הגאון מווילנה על משלי יג ב
| הגאון מווילנה על משלי • פרק י"ג • פסוק ב' |
• ב • ח • ט • יג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יֹ֣אכַל ט֑וֹב
וְנֶ֖פֶשׁ בֹּגְדִ֣ים חָמָֽס׃
(משלי יג ב): "מפרי פי איש יאכל טוב" - הפירות של הצדיק אינם ניתנים לו בעולם הזה, אלא אם כן הוא "טוב" לבריות. וזהו: "פרי פי איש" - שהצדיק נקרא "איש", כמו שנאמר (בראשית ו ט): "איש צדיק תמים וכו'". ועיקר הפירות הוא מתלמוד תורה, שהיא (פאה א א): "כנגד כולם". לכן אמר: "מפרי פי איש יאכל" - אם הוא "טוב".
"ונפש בוגדים חמס" - אבל הבוגדים יאכלו החמס אשר חומסים בפיהם, והוא חמס דברים, כי מה שמחרפים לחבריהם ומלבינים פניהם, הוא נקרא גם כן "חמס", כמו שנאמר (בראשית ו יג): "כי מלאה הארץ חמס", ואמרו במדרש (בראשית רבה לא ד) שגם הנגזל היה מלא חמס, שהיה מחרף והיה מלא חמס דברים. כלומר, כאשר הוא רע לבריות, אז "יאכל החמס" בעולם הזה, כמו שנאמר (ישעיהו ג יא): "אוי לרשע רע, כי גמול ידיו יעשה לו". ואמר "ונפש בוגדים" לומר שעיקר חמס דברים תאכל הנפש, שהוא בעולם הבא, וכאן יאכל מעט מפירותיהם.