ביאור:משלי יג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mj/13-08)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג ח.


כופר נפש איש עושרו, ורש לא שמע גערה[עריכה]

(משלי יג ח): "כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה."

 מצודות[עריכה]

מהעושר יוכל איש לפדות נפשו, כאשר יתן ממנו לדל;   וזהו כאשר הרש לא שמע גערה (צעקת נזיפה), ולא הכלימו בעת הנתינה.

 סגולות[עריכה]

לפעמים איש עשיר נדרש לתת את כל עושרו ככופר להצלת נפשו (חייו);   אולם איש רש (עני) לא שמע גערה, אין לו מה לתת ולכן לא ידרשו ממנו שום דבר.

 הקבלות[עריכה]

1. ה' ציווה על כל אדם מישראל לתת כופר נפש מעושרו - תרומה לאדני המשכן, (שמות ל יב): "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"( פירוט ).    הוא הדגיש שהתרומה צריכה להיות שווה לעשיר ולעני, (שמות ל טו): "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל, לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם".   מדוע התרומה צריכה להיות שווה? - כדי שהרש לא ישמע גערה - כדי שהעשיר לא יגער על העני מתוך כעס על כך שחלקו במשכן קטן יותר משלו: "על מחצית השקל מדבר, שהטיל הכתוב על כל ישראל והשוה בו דל ועשיר, שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו 'חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבור'" ( רש"י פירוש שלישי, בשם מדרש אגדה, מכילתא משפטים כא ל ).

2. פסוק דומה נמצא ב (משלי יג א): "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה". ואפשר לפרש שהפסוק שלנו הוא משל המיועד להסביר לבן החכם, מדוע גוערים בו ולא באחיו הלץ ( ראו שם ).

 עצות[עריכה]

ניתן לפרש את הפסוק בשלוש דרכים:

1. הנחיה לעשיר - לתת צדקה לעני ולא לגעור בו: "עשרו של אדם הוא כופר נפשו, שעשה ממנו צדקה... ובלבד שלא ישמיע גערה לרש, שנותן לו ואינו מכלימו" ( רש"י , וכן מצודת דוד והרמב"ם בהלכות מתנות עניים) .

2. תוצאה - לפעמים אדם עשיר צריך לתת את כל עושרו ככופר נפש לשודדים המאיימים על חייו, כמו ב (קהלת ה יב): "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", וכמו ב (ירמיהו מא ח): "וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאַל 'אֶל תְּמִתֵנוּ כִּי יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ'; וַיֶּחְדַּל, וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם";

אולם הרש אינו שומע גערות כי אי אפשר להוציא ממנו כסף: "המתרושש... ממלט עצמו מכמה סיבות באות ומתגלגלות על העשיר, וזה שהרש לא שמע גערה משום אדם" (רלב"ג) . והדברים נאמרים כנחמה לעני: "אמנם אתה חי ברמה נמוכה יותר, אבל גם יש פחות סיכוי שישדדו אותך".    ויש בהם גם הסבר לפסוק הקודם, המדבר על אנשים המתחזים לעשירים או לעניים ( פירוט ).

ויש מפרשים שגם ה' נוהג באופן דומה: "הרש, שאין לו ממון, הקב"ה אינו מביא עליו ייסורים כלל, שאין לו במה לפדות את עצמו. ולא די שאינו מביא עליו את הייסורים, אלא אפילו שום גערה אינו שומע, אלא שליו ושוקט" ( הגאון מווילנה )

3. סיבה - האיש העשיר זכה בעושרו משום שמסר את נפשו כדי להשיג אותו; והאיש הרש נעשה רש משום שלא שמע גערה - לא שמע בקול האנשים שגערו בו על אורח-חייו הבזבזני, וכך איבד את כל רכושו (רמ"ד ואלי) .

בדיוק באותן דרכים ניתן לפרש את הפסוק המקביל, (משלי יג א): "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה". ואפשר גם לפרש שהפסוק שלנו הוא משל המיועד להסביר לבן החכם, מדוע גוערים בו ולא באחיו הלץ ( פירוט ).




הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כופר נפש איש עושרו, ורש לא שמע גערה


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/13-08