ביאור:מבטח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מבטח = דבר שבוטחים בו[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מבטח

הפועל "בטח"משמעו, בין השאר, האמין שיעזור או יגן ;

האות "מ" בתחילת שמות עצם מציינת, בין השאר, שבעצם זה נעשתה פעולה מסויימת הקשורה לשורש ;

לפי זה, המילה מבטח משמעה דבר שמאמינים בו שיעזור או יגן, בין אם האמונה מוצדקת ובין אם לא:

  • (ישעיהו לב יח): "וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות"= עם ישראל יגור במשכנות שיוכל להאמין בהם שיגנו עליו;
  • (ירמיהו ב לז): "גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך, כי מאס ה' במבטחיך ולא תצליחי להם"= ה' מאס בעמים שאת מאמינה בהם שיעזרו לך;
  •   ירמיהו יז ז: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו" = ברוך הגבר שבוטח בה' וה' הוא הדבר שהגבר בוטח בו, כלומר, ברוך הגבר שמאמין בה' ורק בה' ( פירוט ).
  • (ירמיהו מח יג): "ובש מואב מכמוש, כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם"= כמו שבני ישראל התאכזבו מבית המקדש, שהאמינו שיגן עליהם בלי להתחשב במעשיהם (ראו ירמיהו ז).
  • (יחזקאל כט טז): "ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם..."= מצרים לא יהיו עוד מדינה שבני ישראל מאמינים בה שתעזור להם.
  • (תהלים מ ה): "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו , ולא פנה אל רהבים ושטי כזב"= שעושה את ה' ל"מבטחו", לדבר שהוא מאמין בו שיגן עליו.
  • (תהלים סה ו): "נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו, מבטח כל קצוי ארץ וים רחקים"= ה' הוא האחד שכל העמים בכל קצות הארץ מאמינים שיגן עליהם.
  • (תהלים עא ה): "כי אתה תקותי ד' ה', מבטחי מנעורי"= אתה האחד שהאמנתי בו מנעוריי שיעזור לי.
  • (איוב לא כד): "אם שמתי זהב כסלי, ולכתם אמרתי מבטחי"= אני נשבע שלא האמנתי שהכתם (=הזהב) שלי יגן עליי.
  • משלי יד כו: "ביראת ה' מבטח עז, ולבניו יהיה מחסה" ( פירוט )
  • (משלי כא כב): "עיר גברים עלה חכם, וירד עז מבטחה"
  • (משלי כב יט): "להיות בה' מבטחך , הודעתיך היום אף אתה"
  • (משלי כה יט): "שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה"- הבוגד בוטח ביום צרה, אך הבטחון שלו אינו מוצדק ( פירוט )

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (איוב ח יד): "אשר יקוט כסלו, ובית עכביש מבטחו"
  • (איוב יח יד): "ינתק מאהלו מבטחו , ותצעדהו למלך בלהות"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-30.


תגובות[עריכה]

מאת: אראל

(משלי יד כו): "ביראת ה' מבטח עז, ולבניו יהיה מחסה"

יראת ה' = חשש וזהירות מלעבור על מצוות ה', מתוך הכרה בגדולת ה' ( פירוט ).

מבטח = דבר שמאמינים בו שיעזור ויגן .

מבטח עז = דבר שמאמינים בו בעוז, בכל הכוח.

ביראת ה' מבטח עז ... = במצב שבו הזהירות מלעבור על מצוות ה' היא הדבר שהאדם מאמין בו בכל הכוח שיעזור ויגן...

...ולבניו יהיה מחסה = אז ה' הוא מחסה, כלומר מגן על צאצאיו של האדם.

כאשר האדם מאמין, שהזהירות מלעבור על מצוות ה' היא הדבר החשוב והקובע ביותר לגבי עתידו, הוא בוודאי יצליח להנחיל רגשות אלו גם לילדיו, ולכן ה' יתן לילדיו יחס מיוחד.

ראו גם: מצוות נחשבות לדור אחד, רגשות נחשבות גם לדורות הבאים .

פירושים נוספים[עריכה]

1. פירשנו שהחצי הראשון של הפסוק "ביראת ה' מבטח עז" מתאר את התכונה הטובה - בטחון ביראת ה', והחצי השני "ולבניו יהיה מחסה" מתאר את שכרה של תכונה זו;

2. אך יש שפירשו, שרק "יראת ה'" היא התכונה הטובה, והמילים "מבטח עז" מתארות את השכר - מי שירא את ה', ה' יבטיח לו הבטחות בעלות תוקף ועוז, כמו ש" "נאמר באברהם (בראשית כב יב) כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה , והבטיחו (בראשית כב יז) כי ברך אברכך" " (רש"י, וכן מצודת דוד) ; וגם לבניו , שה' לא הבטיח להם שום דבר, ה' יהיה מחסה ומגן (הגר"א) .

3. וייתכן, שהפסוק כלל אינו מתאר את השכר שה' נותן לירא ה', אלא את התוצאה הטבעית של יראת ה' - אדם שמכיר את גדולת ה', פוחד רק ממנו ולא פוחד מאף אדם אחר, כך שהיראה שלו למעשה נותנת לו שלוה ובטחון. אולי לכך התכוון ר' יונה גירונדי כשכתב " "יראתו - בטח, ופחדו - השקט" ".

  • אולם, גם אנשים יראי ה' פוחדים לפעמים, למשל (בראשית לב ח): "ויירא יעקב מאד ויצר לו..."( פירוט ). אמנם חז"ל פירשו שהוא פחד "שמא יגרום החטא", שמא ה' יחליט להעניש אותו על חטאיו ( פירוט ), ובכל זאת אי אפשר להגיד שהוא היה בטוח ושקט.
  • אולי יש להשוות עניין זה לבעלי חובות - אדם שיש לו רק נושה אחד גדול מרגיש רגוע יותר יחסית מאדם שיש לו הרבה נושים קטנים. וצריך עיון.

4. ויש שפירשו שהפסוק מתאר את שכרו של ירא ה', לא בעולם החומרי אלא בעולם הרוחני - " "החכמה בעצמה, בלא יראת ה', אינה מתקיימת... כי הגם שיודע חוקי החכמה.. בקל ימוט מחוקיה... רק יראת ה' היא תאסור כוחות הנפש במוסר, בל ימוש מחוקי החכמה בשום פעם..." " (מלבי"ם) - יראת ה' נותנת לאדם ביטחון שיתנהג לפי חוקי החכמה ולא יתפתה אחרי יצריו.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מבטח - דבר שבוטחים בו

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mvtx