תרגום יונתן/מלכים ב/ד

א ואתתא חדא מנשי תלמידי נבייא מצוחא קדם אלישע למימר עבדך עובדיה בעלי מית ואת ידעת ארי עבדך הוה דחיל מן קדם יי כד קטלת איזבל ית נבייא דיי דבר מנהון מנהון מאה גברין ואטמרינון חמשין חמשין גברין במערתא והוה יזיף ומוכל להון בדיל דלא לאוכלא יתהון מנכסוהי דאחאב מן קדם דאינון אונסא וכען רשיא אתא למדבר ית תרין בני ליה לעבדין:

ב ואמר לה אלישע מה אעביד ליך חוי לי מא אית ליך בביתא ואמרת לית לאמתך כל מדעם בביתא אלהין מנא דמשחא:

ג ואמר אזילי שאילי ליך מנין מן ברא מן כל שבביכי מנין ריקנין לא תזעירין:

ד ותתבין ותגיפין דשא באפיך ובאפי ברך ותריקין על כל מניא האלין ומנא דאתמלי תסלקין:

ה ואזלת מלותיה ואגפת דשא באפהא ובאפי בנהא אינון מקרבין לה מניא והיא מריקא משחא:

ו והוה כמשלם מניא ואמרת לברה קריב לי עוד מנא ואמר לה לית עוד מנא ופסק משחא:

ז ואתת וחויאת לנביא דיי ואמר אזילי זביני ית משחא ושלמי למרי חובתיך ואת ובנייך תתפרנסין מדישתאר:

ח והוה יומא ועבר אלישע לשונם ותמן אתתא דחלת חטאין ואתקיפת ביה למיכל לחמא והוה בזמן מעדוהי מתפני לתמן למיכל לחמא:

ט ואמרת לבעלה הא כען ידענא ארי נביא דיי קדישא הוא מתפני לותנא תדירא:

י נעבד כען עלית כתלא זעירא ונתקן ליה תמן אתר ערסא ופתרוא וכורסיא ומנרתא ויהי במיתוהי לותנא יתפני לתמן:

יא והוה יומא ועל לתמן וזר לעיליתא ושכיב תמן:

יב ואמר לגיחזי עולימיה קרי לשונמיתא הדא וקרא לה וקמת קדמוהי:

יג ואמר ליה אמר כען לה הא עסקתא לנא ית כל עסקא הדא מה למעבד ליך הפתגם אית ליך למללא עם מלכא או עם רב חילא ואמרת בגו עסקי עמי אנא מסוברא:

יד ואמר ומה למעבד לה ואמר גיחזי בקושטא בר לית לה ובעלה סיב:

טו ואמר קרי לה וקרא לה וקמת בתרעא:

טז ואמר לזמנא הדין בעדן דאתון קימין תהא מחבקא ברא ואמרת בבעו רבוני נביא דיי לא יתכדיב פתגמך באמתך:

יז ועדיאת אתתא וילידת בר לזמנא הדין כעדן דהיא קימא די מליל עמה אלישע:

יח ורבא רביא והוה יומא ונפק לות אבוהי לות חצדיא:

יט ואמר לאבוהי רישי רישי ואמר לעולימא סַבְהִי אוביליה לאמיה:

כ ונסביה ואוביליה לאמיה ויתיב על ברכהא עד עדן טהרא ומית:

כא וסליקת ואשכבתיה על ערסא דנביא דיי ואגפת באפוהי ונפקת:

כב וקרת לבעלה ואמרת שדר כען לי חד מן עולימיא וחדא מן אתניא ואתמטי לות נביא דיי ואתוב:

כג ואמר מא דין את אזלת לותיה יומא דין לא ירח ולא שבתא ואמרת שלם:

כד וזריזת אתנא ואמרת לעולמהא דבר ואזיל לא תדחוק עלי למרכב אלהין כד אמר לך:

כה ואזלת ואתת לות נביא דיי לטור כרמלא והוה כד חזא נביא דיי יתה מקביל ואמר לגיחזי עולימיה הא שונמית דיכי:

כו כען רהוט לקדמותה ואמר לה השלם ליך השלם לבעליך השלם לרביא ואמרת שלם:

כז ואתת לות נביא דיי לטורא ואתקיפת ברגלוהי וקריב גיחזי למידחה ואמר נביא דיי שבוק מינה ארי נפשא מרירא לה ומן קדם יי אתכסא מני ולא אתחוה לי:

כח ואמרת השאילית ברא מן רבוני הלא אמרית לך אם מתיהב לי בר קים אם לא תנסיס יתי:

כט ואמר לגיחזי זריז חרצך וסב חוטרי בידך ותיזיל ארי תשכח גבר לא תשאל בשלמיה וארי ישאל בשלמך גברא לא תתביניה ותשוי חוטרי על אפי רביא:

ל ואמרת אמיה דרביא קים הוא יי וחי נפשך אם אשבקינך וקם ואזל בתראה:

לא וגיחזי עבר קדמיהון ושוי ית חוטרא על אפי רביא ולית קל ולית דמצית ותב לקדמותיה וחוי ליה למימר לא אתער רביא:

לב ואתא אלישע לביתא והא רביא מית רמי על ערסיה:

לג ועל ואגף דשא באפי תרויהון וצלי קדם יי:

לד וסליק ושכיב על רביא ושוי פומיה על פומיה ועינוהי על עינוהי וידוהי על ידוהי ואלהי עלוהי וחם ביסריה דרביא:

לה ותב והליך בביתא זמנא חדא לכא וזמנא חדא לכא וסליק ואלהי עלוהי ואתמורק רביא עד שבע זמנין ופקח רביא ית עינוהי:

לו וקרא לגיחזי ואמר קרי לשנמיתא הדא וקרא לה ואתת לקדמוהי ואמר סבי בריך:

לז ואתת ונפלת קדם רגלוהי וסגידת על ארעא ונסיבת ית ברה ונפקת:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.