דברים יז (עריכה)
פסוק א
• לפירוש "פסוק א" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ולא אמר אשר בו מום, כפי מה שדרשו ז"ל (ספרי על דברים, יז) שבא הכתוב לאסור מום עובר, רמזו בתיבת יהיה לומר כל הוית מום בין קבוע בין עובר.
ואפשר עוד לומר שאם הוחלט בה אבר שנעשה בו בעלת מום ואמרו הרופאים שעל כל פנים צריך לחותכו הגם שעדיין לא חתכו הרי זה פסולה, והוא אומרו "לא תזבח וגו' אשר יהיה בו מום" פירוש הגם שעתה אינו מום כיון שעומד להיות מום לא תזבחנו:פסוק ב
• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
אומרו "בקרבך", לחייב על הדבר לבני המקום ששם ימצא האיש עושה הרע ואחריהם יתחייבו כל יושבי הארץ, והוא מה שגמר אומר "באחד שעריך", ורבותינו ז"ל (כתובות מה, ב) דרשו שעריך לגזירה שוה שער שנמצאו בו ולא שער שנידונו בו.
ואמרו "אשר ה' אלהיך נותן לך", נתכוין לומר שעל מנת כן ה' נתנה לך:
"לעבור בריתו".
פירוש צריך שידע שהוא עובר ברית ה', ולזה צריך שיתרו בו ויודיעוהו מה גדלו מעשיו הרעים.
גם רמז שאם אמר למתרים שהוא נשבע לעבוד עבודה זרה שיודיעוהו שקדמה לו ברית על זה ואין שבועתו חלה לבטל הראשונה והרי הוא עובר ברית ה' ויהרג:
פסוק ג
• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
הוצרך לומר "למשפט", להעיר שלא נאמרו דינים אלו אלא במורה שהוא ראוי להורות משפט, וכן אמרו במשנה (משנה סנהדרין ו, ב) תלמיד שאינו ראוי להוראה פטור, אלא שראיתי בברייתא (שם פ"ז א) שדרשו פיטור תלמיד שאינו ראוי להוראה מאומרו כי יפלא במופלא שבב"ד, וכתבו רש"י ותוס' בהנחנקין שפירושו מופלא מומחה ולמעוטי תלמיד, והרמב"ם פירש בי"ד (רמב"ם הלכות ממרים, ג) שהכוונה הוא מי שלא יפלא ממנו אלא דבר מופלא, ומעתה לפי זה אומרו למשפט לומר שאין הדין האמור בזקן זה אלא בהוראה למעשה, וכמו שאמרו במשנה שם וז"ל אינו חייב עד שיורה לעשות שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון ע"כ, והנה מפסוק זה אין הוכחה אלא על מעשהו על פי הוראתו ולא אם הורה לאחרים לעשות, ולמדין לה מאומרו למשפט שאם הורה לאחרים חייב:
או ירצה על זה הדרך "כי יפלא וגו'" למשפט הגם שהיה הלכה למעשה והורה לעשות הפך כוונת החולקים ונמצא הדין לא כן הוא אף על פי שהורה בדבר שחייב על זדונו כרת וכו' "לא יומת" פירוש הגם שהורה לעשות הפך הרבים החולקים עליו לא יומת עד שיורה לעשות הפך אשר יגידו עליו בית דין הגדול שבלשכת הגזית, וכן מוכיחים הדברים בסנהדרין:פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מאומרו "כי תבוא... ואמרת" משמע כי לא מצוה ה' עליהם למלוך מלך, אלא אם יאמרו הרשות בידם; וממה שגמר אומר "שום תשים", שיעור הלשון מוכיח שמצות ה' היא להמליך עליהם מלך!
ונראה, שכוונת הכתובים היא על-זה הדרך.
לפי שיש במינוי המלך שני גדרים:
- א' שיהיה המבטח בו להנהיג המלחמות בעוצם חכמתו, ולצאת כגיבור ביום קרב, כסדר מלכי האומות, וזה הוא דבר שנאוי בעיני ה', כי סדר מלכי האומות לא ילכו בהם אחרי כישרון המעשה, אלא אחרי תועליות החושיות, הגם שלא ימצא בו דבר טוב מהמושכל, גם ישימו בו כסלם ותקוותם ומן ה' יסור לבבם.
- וגדר ב' הוא לכבוד ולתפארת ישראל, וכדי שה' יעשה בזכותו, כדרך שהיה ה' מושיע ישראל ביד השופטים וביד מלכי ישראל הכשרים, וצא ולמד מדוד המלך וכו', ודבר זה הוא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
ולזה בא דברו הטוב כאן.
- ואמר: "כי תבוא... ואמרת 'אשימה עליי מלך ככל הגויים...'" - וזה גדר הראשון שזכרנו,
- וגמר אומר: "שום תשים...", פירוש, לא יקום הדבר הרע הזה, אלא המשימות שתשים הוא על-זה הדרך אשר יבחר ה' אלהיך בו.
ואמרו רבותינו ז"ל (תוספתא סנהדרין, ג) וז"ל אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד זקנים ועל פי נביא וכו' עד כאן, ומלך המתמנה על הגוים, כמו שבא בדבריהם ככל הגוים.
וכפי זה מאמר שום תשים היא מצוה ושלילת גדר כנגד תנאיה ולזה נתחכם ה' להקדים מאמר ואמרת אשימה וגו' להעירך את אשר יכון אליו לשלול אותו במאמר שום תשים וגו' שזולת זה לא הייתי מבין שאוסר לשום מלך ככל הגוים ויהיה זה וזה ולא חש להבין במאמר שום תשים שהוא רשות מכפל שום תשים.
ותמצא שה' הקפיד על ישראל כששאלו בימי שמואל לתת להם מלך (שמואל א, ח) והענין קשה למה הקפיד ה' עליהם והלא לו יהיה שכונת ה' בפסוק זה לרשות ולא למצוה סוף סוף הרשות נתונה.
וכפי מה שכתבנו יש מקום לה' להקפיד על הדבר כיון שציוה ה' עליהם לבל יאמרו לשום מלך ככל הגוים כמו שפרשנו ושאלו המלך ואמרו (שמואל א, ח) לשפטנו ככל הגוים לזה הקקפיד ה' אבל אם היו שואלים להם מלך כרצונו יתברך לא לכח ולגבורה כדרך הגוים היו מקימין מצות עשה.
וראיתי בסנהדרין פרק כהן גדול (סנהדרין כ, ב) שנחלקו רבותינו ז"ל וז"ל רבי יהודה אומר שלוש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה. רבי נהוראי אומר לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן שנאמר ואמרת אשימה עלי מלך וגו' עד כאן.
ודברינו עולין לדברי רבי יהודה ולא לדברי רבי נהוראי והגם שהלכה כרבי יהודה וכן פסק הרמב"ם בפרק א' מהלכות מלכים אף על פי כן צריך לישב הכתוב לסברת רבי נהוראי שפשט אמרו שום תשים יגיד שמצות ה' לשים מלך.
ואפשר לומר כי אם ישראל יהיו כשרים ולא ישאלו מלך והיה ה' למלך עליהם כדרך אמרו וה' עליכם מלככם גם ה' יחפוץ להיות מלך ישראל הוא לבדו אבל אם ישראל יכנסו בגדר שאלה שחפצים במלך עליהם אז מצות המלך עליהם לעשותו כאמרו שום תשים.
ולזה לא אמר הכתוב שום תשים אלא לאחר מאמר ואמרת אשימה וגו' וכפי זה אפילו אליבא דרבי נהוראי יפרש שום תשים מצוה אחר שיאמרו אשימה וגו'.פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לא
• לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לב
• לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לג
• לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לד
• לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לה
• לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לו
• לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לז
• לפירוש "פסוק לז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לח
• לפירוש "פסוק לח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לט
• לפירוש "פסוק לט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מ
• לפירוש "פסוק מ" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מא
• לפירוש "פסוק מא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מב
• לפירוש "פסוק מב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מג
• לפירוש "פסוק מג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מד
• לפירוש "פסוק מד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מה
• לפירוש "פסוק מה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מו
• לפירוש "פסוק מו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מז
• לפירוש "פסוק מז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מח
• לפירוש "פסוק מח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מט
• לפירוש "פסוק מט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נ
• לפירוש "פסוק נ" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נא
• לפירוש "פסוק נא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נב
• לפירוש "פסוק נב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נג
• לפירוש "פסוק נג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נד
• לפירוש "פסוק נד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נה
• לפירוש "פסוק נה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נו
• לפירוש "פסוק נו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נז
• לפירוש "פסוק נז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נח
• לפירוש "פסוק נח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נט
• לפירוש "פסוק נט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ס
• לפירוש "פסוק ס" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סא
• לפירוש "פסוק סא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סב
• לפירוש "פסוק סב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סג
• לפירוש "פסוק סג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סד
• לפירוש "פסוק סד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סה
• לפירוש "פסוק סה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סו
• לפירוש "פסוק סו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סז
• לפירוש "פסוק סז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סח
• לפירוש "פסוק סח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סט
• לפירוש "פסוק סט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ע
• לפירוש "פסוק ע" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עא
• לפירוש "פסוק עא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עב
• לפירוש "פסוק עב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עג
• לפירוש "פסוק עג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עד
• לפירוש "פסוק עד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עה
• לפירוש "פסוק עה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עו
• לפירוש "פסוק עו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עז
• לפירוש "פסוק עז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עח
• לפירוש "פסוק עח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עט
• לפירוש "פסוק עט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פ
• לפירוש "פסוק פ" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פא
• לפירוש "פסוק פא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פב
• לפירוש "פסוק פב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פג
• לפירוש "פסוק פג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פד
• לפירוש "פסוק פד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פה
• לפירוש "פסוק פה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פו
• לפירוש "פסוק פו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פז
• לפירוש "פסוק פז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פח
• לפירוש "פסוק פח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פט
• לפירוש "פסוק פט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פרק יח
מתוך: אור החיים על דברים יח (עריכה)
פסוק א
• לפירוש "פסוק א" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
כפל הכתוב הענין לומר שהגם שעברו ונתנו להם נחלה אותה נחלה לא תקום לזכותם, והוא אומרו "ונחלה לא יהיה וגו'".
וטעם סמיכות מצוה זו למצות המלך, לומר שהמלך שוה לעם במצות האמורים בענין לתת להם מתנותיהם ולא ירום לבבו מאחיו לבלתי סור מן המצוה שמצוה ה' לכללות ישראל:פסוק ב
• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ג
• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פירוש יש להם לשמוע ולקבל את אשר יגידו להם המעוננים כי יודיעום המעוננים מה שרשום במזל, ואתה לא כן פירוש לא תהא הודעת העתידות לך כן אלא "נביא אקים וגו'":
או ירמוז על זה הדרך "לא כן וגו'", פירוש אינך במצב זה כמותם אלא נתנם לך ה' אלהיך תחת ממשלתך כל המזלות וכל צבא השמים כאומרו (תהלים, ח) "כל שתה תחת רגליו", וכמו שדרשו ז"ל (שבת קנו, ב) בפסוק צדק יקראהו לרגלו, ואומרו "נביא אקים וגו'" בא להשיב סוף כל סוף כפי זה יהיו הגוים בהדרגה גדולה שידעו העתידות מה שאין כן ישראל, לזה אמר "נביא אקים וגו'", ואולי שכן הבין שאול כששאל בבעלת אוב (שמואל א, כח), כי לא אסר ה' לשאול אוב או ידעוני אלא במקום שיקים נביא אבל זולת זה אם יצטרכו לדעת שאול ישאלו בהם:פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"אך הנביא אשר יזיד וגו'".
צריך לדעת,
- א' אומרו "אך", גם אומרו "אשר יזיד" ולא הספיק לומר "אשר ידבר וגו'",
- ב' אומרו "וכי תאמר בלבבך וגו' אשר ידבר וגו' ולא יהיה הדבר וגו'" פשיטא שאם לא יהיה מה שצוה שלא דבר ה' הדבר ההוא,
- ג' אומרו "אשר ידבר בשם ה'" למה בפסוק שלפניו אמר "בשמי" ובפסוק זה אמר "בשם ה'",
- ד' אומרו "הוא הדבר" שלא היה לו לומר אלא "לא דברו ה'" ואני יודע שחוזר להדבר ההוא:
אכן יתבאר הענין על פי מה שאמר הנביא במעשה יהושפט ואחאב במלחמת רמות גלעד (מלכים א, כב) שכל הנביאים פה אחד דברו לאחאב עלה והצלח, ומדברי מיכיהו בן ימלה נתגלה הדברים שרוח יצא מלפני ה' לפתות אחאב לעלות וליפול במלחמה, ובחידושי על דברי נביאים דקדקתי למה בתחלה עבר על מיכיהו רוח נבות ונתנבא כנביאים הראשונים ואמר עלה והצלח ואח"כ בנבואה אחרונה דבר נבואת ה' ולא הועיל לפניו רוח נבות, ועל הרוח גם כן תמיה אני איך לא קיים שליחותו אשר יצא לעשות, עוד קשה למיכיהו למה בטל עצת ה' ח"ו ומחשבותיו שחשב להפיל אחאב במלחמת רמות גלעד והוא בא וגילה סודו לאחאב עצמו:
אכן הן הנה הדברים אשר העיר ה' בנועם דבריו, לפי שהכל גלוי וצפוי לפני הבורא כי יבא זמן שתצא רוח מלפניו ותטעה הנביאים והגם ששקר דברו עם כל זה אנוסים הם, לזה כשבא לצוות עונש הנביא הקדים ואמר "אך הנביא" אך מיעט נביא כיוצא בזה שידבר דבר ולא יקום ולא ימות, ודקדק לומר "אשר יזיד" להעירך שלא ימות אלא נביא "אשר יזיד לדבר וגו'" לומר אבל נביא שדבר שקר ולא הזיד וכגון שהטעהו רוח נבות שזה אין עליו אשמת דבר כי הרוח בהסכמת ה' יצא והמתנבאים מצדו נקיים הם מהעון. והגם שבסנהדרין (סנהדרין פט, א) אמרו שצדקיהו בן כנענה חייב הגם שרוח נבות הטעתו, הוא מטעם שאמרו שם דהוה ליה למידן אין ב' נביאים מתנבאים בסגנון אחד אבל זולת זה פטור היה, והגם שד' מאות נביאים אמרו כן וגם מיכיהו בן ימלה גם כן אמר עלה והצלח וגומר, עם כל זה כולם פתחו פיהם להתנבאות והרוח דברה בפיהם וכשהרגישו שנבאו בסגנון א' לא הוסיפו לדבר עוד בדבר הזה מה שאין כן צדקיהו, ועל זה יאמר "אשר יזיד וגו' ומת וגו'".
ומעתה כאן הבן שואל במה נדע הדבר וגו', ואם ממה שלא יהיה הדבר חיישינן לרוח נבות המטעה וכיוצא בה ולמה יומת האיש הנביא כיון שהרוח שיצא בדבר ה' הטעתו, וכיוצא בדבר אם במעשה רמות לא היה בא מיכיהו וגילה הסוד היו מתחייבים מיתה כל ד' מאות נביאים על לא חמס עשו וה' אוהב משפט, והוא אומרו "וכי תאמר וגו' איכה נדע הדבר אשר לא דברו ה'", כאן כלל דבר ה' לנביא וכלל גם כן דבר ה' לרוח צא ועשה כן:
ואמר "אשר ידבר הנביא וגו'" פירוש אם הנביא יאמר נבואתו בשם ה' והוא מה שדקדק לומר "בשם ה'", "ולא יהיה הדבר וגו'" אז תדע כי בזדון דברו הנביא פירוש ולא בא דברו מצד רוח שהטעתו, והטעם כי לא ינוח רוח שקר בשם ה' הנכבד כי ה' אלהים אמת, והוא אומרו "הוא הדבר אשר לא דברו ה'" פירוש הוא שאני אומר לך עליו שלא דברו ה', וגם לא בא ברוח אלא בזדון, והוא אומרו "בזדון דברו הנביא", אבל יש דבר אחר שהגם שהוא שקר ואין התורה יכולה לומר לך לא דברו ה' בזדון דברו הנביא והוא כשלא ידבר הנביא בשם ה' שהגם שיהיה שקר יש לחוש לרוח כרוח נבות:
ובזה יערב לנפש אדם ענין מיכיהו כי בתחלה לא הזכיר שם ה' ולזה לא היה אומר אלא דברי הרוח עד שנתחכם יהושפט ואמר אליו (דברי הימים ב, יח) "אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם ה'", פירוש נתחכם לומר לו התנאי שהתנה ה' כאן ואמר אשר ידבר הנביא בשם ה' לפי מה שפירשנו שידבר בשם ה', ובזה אם יש רוח מטעה תפנה מקום, וכן היה כשהזכיר אליו שם ה' ואמר הנביא בשם ה' ברח לו נבות ואמר הנביא האמת במה שהוא:
ובזה נתיישבו כל הדקדוקים שדקדקנו בענין נבואת רמות גלעד והגם שלא מצינו שהזכיר מיכיהו שם ה', הזכירו ומקרא קצר הוא כיון שהזכירו יהושפט וכוון מיכיהו לשם שהזכיר יהושפט הועיל, ולא תקשה מאומרו שם כמה פעמים אני משביעך וגו' בשם ה' שיראה שהשביעו כמה פעמים לדבר בשם ה', כי אולי שלא הרגיש מיכיהו בדקדוק זה של יהושפט אלא בפעם אחרונה:
או אפשר כי מאמר בשם ה' אינו נסמך למאמר אני משביעך אלא מאמר בפני עצמו שחדש באחרונה, ולפי זה לא קשה למה גילה מיכיהו סוד ה', כי יחרב העולם ולא ישתנה מקור האמת לייחד שמן על דבר שקר ח"ו, ומה גם כי על כל פנים עשה הרוח פעולתו כי לא האמין אליו אחאב ועלה ונפל ונמצאת מחשבת ה' קיימת ולא מתייחס השקר לשם ה' אלהים אמת:פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לא
• לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לב
• לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לג
• לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לד
• לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לה
• לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לו
• לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לז
• לפירוש "פסוק לז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לח
• לפירוש "פסוק לח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק לט
• לפירוש "פסוק לט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מ
• לפירוש "פסוק מ" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מא
• לפירוש "פסוק מא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מב
• לפירוש "פסוק מב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מג
• לפירוש "פסוק מג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מד
• לפירוש "פסוק מד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מה
• לפירוש "פסוק מה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מו
• לפירוש "פסוק מו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מז
• לפירוש "פסוק מז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מח
• לפירוש "פסוק מח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק מט
• לפירוש "פסוק מט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נ
• לפירוש "פסוק נ" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נא
• לפירוש "פסוק נא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נב
• לפירוש "פסוק נב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נג
• לפירוש "פסוק נג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נד
• לפירוש "פסוק נד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נה
• לפירוש "פסוק נה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נו
• לפירוש "פסוק נו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נז
• לפירוש "פסוק נז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נח
• לפירוש "פסוק נח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק נט
• לפירוש "פסוק נט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ס
• לפירוש "פסוק ס" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סא
• לפירוש "פסוק סא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סב
• לפירוש "פסוק סב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סג
• לפירוש "פסוק סג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סד
• לפירוש "פסוק סד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סה
• לפירוש "פסוק סה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סו
• לפירוש "פסוק סו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סז
• לפירוש "פסוק סז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סח
• לפירוש "פסוק סח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק סט
• לפירוש "פסוק סט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק ע
• לפירוש "פסוק ע" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עא
• לפירוש "פסוק עא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עב
• לפירוש "פסוק עב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עג
• לפירוש "פסוק עג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עד
• לפירוש "פסוק עד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עה
• לפירוש "פסוק עה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עו
• לפירוש "פסוק עו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עז
• לפירוש "פסוק עז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עח
• לפירוש "פסוק עח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק עט
• לפירוש "פסוק עט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פ
• לפירוש "פסוק פ" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פא
• לפירוש "פסוק פא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פב
• לפירוש "פסוק פב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פג
• לפירוש "פסוק פג" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פד
• לפירוש "פסוק פד" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פה
• לפירוש "פסוק פה" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פו
• לפירוש "פסוק פו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פז
• לפירוש "פסוק פז" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פח
• לפירוש "פסוק פח" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
פסוק פט
• לפירוש "פסוק פט" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •