ספרי על דברים כב
<< · ספרי על דברים · כב · >>
פסוק א
לא תראה . (ב"מ לג) יכול אפילו הוא רחוק ממנו מלא מיל? תלמוד לומר (שמות כג) כי תפגע . אי כי תפגע , שומע אני כמשמעו! תלמוד לומר לא תראה . הא כיצד? שערו חכמים אחד משבעה [ומחצה] במיל, שהוא ריס. (נמצינו למדין, שהוא עובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה. עזב תעזוב עמו , זו פקידה. הקם תקים עמו , זו טעינה, דברי רבי יהודה בן בתירא).
לא תראה את שור אחיך . מצות לא תעשה. ולהלן הוא אומר כי תפגע , מצות עשה. [נמצינו למדין, שהוא עובר על מצות עשה, ועל מצות לא תעשה].
מג.
שור אחיך . אין לי אלא שור אחיך, שור אויבך מנין? תלמוד לומר " שור אויבך ", מכל מקום. אם כן למה נאמר " אחיך "? אלא מלמד, שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע.
מד.
או את שיו נדחים . כדרך הנדחים. מכאן אתה אומר, איזהו אבדה? מצא חמור או פרה רועים בדרך, אין זו אבדה. חמור וכליו הפוכים, פרה ורצה בין הכרמים, הרי זו אבדה.
מה.
והתעלמת . פעמים שאתה מתעלם (,ופעמים שאי אתה מתעלם). כיצד? היה כהן והיא בבית הקברות, או שהיה זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה שלו מרובה משל חברו – פטור. לכך נאמר " והתעלמת ", פעמים שאתה מתעלם, ופעמים שאין אתה מתעלם.
מו.
השב תשיבם . החזירה וברחה החזירה וברחה, אפילו ארבעה וחמשה פעמים - [חייב להחזירה,] שנאמר השב תשיבם . החזירה למקום שראוה אחרים ולא נטפלו בה, נגנבה או אבדה - חייב באחריותה, עד שיכניסה לרשותו. לכך נאמר השב תשיבם לאחיך .פסוק ב
ואם לא קרוב . [שיכול] אין לי אלא קרוב, רחוק מנין? תלמוד לומר [ ואם לא קרוב . אין לי אלא רחוק וקרוב שמכירו, אם אין מכירו מנין? תלמוד לומר ולא ידעתו ].
ואספתו . [מציאה שדרכה להאסף, להביא השבורה].
אל תוך ביתך . ולא לבית אחר.
והיה עמך עד דרוש אחיך אותו . (ב"מ כח) וכי עלתה על דעתך, שאתה נותן לו, עד שלא יתן סימניו! אם כן למה נאמר עד דרוש אחיך אותו ? עד שתדרוש את אחיך, אם רמאי הוא, אם אינו רמאי.
מח.
והשבותו לו . (ב"ק פט) אף את עצמו אתה משיב.פסוק ג
וכן תעשה לחמורו . (היתה חמור) עושה והיא אוכלת.
(ב"מ כט) כסות, מנערה אחת לל' יום; שוטחה לצרכה, אבל לא לכבודו.
כלי כסף וכלי נחשת, משתמש בהם לצרכו, אבל לא לשחקן.
(ב"מ ל) כלי עץ, משתמש בהם כדי שלא ירקבו.
[אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך . אם כן,] (ב"מ כז) אף השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה - מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים.
(אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך ).
נ.
אשר תאבד ממנו . פרט לפחות משוה פרוטה. ר' יהודה אומר, " ומצאת ", פרט לפחות משוה פרוטה.
לא תוכל להתעלם . ליתן עליו בלא תעשה.פסוק ד
לא תראה את חמור אחיך . זו מצות לא תעשה. ולהלן הוא אומר (שמות כג) כי תראה - מצות עשה. אין לי אלא חמור אחיך, חמור שונאך מנין? תלמוד לומר (שמות כג) חמור שונאך , מכל מקום. אם כן למה נאמר " אחיך ", אלא מלמד שלא דברה תורה, אלא כנגד יצר הרע.
נב.
נופלים . ולא עומדים.
בדרך . ולא ברפת. מכאן אמרו, (ב"מ לב) מצאה ברפת - אין חייב בה, ברשות הרבים - חייב בה.
והתעלמת מהם . (ב"מ ל וש"נ) פעמים שאתה מתעלם, ופעמים שאין אתה מתעלם. כיצד, היה כהן והיא בבית הקברות, או שהיה זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה שלו מרובה משל חברו – פטור. שנאמר והתעלמת מהם , פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאין אתה מתעלם.
נג.
[ עזב תעזב עמו . זו פריקה.
הקם תקים עמו . (ב"מ לב) זו טעינה, דברי ר"י בן בתירה].
העמידה ונפלה העמידה ונפלה, אפילו חמשה פעמים – חייב, שנאמר הקם תקים ( עמו ). הלך וישב לו, ואמר לו, "הואיל ועליך מצוה לפרוק, פרוק" – פטור, שנאמר הקם תקים עמו . יכול אפי' זקן, אפי' מוכה שחין? ת"ל הקם תקים עמו .פסוק ה
לא יהיה כלי גבר על אשה. (נזיר נט) וכי מה בא הכתוב ללמדנו? [אם] שלא תלבש אשה כלים לבנים, ואיש לא יתכסה בגדי צבעונים, (ת"ל) [הרי כבר נאמר] "תועבה", דבר הבא לידי תועבה! [אלא] זה כללו של דבר - שלא תלבש אשה מה שהאיש לובש, ותלך לבין האנשים; והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים, וילך לבין הנשים.
ר"א בן יעקב אומר, [מנין] שלא תלבש אשה כלי זין, ותצא למלחמה? (ומה) תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה. [ומנין] שאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים? תלמוד לומר ולא ילבש גבר שמלת אשה .
כי תועבת ה' א-להיך. קרוי חמישה שמות,
- חרם
- תועבה
- שנאוי
- משוקץ
- עול.
פסוק ו
כי יקרא . (חולין קלט) פרט למזומן.
מיעוט אפרוחים – שנים, מיעוט ביצים - שנים. מנין [אפילו] אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת, חייב לשלח? תלמוד לומר " קן " " קן ", מכל מקום.
(מכלל שנאמר, והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים ,) יכול שאני מוציא אווזים ותרנגולים, שקננו בפרדס? תלמוד לומר לפניך .
אין לי אלא ברשות היחיד, ברשות הרבים מנין? תלמוד לומר בדרך .
על האילנות מנין? תלמוד לומר בכל עץ .
על הארץ מנין? תלמוד לומר או על הארץ .
נט.
והאם רובצת על האפרוחים . מה אפרוחים בני קיימא (יצאו מתים), אף ביצים בני קיימא; יצאו מוזרות. מה ביצים צריכים לאמם, אף אפרוחים צריכים לאמם; יצאו מפריחים, שאין צריכים לאמם.
ס.
והאם רובצת . כשהיא רובצת עליהם, פרט למעופפת. יכול אף על פי שכנפיה נוגעים בהם? תלמוד לומר והאם רובצת על האפרוחים , אף על פי שאינה עמהם.
סא.
יכול עוף טמא הרובץ על ביצי עוף טהור, וטהור רובץ על ביצי עוף טמא, יהא חייב לשלח? תלמוד לומר והאם רובצת על האפרוחים , עד שיהיו כולם מין אחד.
סב.
לא תקח האם על הבנים . מכלל שנאמר (ויקרא יד) ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות , יכול יקחנה לטהר בה את המצורע? תלמוד לומר לא תקח .
לא תקח האם , זו מצות לא תעשה. שלח תשלח את האם זו מצות עשה. שלחה וחזרה שלחה וחזרה, אפילו ארבעה וחמשה פעמים - חייב לשלח, שנאמר שלח תשלח .
(האווזים ותרנגולים שמרדו ושקננו בפרדס - חייב לשלח, בבית - פטור מלשלח.
אפרוחים או ביצים . מיעוט אפרוחים - שנים, מיעוט ביצים – שנים. מה אפרוחים שיש בהם צורך, יצאו מתים שאין בהם צורך; אף בצים שיש בהם צורך, יצאו בצים מוזרות שאין בהם צורך. ואם אין שם אלא ביצה אחת או אפרוח אחד - חייב לשלח. )
ד"א, כי יקרא קן צפור לפניך , מכל מקום. בדרך בכל עץ או על הארץ , מה דרך ר"ה, יצאו מקושרות שהם ברשות אחר.
[ד"א, שלח , בטהורה הכתוב מדבר. או אף בטמאה הכתוב מדבר? תלמוד לומר (דברים יד) כל צפור טהורה תאכלו . זה בנין אב, כל מקום שנאמר " צפור ", בטהורה הכתוב מדבר, כדברי רבי יאשיה. הא אם שילחה, והחזיר בדרך את פניו - פטור מלשלח].פסוק ז
שלח תשלח [ את האם ]. בנקבות הכתוב מדבר ולא בזכרים.
[קורא זכר,] רבי אליעזר מחייב בשלוח, שנאמר שלח תשלח ; וחכמים פוטרים, האם - פרט לקורא זכר.
סד.
הנוטל אם מעל הבנים, (רבי יוסי ב)רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח; וחכמים אומרים, משלח ואינו לוקה. זה הכלל, כל מצות עשה שיש בה קום עשה, אין חייבים עליה.
( לא תקח האם על הבנים , אפילו לטהר בה את המצורע.)
[ והארכת ימים ,] והרי הדברים קל וחומר, מה מצוה קלה שהיא כאיסור, (אמרה תורה יטב לך והארכת ימים ,) כתוב בה אריכות ימים, מצות חמורות שבתורה, על אחת כמה וכמה.פסוק ח
כי תבנה בית חדש . אין לי אלא בונה. לקח, ירש ונתן לו במתנה, מנין? תלמוד לומר ( בית , מכל מקום.)
ו לא תשים דמים בביתך , [מכל מקום.] אין לי אלא בית. מנין הבונה בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות? תלמוד לומר [ כי תבנה ] ( ולא תשים דמים בביתך ).
יכול אף הבונה בית שער, אכסדרה ומרפסת? תלמוד לומר בית . מה בית מיוחד, שהוא בית דירה; יצאו אלו, שאינם בית דירה.
סו.
אין לי אלא גג. מנין לרבות בורות, שיחין ומערות, חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך . אם כן למה נאמר גג ? פרט לכבש בית, (לרבות היכל גג,) פרט לאולם.
סז.
חדש . רבי אומר, משעת חדושו עשה לו מעקה. כמה הוא מקום מעגילו - שלשה טפחים, בית דורסו - עשרה.
סח.
ועשית מעקה לגגך . זו מצות עשה. לא תשים דמים בביתך . מצות לא תעשה.
כי יפול הנופל ממנו . ראוי זה שיפול, אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.
ממנו . ולא לתוכו. שאם היה רשות הרבים גבוה ממנו עשרה טפחים, ונפל ממנו לתוכו – פטור, שנאמר " ממנו ", ולא לתוכו.
ד"א, כי תבנה , ר' ישמעאל אומר, בא הכתוב ללמדך כיצד הוא נדון, שנאמר (קהלת ט) כי לא ידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה .
(סוכה ג) בית שאין בו ד' על ד' –
- פטור מן המעקה
- ומן המזוזה
- ומן הערוב
- ואין עושין אותו עיבור לעיר
- ולא טיבול למעשרות
- ואין נותנים לו ד' אמות לפתחו
- הנודר מן הבית - מותר לישב בו
- ואין מטמא בנגעים
- (ואין צמות ביובל)
- [ואין נחלט בבתי ערי חומה]
- ואין חוזרים עליו מעורכי המלחמה.
פסוק ט
לא תזרע כרמך כלאים . מה אני צריך, והלא כבר נאמר (ויקרא יט) שדך לא תזרע ? (מ"ק ב וש"נ) מלמד שכל המקיים כלאים, עובר בשני לאוין.
ע.
אין לי אלא כרם שלם. מנין אפילו כרם יחידי ועושה פירות? תלמוד לומר כרם , מכל מקום.
עא.
ומנין לכלאי הכרם שאסור בהנאה? נאמר כאן " קדש ", ונאמר להלן " קדש "; מה להלן איסור הנאה, אף כאן איסור הנאה.
עב.
פן תקדש המלאה הזרע (כלאים ז) מאימתי מלאה מתקדשת משתשריש וענבים משיעשו כפול הלבן (המצרי).
עג.
הזרע [ אשר תזרע ]. פרט (כלאים ה) לזרע שיצא עם הזבלים או עם המים. הזורע והרוח מסערתו.
יכול שאני (מרבה) [מוציא], הזורע והרוח מסייעתו? ת"ל אשר תזרע .
עד.
(כלאים ה) המקיים קוצים בכרם - רבי אליעזר אומר קדש, שנאמר אשר תזרע . וחכמים אומרים, " זרע " - פרט למקיים קוצים בכרם.
עה.
ותבואת הכרם . מאימתי התבואה מתקדשת – משתשריש, וענבים - משיעשו כפול הלבן.
אין לי אלא כרם שהוא עושה פירות, שאין עושה פירות מנין? תלמוד לומר ( כרם ) [ לא תזרע כרמך ], מכל מקום. אין לי אלא כרם שלך, כרם של אחרים מנין? תלמוד לומר ( לא תזרע כרמך ) [ כרם ], מכל מקום.
(כלאים ו) המתיח זמורות של גפן על גבי זרעים, אפילו אמה על אמה, הגפן אסורה היא ופרותיה.
עו.
יכול לא (יחרש על) [יזרע], זה בפ"ע (ועל) וזה בפ"ע? ת"ל יחדו , אבל זבפ"ע (=זה בפני עצמו) וזבפ"ע - מותר.
עז.
(ד"א) כלאים . לחייב משום כרם ומשום שדה.
ד"א פן תקדש המלאה , פן תאסר המלאה כדברי רבי יהודה.
עח.
אשר תזרע . אין לי אלא שזרע. זרע חבירו ורצה לקיים, מנין? תלמוד לומר תזרע , מכל מקום.פסוק י
לא תחרוש בשור ובחמור . יכול לעולם? כשהוא אומר (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך ( כמוך ), [הרי] שור וחמור עושים מלאכה. אם כן למה נאמר, לא תחרוש בשור ובחמור [ יחדיו ]? אין לי אלא שור וחמור. מנין לרבות שאר בהמה וחיה כיוצא בשור? תלמוד לומר לא תחרוש [ יחדיו ], מכל מקום. אם כן למה נאמר בשור ובחמור ? בשור וחמור אי אתה חורש, אבל (כלאים ח) אתה חורש באדם ובחמור.
פ.
ד"א לא תחרוש , אין לי אלא חורש. מנין לרבות את הדש, ואת היושב בקרון, (והיוצא) [והמוציא] והמנהיג? תלמוד לומר " יחדיו ", מכל מקום. רבי מאיר פוטר היושב בקרון.
יחדיו . פרט (לרמך) [לפרד]. יחדיו . (פרט) [לרבות] לקושר הסוס בצדי הקרון או לאחר הקרון (,או הדולפקיס לגמלים).פסוק יא
לא תלבש שעטנז . יכול לא ילבש אדם גיזי צמר ואניצי פשתן? תלמוד לומר שעטנז , דבר שהוא שוע טוי ונוז. רבי שמעון בן אלעזר אומר, נלוז ומליז את אביו שבשמים עליו.
[הלבדים אסורים משום כלאים. אף על פי שאין בהם משום ארוג, יש בהם משום שוע].
פב.
לא תלבש . אין לי אלא שלא ילבש, מנין שלא יתכסה? תלמוד לומר לא יעלה עליך . יכול לא יפשילנו לקופה אחריו? תלמוד לומר לא תלבש . לבישה בכלל היתה, ולמה יצאת? להקיש אליה ולומר לך - מה לבישה מיוחדת, שהוא הנאת הגוף, [אף כל הנאת הגוף].
יכול לא ילבש חלוק של צמר על גבי חלוק של פשתן, וחלוק של פשתן על גבי חלוק של צמר? ת"ל יחדיו , [אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו מותר].
חנניא בן גמליאל אומר, (שם) מנין שלא (יסרק סרק) [יקשור סרט] של צמר ושל פשתן, לחגור בו את מתניו, אף על פי שהרצועה באמצע? תלמוד לומר יחדיו , מכל מקום. כשתמצא לומר השק והקופה מצרפין את הכלאים.
( צמר ופשתים יחדיו . אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו – מותר.
(שם) הלבדים אסורים משום כלאים. אף על פי שאין בהם משום אריג, יש בהם משום שוע).פסוק יב
גדילים תעשה לך . (אמור מעתה) שניהם נאמרו בדבור אחד.
זכור ושמור , נאמרו בדבור אחד.
מחלליה מות יומת , וביום השבת שני כבשים בני שנה , נאמרו בדבור אחד.
ערות אשת אחיך לא תגלה , יבמה יבא עליה , נאמרו בדבור אחד.
וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וגו' , ולא תסוב נחלה ממטה למטה , בדבור אחד.
נאמר מה שאי אפשר לבשר ודם, לומר שני דברים כאחד, שנאמר (תהלים סב) אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי .
פד.
גדילים תעשה לך . למה נאמר? לפי שנאמר (במדבר טו) ועשו להם ציצית , שומע אני יעשה חוט אחד בפני עצמו, תלמוד לומר גדילים .
(מנחות מא וש"נ) כמה גדילים נעשים? אין פחות משלשה חוטים, כדברי בית הלל. ובית שמאי אומרים, מארבעה חוטים של תכלת, וארבעה חוטים של לבן של ארבע ארבע אצבעות.
[ד"א, גדילים תעשה לך , זה לבן. מנין לרבות (את ה) [חוט אחת של] תכלת? תלמוד לומר (במדבר שם) ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ].
והלכה כדברי בית שמאי. במה דברים אמורים – בתחלה; אבל בשיריה ובגרדומיה, כל שהוא.
פה.
( על ארבע . יצאו בעלי ג' ובעלי ה' ובעלי ו' ובעלי ז' ובעלי ח'). (ד"א, גדילים תעשה לך , זה לבן. מנין לרבות את התכלת? תלמוד לומר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ).
תעשה . ולא מן העשוי. שלא יוציא נימין מן הטלית, ויעשה [ציצית]. על ארבע , ולא על ח'. [יצאו בעלי ג' ובעלי ה' ובעלי ו' ובעלי ז' ובעלי ח'. ( כסותך ). ופרט ליגע ולתכלתא ולתבלטירים ולקרקים לסדסים לבורדסים, לפי שאינם מרובעים.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, מנין שלא יתן על אמצע בגד, אלא על שפתו? שנאמר על ארבע כנפות כסותך , פרט לסדין.
תכסה . פרט לסגוס.
בה . פרט למעפורת, שלא מכסה בה ראשו ורובו.פסוק יג
כי יקח איש אשה ובא אליה ( ושנאה ). [בדברים.] רבי יהודה אומר, (כתובות מה) אם בא אליה לוקה, ואם לאו אינו לוקה.
פז.
ושנאה . [רבי ישמעאל אומר, בא וראה מה שנאה גורמת, שמביאתו לידי לשון הרע].
מכאן אתה אומר, עבר אדם עבירה קלה, סופו לעבור עבירה חמורה. עבר אדם על ואהבת לרעך כמוך , סופו לעבור על לא תקום ולא תטור , ועל לא תשנא את אחיך , ( ואהבת לרעך כמוך ,) וחי אחיך אמך (אולי "עמך") , עד שבא לידי שפיכות דמים. לכך נאמר כי יקח איש אשה [ ושנאה ].פסוק יד
ושם לה עלילות דברים . יכול אפילו אמר לה, "הקדחת לי את התבשיל", והיא לא הקדיחה! תלמוד לומר " עלילות דברים " " עלילות דברים " לגזרה שוה. מה " עלילות דברים " האמור להלן, טענת בתולים; אף " עלילת דברים " האמור כאן, טענת בתולים. (ומה) [אי מה] " עלילות דברים " האמור (כאן) [להלן מקום] בתולים, מנין לרבות ביאות אחרות? תלמוד לומר והוציא עליה שם רע .
פט.
ואמר . [מלמד שתובע מתחיל בדברים תחלה.] את האשה הזאת . מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה.
לקחתי ואקרב אליה . הרי עדים שזנתה בבית אביה. ( איש או אשה ) למה נאמר? לפי שהוא אומר (ויקרא כ) ואיש אשר ינאף את אשת איש . אחד שבאו לה עדים בביתה בעלה, שזנתה בבית אביה; ואחד שבאו לה עדים בבית אביה, שזנתה בבית אביה - משמע שתהא נדונית על שער העיר. הרי הכתוב מוציא את שבאו לה עדים בבית בעלה, שזנתה בבית אביה, שתהא נדונית על פתח בית אביה. לכך נאמר כי יקח איש אשה.
(רבי ישמעאל אומר, בוא וראה מה שנאה גורמת,שהיא מביאה לידי לשון הרע).פסוק טו
ולקח אבי הנערה ואמה . אין לי אלא שיש לה אב ואם. יש לה אב ולא אם, אם ולא אב, לא אב ולא אם, מנין? תלמוד לומר ( נערה ) [ והוציאו את בתולי הנערה ], מכל מקום. אם כן למה נאמר אבי הנערה ואמה ? הם שגדלו גדולים רעים, יבאו (ויתנו) [ויראו] להם גידוליהם.
( והוציאו את בתולי הנערה , כמשמעה).פסוק טז
ואמר אבי הנערה אל הזקנים . מכאן שאין רשות לאשה לדבר במקום האיש.
את בתי נתתי לאיש הזה . (כתובות כב) מלמד שהרשות לאב לקדש את בתו הקטנה.פסוק יז
והנה הוא שם עלילות דברים . ואלה בתולי בתי . (כתובות כב וש"נ) הרי עדים להזים עדיו של זה.
רבי יהודה אומר, אינו חייב לעולם, אלא אם כן בעל.
(מלמד שתובע מתחיל בדברים) (תחלה. והיא בעולת בעל ) רבי ישמעאל אומר, (בא הכתוב ללמד על היבמה, שהבא עליה אינו חייב עד שתבעל). ופרשו השמלה לפני זקני העיר . (שם) יחוורו הדברים כשמלה. וזה אחד מן הדברים, שהיה רבי ישמעאל דורש מן התורה כמשל. כיוצא בו (שמות כב) אם זרחה השמש עליו דמים לו . וכי עליו זורחת השמש בלבד! ומה תלמוד לומר אם זרחה השמש עליו ? מה שמש שלום בעולם, אף זה אם הוא יודע שהוא שלום (=הגנב) והרגו, הרי זה חייב. כיוצא בו (כתובות כא) אם יקום והתהתלך בחוץ על משענתו - על בוריו. וכן הוא אומר ופרשו את השמלה .
(רבי עקיבא אומר, הרי הוא אומר ופרשו את השמלה ) לפני זקני העיר , נמצאו עדי הבעל זוממים, (ד"א ופרשו השמלה ) יבואו עדיו של זה ועדיו של זה, ויאמרו דבריהם לפני זקני העיר.
רבי אליעזר [בן יעקב] אומר, דברים ככתבן.פסוק יח
ולקחו זקני העיר ההיא את האיש . ולא את הקטן.
ויסרו אותו . במכות.
וענשו אותו . בממון.
מאה כסף . (כתובות מה וש"נ) כסף צורי.פסוק יט
ונתנו לאבי הנערה . ולא לאבי בוגרת.
ונתנו לאבי הנערה . ולא לאבי גיורת, שהיתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה; שאין לה מאה כסף.
צה.
כי הוציא שם רע . ולא על זו בלבד הוציא שם רע (אמרו), אלא על כל בתולות ישראל.
צו.
ולו תהיה לאשה . מלמד ששותה בעציצו, ואפילו היא חיגרת, ואפי' היא סומא, ואפי' היא מוכת שחין. נמצא בה דבר זימה, או שאינה ראויה לבא בישראל, יכול יהיה רשאי לקיימה? ת"ל ולו תהיה לאשה , אשה הראויה לו.
צז.
לא יוכל לשלחה כל ימיו . ואפילו לאחר זמן. (ת"ל כל ימיו . הוא לאחר זמן).פסוק כ
פסוק כא
והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה . אין לי אלא שיש לה אב, ויש לה פתח בית אב. יש לה פתח בית אב, ואין לה אב, מנין? ת"ל והוציאו את הנערה , מכל מקום.
ק.
וסקלוה כל אנשי עירה . וכי כל האנשים רוגמים אותה? אלא במעמד כל אנשי עירה.
באבנים . יכול באבנים מרובות? ת"ל באבן . אי באבן , יכול אפילו באבן אחת? ת"ל באבנים . אמור מעתה, אם לא מתה בראשונה, תמות בשניה.
קא.
כי עשתה נבלה בישראל. לא את עצמה בלבד נוולה אלא כל בתולות ישרא. לזנות בית אביה. נאמר כאן אביה ונאמר להלן אביה מאביה האמור (להלן) [כאן] זנות עם זיקת הבעל אף אביה האמור (כאן) [להלן] זנות עם זיקת הבעל.פסוק כב
כי ימצא איש . בעדים.
שוכב עם אשה בעולת בעל . להביא את שנבעלה בבית אביה, ועדיין היא ארוסה.
דבר אחר. בעולת בעל , ר' ישמעאל אומר, בא הכתוב ללמדך על היבמה; שהבא עליה, אינו חייב עד שתבעל.
ומתו . בסתם מיתה האמורה בתורה - בחנק.
גם שניהם . ולא העושה מעשה חדודים.
כשהוא אומר " גם ", לרבות הבאים (מאחריהם) [אחריהם].
האיש השוכב עם האשה . ואע"פ שהיא קטנה.
והאשה . אע"פ שנבעלה לקטן.
ובערת הרע . בער עושי הרעות מישראל.
מכאן עד סדר נצבים, לא מצאנו באמתחת כתבי יד הגאון המחבר ז"ל, וחבל עד דאבדין. אמנם אנחנו קבצנו ובארנו על פי דרכו אשר הלך בו המחבר בבאורו התורה והמצוה עד כה.פסוק כג
כי יהיה נערה בתולה מארשה . מלמד שאינו חייב, עד שתהא נערה, בתולה, מארשה לאיש.
ומצאה איש בעיר . אלו לא יצאת בעיר, לא היה מסתקף לה.
בעיר . (מלמד) [מגיד] שפרצה קוראה לגנב.
ושכב עמה . (כל) [על] שכיבה.פסוק כד
והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא . זו היא שאמרנו, שער שנמצא בו, ולא שער שנדונית בו.
וסקלתם אותם באבנים . יכול באבנים מרובות? ת"ל באבן . אי באבן, יכול אפילו באבן אחת? ת"ל באבנים . אמור מעתה, לא מתו בראשונה ימותו בשניה.
את הנערה על דבר אשר לא צעקה . (כשהוא אומר על דבר , אע"פ שהתראה) [ומה ת"ל על דבר ? בהתראה.] להביא את המזידה בהתראת עדים.
ואת האיש, על דבר אשר ענה את אשת רעהו . (כשהוא אומר על דבר , אע"פ שהתראה) [ומה ת"ל על דבר ? בהתראה.]
(אין לי אלא בעיר, בשדה מנין? ת"ל ואם בשדה ימצא האיש ושכב עמה ).פסוק כה
ושכב עמה . פרט לאחד מחזיק ואחד שוכב, דברי ר' יהודה.
ומת האיש אשר שכב עמה לבדו . הראשון בסקילה והשני בחנק, דברי רבי.פסוק כו
ולנערה לא תעשה דבר . מלמד שפטרה הכתוב מן המיתה. מנין אף מן הקרבן? ת"ל חטא . מנין אף מן המכות? ת"ל מות . מלמד (שכל) [שמכל] עונשים שבתורה (פטורים) [פטורה.], (ומצילים אותם בנפשם.
אין לי אלא זה, הרודף אחר חברו להרגו ואחר הזכר - ת"ל כן הדבר הזה ).
[ כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן וגו' . וכי מה למדנו מרוצח מעתה? אלא הרי זה בה ללמד ונמצא למד, מקיש רוצח לנערה המאורסה. מה נעה"מ (=נערה המאורסה) ניתן להצילה בנפשו, אף רוצח ניתן להצילו בנפשו.
אין לי אלא אלו, הרודף אחר הזכר, אחר חייבי כריתות ומיתת ב"ד מנין? ת"ל כן הדבר ]. יכול אף הרודף אחר בהמה והמחלל את השבת והעובד עכו"ם? ת"ל הזה . הזה בסקילה, ואין כל אלו בסקילה.פסוק כז
כי בשדה מצאה . יכול בעיר חייבת, בשדה פטורה? ת"ל צעקה וגומר. ואם אין לה מושיעים בין בעיר בין בשדה - פטורה, ואם יש לה מושיעים, בין בעיר בין בשדה - חייבת.
צעקה . פרט לשאמרה "הניחו לו", דברי ר' יהודה. [ ואין מושיע לה , הא יש לה מושיע, בכל דבר שיוכל להושיע].פסוק כח
נוסחא הישנה
כי ימצא איש . במפותה. ומה אונס חמור, אינו חייב אלא על נערה בתולה; מפתה הקל, אינו דין שלא יהא חייב, אלא על נערה בתולה! או חילוף - אם מפתה הקל, הרי הוא חייב על נערה ועל שאינה נערה; ומה ת"ל " בתולה " באונס? שיכול אין לי שלא יהיה נותן לה; אבל יהיה נותן לאביה! ת"ל " בתולה ", פרט לבעולה.
אין לי אלא בעולה, מוכת עץ מנין? ת"ל " בתולה ", פרט למוכת עץ.
נאמר כאן " אשר לא אורשה ", ונאמר להלן " אשר לא אורשה " במפותה. מה אונס חמור, אינו חייב עד שנתארסה ועד שנתגרשה; מפתה הקל, אינו דין שלא יהיה חייב עד שנתארסה ועד שנתגרשה! או חילוף - מה אם מפותה הקל, הרי זה חייב עד שנתארסה או עד שנתגרשה; אונס חמור, אינו דין שיהא חייב עד שנתארסה ונתגרשה! מה ת"ל " אשר לא אורשה " שני פעמים, שלא יהיה נותן לה ולאביה.
נאמר כאן " נערה ", ונאמר " נערה " במפותה. מה אונס חמור, אינו חייב אלא על הנערה; אף מפותה הקל, אינו דין שלא יהיה חייב אלא על הנערה! או חילוף - ומה מפותה הקל, הרי הוא חייב על נערה ועל שאינה נערה! ת"ל ונתן לאבי הנערה , ולא לאבי הבוגרת. והרי דברים ק"ו - ומה אונס חמור, אינו חייב על הבוגרת; מפתה הקל, אינו דין שלא יהיה חייב על הבוגרת! להחליף את הדין אי אתה יכול, שהרי כבר נאמר " נערה " " נערה " שני פעמים).
נוסחא החדשה
[ כי ימצא איש נערה בתולה . נאמר " בתולה " באונס, ונאמר " בתולה " במפתה. שאין ת"ל "בתולה" במפתה - מה אונס חמור, אינו חייב אלא על בתולה, מפתה הקל, אינו דין שלא יהיה חייב אלא על בתולה! או חילוף - אם מפתה הקל, הרי הוא חייב על בתולה ועל שאינה בתולה; אונס חמור, אינו דין שיהא חייב על בתולה ועל שאינה בתולה! והלא נאמר " בתולה " באונס; שיכול אין לי להוציא בעולה, אלא שלא יהא נותן לאביה; אבל יהא נותן לה! ת"ל " בתולה " " בתולה ", פרט לבעולה.
מוכת עץ מנין? ת"ל " הבתולות ", פרט למוכת עץ.
נאמר כאן " נערה " ולא נאמר "נערה" במפותה. מפותה מנין? ודין הוא, מה אונס חמור, אינו חייב אלא על הנערה; מפותה הקל, אינו דין שלא יהא חייב אלא על הנערה! או חילוף - ומה מפותה הקל, הרי הוא חייב על נערה ועל שאינה נערה; אונס חמור, אינו דין שיהא חייב על נערה ועל שאינה נערה! והלא כבר נאמר " נערה ", להוציא את שאינה נערה! שיכול אין לי אלא שלא יתן לאביה, אבל יתן לה! ת"ל ונתן לאבי הנערה , ולא לאבי הבוגרת. והרי דברים ק"ו, ומה אונס חמור, אינו חייב על הבוגרת; מפותה הקל, אינו דין שלא יהא חייב על הבוגרת! להחליף את הדין אי אתה יכול, שהרי כבר נאמר " נערה " " נערה " שני פעמים.
אשר לא אורשה . להוציא שנתארסה ונתגרשה. ונאמר אשר לא אורשה במפותה. מה אונס חמור, אינו חייב על שנתארסה ונתגרשה; מפותה הקל, אינו דין שלא יהא חייב על שנתארסה ונתגרשה! או חילוף - מה אם מפותה הקל, הרי הוא חייב על שנתארסה ונתגרשה; אונס חמור, אינו דין שיהא חייב על שנתארסה ונתגרשה! והלא כבר נאמר אשר לא אורשה ! שיכול שלא יתן לאביה, אבל יתן לה! ת"ל " אשר לא אורשה " שני פעמים, שלא יתן לה ולאביה, דברי ר' יוסי הגלילי.
ר"ע אומר, אפילו נתארמלה ונתגרשה. והדין נותן, הואיל ואביה, זכאי בכסף קדושיה וזכאי בכסף קנסה. מה כסף קדושיה, אפילו נתארסה ונתגרשה; אף כסף קנסה, אפילו נתארסה ונתגרשה. א"כ מה ת"ל אשר לא אורשה ? מופנה, להקיש ולדון גזרה שוה. נאמר כאן " אשר לא אורשה ", ונאמר להלן " אשר לא אורשה "; מה כאן חמשים אף להלן חמשים, ומה להלן שקלים אף כאן שקלים].
ושכב עמה . (על) [כל] שכיבה.
ונמצאו . בעדים.פסוק כט
ונתן האיש . ולא הקטן.
( לאבי הנערה . כל שכיבה - לאבי הנערה, שיהיה שלו)
[ השוכב . כל שכיבה].
לאבי הנערה . ולא לאבי הבוגרות.
חמשים כסף . כסף צורי.
ולו תהיה לאשה . מלמד ששותה בעציצו; ואפילו היא חיגרת, ואפילו היא סומא, ואפילו היא מוכת עץ [שחין]. נמצא בה דבר זימה, או שאינה ראויה לבא בישראל, יכול יהיה רשאי לקיימה? ת"ל ולו תהיה לאשה , הראויה לו.
תחת אשר ענה . לרבות את היתומה. מכאן אמרו, יתומה [שנתארסה] שנתארמלה או שנתגרשה - האונס חייב והמפתה פטור.
לא יוכל שלחה כל ימיו . (משלחה הוא ליבם) [אבל היבם משלחה].
<< · ספרי על דברים · כב · >>
ראו גם: התורה והמצוה על דברים כב - פירוש מלבי"ם על הספרי.
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-22