הגאון מווילנה על משלי יג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"כופר נפש איש עשרו" - לפעמים (קהלת ה יב): "עושר שמור לבעליו לרעתו", שנופלים עליו ורוצים להרגו, אך הוא נותן כופר נפשו את ממונו = הקב"ה נותן לאדם הממון בכדי שיפדה את עצמו ויתן כופר נפשו את ממונו. והיינו: שמביא עליו ייסורים ופודה את עצמו על-ידי הממון.

"ורש לא שמע גערה" - אבל הרש, שאין לו ממון, הקב"ה אינו מביא עליו ייסורים כלל, שאין לו במה לפדות את עצמו. ולא די שאינו מביא עליו את הייסורים, אלא אפילו שום גערה אינו שומע, אלא שליו ושוקט.

ועוד: "כופר נפש..." - כי אפילו צדיק גמור צריך לילך דרך גיהנם, אך מצוותיו פודים אותו מלשלוט בו הגיהנם; אבל מי שהיו עליו דקדוקי עניות, לא ישמע גערה כלל, ולא ילך דרך הגיהנם.

<< · הגאון מווילנה על משלי · יג · ח · >>