אבן עזרא על שיר השירים א
<< · אבן עזרא על שיר השירים · א · >>
פסוק ב
הפעם הראשונה
כל נשיקה שהיא בלא למ"ד היא בפה, כמו "וישקהו" (בראשית לג ד). ועם הלמד – ביד או בכתף או בלחי, על פי מנהג המדינות, כמו "ושקה לי" (בראשית כז כו) "וישק לו" (שם, כז), וכן "וישק יעקב לרחל" (בראשית כט יא).
"דודיך" – אהוביך יותר ישמחו מהיין. והגאון אמר כי הוא הריר, שהוא תחת הלשון. והביא ראיה מהפסוק "לכה דודי נרוה דודים עד הבקר" (משלי ז יח).
הפעם השנית
"ישקני" – דברי הנערה כאלו תדבר עם נפשה וכל תאותה שישק אותה פעמים רבות כי לא תשבע מאחת וכאלו הרגיש הרועה וחזרה מדברת לו.
"כי טובים דודיך" – יותר מיין ירוו וישמחו אהביך. או על פירוש הגאון רבינו סעדיה.
הפעם השלישית
"ישקני" - התחיל מאברהם שהוא העיקר, ונשיקות בפה הם התורה והמצות כאשר כתוב (בראשית כו ה): "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי". ואל תתמה בעבור שאמר ישקני לדבר עבר כי כן דרך המקרא: "אז ישיר משה", "יעשו עגל בחורב", והפך הדבר: "אלהים באו גוים" ורבים כמוהם.
"כי טובים דודיך מיין" - אוהביך, כמו שהעיד הכתוב על אהבתו: "זרע אברהם אוהבי", כי יש הפרש בין אוהבי לאהובי.פסוק ג
הפעם הראשונה
"לריח שמניך טובים" – יש מפרשים כי הוא הפָּךְ. והקרוב אלי, כי הוא כי זה המפרש לא סך שמן מימיו, וחשב שהוא שמן זית.
"תורק" – יש אומרים שהוא שם מקום. והנכון, שהוא שמן, כשמן שיורק, שריחו נודף ועודף. ואל תתמה בעבור היות השם לשון נקבה, כי כן תמצא כל עמל ובית ומקום במקרא, במקום אחד לשון זכר ובמקום אחר לשון נקבה.
"עלמות" – הן נערות קטנות.
הפעם השנית
"לריח שמניך" – כי שמניך יש להם ריח טוב מרחוק והזכרת שמך כאלו שמן מור יורק לפניה על כן עלמות אהבוך ואם כן שמניך מרחוק אף כי נשיקות פיך.
הפעם השלישית
"לריח" - היה מלמד מעשיו של המקום ומורה אנשי דורו ובכל מקום שהולך, "ויקרא שם אברהם בשם ה'", וזהו "שמן תורק שמך".
"על כן עלמות אהבוך" - על כן עלמות שאין להם בעל - כך אנשים שלא היה להם אלוה הכניסם תחת הייחוד, כענין (בראשית יב ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן".פסוק ד
הפעם הראשונה
"נזכירה" – יש אומרים שהוא מן "אזכרתה" (ויקרא ב ב) ו"זכרו כיין לבנון" (הושע יד ח).
"מישרים" – תאר היין, כמו "יתהלך במישרים" (משלי כג לא), "הולך דודי למישרים" (שיר השירים ז י). ומ"ם "מיין" ישרת עצמו ואחר עמו, וכן ענינו: "ממישרים אהבוך" – העלמות הנזכרות. וכמוהו: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה'..." (שמות ו ג) – ענינו "ובשמי ה'". ורבים כמוהו. ואחרים שאמרו כי המישרים אהבוך כמו "ומגיד מישרים" (ישעיהו מה יט). והראשון קרוב אלי.
הפעם השנית
"משכני" – וכל אחת מהעלמות מתאוה ואומרת: משכני אחריך נרוצה.
"המלך חדריו" – יותר נשמח בך ממה שיביאני המלך חדריו.
הפעם השלישית
"משכני" - שנמשך אחר המקום ויצא מארץ מולדתו.
"הביאני המלך חדריו" - שהביאו אל ארץ כנען, ויתכן שהחכימו ועמד על סודות צפונים.
וענין "נזכירה דודיך" הוא בנין מזבח בכל מקום ונטיעת אשל.פסוק ה
הפעם הראשונה
"שחורה" – יש מפרשים שהיא יפה, כמו "האשה הכושית" (במדבר יב א), כי מרוב יפיה תפחד האם שתשלוט בה עין רעה, על כן תקרא כושית ושחורה – אין לנו צורך בפירוש הזה באשה הכושית ולא במלת שחורה, כי הנה היא העידה בנפשה ואמרה אל תראוני שאני שחרחורת.
"ונאוה" – כמו נחמדת, מן "אוה למושב לו", והנו"ן לבנין נפעל כמו "וכל נַעֲשָה במרחשת" (ויקרא ז ט), "אין אבן נִרְאָֽה" (מלכים א ו יח).
הפעם השנית
"שחורה" – ובעבור שאלה העלמות היו אומרות משכני, חזרה הנערה לה ואמרה אינני פחותה מכם, אף על פי שיש בי שחרות מעט כאהלי קדר שהם מגולים לשמש תמיד יפה אני כיריעות שלמה.
הפעם השלישית
פסוק ו
הפעם הראשונה
"שחרחורת" – זה הכפל למעט, וכן "ירקרק או אדמדם" (ויקרא יג מט).
"ששזפתני" – ראתני והביטה בי וגלתני. וכמוהו: "ולא שזפתו עין איה" (איוב כח ז).
"נחרו בי" – נלחמו בי, והנו"ן לבנין נפעל – מן "ויחר אפו" (בראשית לט יט).
"נטרה" – שם התואר, וענינו: שומרת.
הפעם השנית
"אל תראני" – פירושו: אל תבזוני או אל תראוני בעין קלון וחסרון כי זה השחרות לא נולדתי בו רק הוא מקרה ויסור, וסבת זה המקרה כי כעסו אחי עלי ושמוני נוטרה את הכרמים, ובתחלה קודם זה אפילו כרמי שלי לא נטרתי.
הפעם השלישית
פסוק ז
הפעם הראשונה
"שאהבה נפשי" – יחסר מקום הקריאה, כמו "אתה".
"איכה תרעה" הצאן. "איכה תרביץ" אותם. ויש אומרים שענינו שאלת המקום, כמו "איכה הם".
"שלמה" – השי"ן מקום אשר.
"כעטיה" מתערבת. והיא פועלת מן מן "ויעט העם על השלל" (שמואל א יד לב). ויש אומרים: חוטפת, והוא רחוק. ויש אומרים נגערת, מן "ויעט בהם" (שמואל א כב יד).
הפעם השנית
וחזרה לרועה ואמרה לו: הגידה לי איזה מקום תרעה ותרביץ, כי אני רוצה לשוב רועה וארדוף אחריך.
הפעם השלישית
פסוק ח
בעקבי הצאן - כמו ועקבותיך לא נודעו האותות העוקב הדורך אחריו:
גדיותיך - כל קטן יקרא גדי ומסמיכתו לעזים היא הראיה:פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
לססתי - נקבת הסוס:
ברכבי - יש רכב עץ ורכב ברזל אמר לה דמיתיך רעיתי בין אותם העלמות שאהבוני כמו הסוסיא בין הרכב ודימה הצעיף שיש על לחיה מצוייה כמו המתג המצוייר בדמות תורים שהוא על לחיי הסוסיא וחלי הכתם הם הקשורים כדמות קשורים שישימו על צואר הסוסיא ולא היה ראוי לך שיהיו התורים שלך כי אם זהב עם נקודות הכסף, ענתה היא ואמרה אע"פ שריחי נודף ואפילו המלך כשהוא במסיבו יתאוה להריח נרדי יותר טוב ריח נודף יש לדודי שהוא צרור המור והייתי מתאוה שילין בין שדי והייתי חושבת שאני מחבקה אשכול הכופר:
הפעם השלישית
אם לא תדעי - השיבם הנביא שהתנבא להם במצרים ויש אומרים שהיה אהרן וכן ענין שלח נא ביד תשלח שלח נא ביד אותו בכל עת:
את גדיותיך - הם קטני אמנה שאין להם דעת נכונה:
לססתי - החל הנביא ואמר לישראל מפי הגבורה לסוסתי ונאוו לחייך בתורים והענין כי תצאי ממצרים בכלי כסף וזהב ושמלות וענתה כנסת ישראל עד שהמלך במסיבו והענין כשיביאני אל הר האלהים אז יתן נרדי ריחו והוא ריח הקטורת:
בין שדי ילין - בין הכרובים או באמצע מחנה ישראל:פסוק יד
אשכל הכפר - יש אומרי' שהוא הכותבת והקרוב שהוא כמו בלשון ישמעאל כן בלשון לע"ז כי הוא כמו אשכולות:
עין גדי - מקום בארץ ישראל שימצא שם אשכול הכופר:פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
ברותים - אין לו חבר ויש אומרים שהוא ברושים ויש אומרים כי רהיטנו הוא כמו ברהטים בשקתות המים אם כן יהיו ברותים כמו אבני שיש:
חבצלת - יש אומרים שהיא ורד ויש אומרים שהיא צמח אחד נכבד יש לו ריח טוב ועינו כעין שחרות:
שושנת - יש אומרים שהוא צמח לבן ויש לו ריח טוב והוא חם מאד עד שריחו יכאיב הראש ויתכן להיותו כן יהיה פירושו מן שש כי לעולם היא ששה עלים לבנים גם בתוכו כדמות בד סעיפים ארוכים גם הם ששה ויהיה פירוש שפתותיו שושנים בריח לא בעין:
<< · אבן עזרא על שיר השירים · א · >>