מ"ג מלכים ב ד כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג מלכים ב ד · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר לְגֵיחֲזִ֜י חֲגֹ֣ר מׇתְנֶ֗יךָ וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֮ וָלֵךְ֒ כִּי־תִמְצָ֥א אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָרְכֶ֔נּוּ וְכִֽי־יְבָרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַעֲנֶ֑נּוּ וְשַׂמְתָּ֥ מִשְׁעַנְתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י הַנָּֽעַר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ואמר לגיחזי זריז חרצך וסב חוטרי בידך ותיזיל ארי תשכח גבר לא תשאל בשלמיה וארי ישאל בשלמך גברא לא תתביניה ותשוי חוטרי על אפי רביא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תברכנו" - לא תשאל לשלום וכל זה שלא ירבה דברים וישאלהו להיכן אתה הולך והוא אומר להחיות את המת ואין זה כבוד הנס להתהלל בו מי שבא על ידו והוא לא עשה כן אלא לכל השואלו הוא אומר רבי שלחני להחיות את המת (תנחומא בשלח כו ירושלמי סנהדרין י ב)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (כט) אם חשב אלישע שגם גיחזי יחייהו בקל ע"י שימת המשענת איך לא נעשה כדבריו? ואיך הצטרך הוא עצמו לשכב על הילד ולשום פיו על פיו?:

"וקח משענתי בידך". אלישע חשב תחלה שהיה רק עילוף (כי ה' לא הודיע בנבואה כנ"ל), ובזה היה די שימת המשענת וע"י שלוחו, וצוהו שלא ידבר עם שום אדם שלא להפסיק הכח שנתן אלישע בידו להיות במקומו ולפעול כמוהו. וקראו בשם נער שמורה שהשפיע עליו כח ועצמה שיתעוררו כחותיו, שזה גדר שם נער. ולכן אמר לו גחזי "לא הקיץ הנער", כי לפי דעתו היה רק תרדמה ועילוף וצריך שיקיץ משנתו:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"לא תברכנו" - בכדי שלא תשהה בדרך

"חגור מתניך" - ללכת מהרה ובזריזות

מצודת ציון

"משענתי" - המטה אשר נשען בו

"תעננו" - מלשון עניה ותשובה