ביאור:שען
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
משענת חומרית ומשענת רוחנית
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
השורש שען מציין, כמו בימינו, סמיכת הגוף על דבר יציב, כמו:
- (בראשית יח ד): "יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ"
- (שופטים טז כו): "ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו 'הניחה אותי והימשני את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם'"
- (שמואל ב א ו): "ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו"
מכאן השם משענת - מקל יציב, שאדם חולה או זקן נוהג לסמוך את גופו עליו:
- (שמות כא יט): "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו - ונקה המכה..."
- (זכריה ח ד): "כה אמר ה' צבאות: עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם, ואיש משענתו בידו מרב ימים"
ומכיוון שהמשענת מאפיינת את הזקנים, היא גם הפכה להיות סמל של כבוד וסמכות:
- (במדבר כא יח): "באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם; במחקק, במשענתם ..."( פירוט )
- (שופטים ו כא): "וישלח מלאך ה' את קצה המשענת אשר בידו, ויגע בבשר ובמצות..."
- (מלכים ב ד כט): "ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער"
בתקופה מסויימת, היו שני אנשים ששימשו כ"משענת אנושית" למלך - אחד בארם ואחד בישראל:
- (מלכים ב ה יח): "לדבר הזה יסלח ה' לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא ה' לעבדך בדבר הזה"
- (מלכים ב ז ב): "ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה ה' עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל"
השורש שען משמש גם במשמעות מושאלת: סמיכת הנפש על דבר שנראה יציב; אמונה במשהו או במישהו שייתן לנו עזרה ותמיכה.
- דוד נשען על ה', (שמואל ב כב יט): "יקדמני ביום אידי, ויהי ה' משען לי"
- הוא מדבר על ה"משענת" של ה' - מקל-הרועים שלו, סמל להשגחה שלו עליו, (תהלים כג ד): "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי; שבטך ומשענתך המה ינחמני"
- כך גם צאצאיו בימי אסא, (דברי הימים ב יג יח): "ויכנעו בני ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על ה' אלהי אבותיהם"
- (דברי הימים ב יד י): "ויקרא אסא אל ה' אלהיו ויאמר ה' אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו ה' אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה ה' אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש"
תוכחות רבות בדברי הנביאים מתייחסות לשאלה על מי ראוי להישען, כלומר מי נותן תמיכה יציבה יותר - ה' או אדם:
- דברי הימים ב טז ז: " "ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על ה' אלהיך על כן נמלט חיל מלך ארם" "מידך. הלא" "הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד, ובהשענך על ה' נתנם בידך" "
- ישעיהו דרש מבני ישראל להישען רק על ה', (ישעיהו י כ): "והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו, ונשען על ה' קדוש ישראל באמת"
- (ישעיהו ג א): "כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה, כל משען לחם וכל משען מים"
- (ישעיהו ל יב): "לכן כה אמר קדוש ישראל: יען מאסכם בדבר הזה, ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו"
- ישעיהו לא א: " "הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ," "ויבטחו על רכב" "כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד, ולא שעו על קדוש ישראל ואת ה' לא דרשו" "
- (ישעיהו נ י): "מי בכם ירא ה' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו? יבטח בשם ה' וישען באלהיו"
- אולם מיכה הדגיש, שאין טעם להישען על ה' כאשר המנהיגים מושחתים, (מיכה ג יא): "ראשיה בשחד ישפטו, וכהניה במחיר יורו, ונביאיה בכסף יקסמו, ועל ה' ישענו לאמר 'הלוא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה!'"
- ובספר משלי, (משלי ג ה): "בטח אל ה' בכל לבך, ואל בינתך אל תשען"( פירוט )
המצרים הבטיחו לבני ישראל שיתמכו בהם במאבקם נגד אשור ובבל, אך לבסוף אכזבו אותם ולא באו - כמו מקל שנשבר כשנשענים עליו:
- כך אמר רבשקה, (מלכים ב יח כא): "עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים, אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה, כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו"
- וכך האשים גם יחזקאל, יחזקאל כט ו: " "וידעו כל ישבי מצרים כי אני ה', יען היותם משענת קנה לבית" "ישראל. בתפשם" "בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים" ".
גם איוב ורעיו התווכחו, עד כמה האדם יכול להישען על עולם החומר:
- בלדד השוחי טען, שאפילו הבית אינו משענת יציבה, (איוב ח טו): "ישען על ביתו ולא יעמד, יחזיק בו ולא יקום"
- אך איוב טען, שהרשעים דווקא כן מוצאים יציבות, (איוב כד כג): "יתן לו לבטח וישען , ועיניהו על דרכיהם"
בטח - נשען
[עריכה]ע"פ מלבי"ם, בטח - בלב, נשען - במעשה:
- (ישעיהו ל יב): "לכן כה אמר קדוש ישראל: יען מאסכם בדבר הזה, ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו": " "לא לבד שבטחתם בלב על עושק ונלוז, כי גם תשענו עליו משענת חזק בפועל" ".
- (ישעיהו לא א): "הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו , ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד, ולא שעו על קדוש ישראל ואת ה' לא דרשו": " "כי לפעמים, הגם שיבטח האדם בה', מכל מקום יבקש אמצעים טבעיים ולא יסמוך על הנס, וזה אין בו עוון לכל אדם, רק אדם שיודע שגם האמצעיים השיג מה' ומלומד בניסים, לו ייחשב גם זה לחטא... אמנם יש גם צד שני, שלא לבד שיישען האדם על אמצעים טבעיים, כי גם יבטח עליהם, והיינו שמסיר בטחונו מה' לגמרי..." "
- (ישעיהו נ י): "מי בכם ירא ה' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו? יבטח בשם ה' וישען באלהיו": " "אחר שהשעינה בא בפועל על-ידי ההשגחה הפרטית, הנסבבת על-ידי בטחונו , ולכן אמר באלהיו , שמורה ההשגחה המיוחדת" ".
ראו גם: מבטח = דבר שבוטחים בו = דבר שמאמינים בו שיעזור ויגן .
בלשון השירה, הפועל נשען מציין אדמה שזזה ונסמכת על אדמה אחרת, (במדבר כא טו): "ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב".
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:משענת חומרית ומשענת רוחנית
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-05-09.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jen