מצודות על מלכים ב ד
<< · מצודות על מלכים ב · ד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"לעבדים" - בעבור חוב הממון
"ואשה וגו'" - אמרו רבותינו ז"ל (זוהר חדש רות פב ב) שהיתה אשת עובדיה והנושה היה יהורם בן אחאב ובחיי אחאב הלוה לו ממון ברבית לכלכל את הנביאים
מצודת ציון
"והנושה" - המלוה כמו (דברים כד יא)והאיש אשר אתה נושה בופסוק ב
מצודת דוד
"כל בבית" - כלל לא
"מה יש לך" - לשיהא הברכה שורה בו
מצודת ציון
"אסוך" - שם כלי השמן ויקרא כן על שם שסכין ומושחין ממנופסוק ג
מצודת דוד
"אל תמעיטי" - אל תשאלי מעט כי אם הרבה כלים
"מן החוץ" - מן האנשים שחוץ לביתך ולתוספות ביאור אמר מאת כל שכניךפסוק ד
מצודת דוד
"והמלא תסיעי" - הכלי אשר תמלא תסיעי ממקומה להעמיד האחר תחתיה ולא תזוז האסוך ממקומה על כי האסוך נעשה כמעין ואין מדרך המעין לזוז
מצודת ציון
"בעדך" - כנגדך
"תסיעי" - תעקרי ממקומהפסוק ה
מצודת דוד
"הם מגישים" - את הכלים הריקים כי היא לא זזה ממקומה עם האסוךפסוק ו
מצודת דוד
"ויעמוד השמן" - לא היה נשפך עוד
"הכלים" - אשר שאלה
"הגישה וגו'" - כי לא ידעה אשר כבר נתמלאו כולםפסוק ז
מצודת דוד
"בנותר" - בדמי השמן על דמי החוב
מצודת ציון
"נשיך" - הלואתךפסוק ח
מצודת דוד
"ויהי מדי עברו" - מיום ההוא והלאה מדי עברו וגו'
"אשה גדולה" - אשה חשובה
"ויהי היום" - רצה לומר בא היום אשר עבר אלישע אל שונם
מצודת ציון
"מדי" - מתי רצה לומר בכל זמןפסוק ט
מצודת דוד
"עובר" - אף הוא עובר עלינו תמיד בכל עת בואו פה ואיך ישב עמנו יחד פעמים רבות
"הנה נא ידעתי" - מכירה אני בו שהוא איש קדוש ואין מהראוי לשבת אתנו יחד ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות יב) האשה מכרת באורחים יותר מן האיש
מצודת ציון
"אישה" - בעלהפסוק י
מצודת דוד
"עלית קיר" - עליה קטנה בנויה בקיר אבנים בנין מעולה
"יסור שמה" - להתבודד בחדרו לבד
מצודת ציון
"קיר" - כותל
"ונשים" - מלשון שימהפסוק יא
מצודת דוד
"ויהי היום" - בא היום אשר בא שמה אחרי עשותה את העליהפסוק יג
מצודת דוד
"בתוך עמי" - רצה לומר אני יושבת בתוך בני משפחתי ואין מי מהם עושה רעה עמדי לשאצטרך לקבול ולהתרעם על מי
"הנה חרדת וגו'" - רצה לומר בעבור שאת מטרחת עצמך הטרחה הזאת בעבורינו מהו הגמול לעשות לך האם יש לך דבר מה לדבר בעבורך אל המלך וגו'
"אמר וגו'" - לא רצה לדבר עם האשה פה אל פה
מצודת ציון
"חרדת" - ענין תנועה חזקה ואם היא מבלי פחד כמו (שמואל א טז ד)ויחרדו זקני העיר לקראתופסוק יד
מצודת דוד
"ומה לעשות לה" - אחר שהלכה מפניו שאל לגיחזי ומהו אם כן הגמול שאעשה לה
"אבל" - באמת יש מקום לעשות לה גמול כי אין לה בן ואישה זקן ובדרך הטבע לא תלד עוד ואם תלד על ידך בן יחשב לגמול רבפסוק טו
מצודת דוד
"בפתח" - בראותה שאיננו מדבר עמה פה אל פה הוסיפה להתרחק ועמדה בפתחפסוק טז
מצודת דוד
"אל תכזב" - אל תאמר דבר הנפסק בעבור לשמח לב שפחתך ועל כי אמר חובקת בן המורה לשעשוע מה ולא הבטיחה שיתקיים לזה אמרה אל תשמחני בדבר שאינו מתקיים
"אל אדוני" - אל תדבר כדברים האלה
"את חובקת בן" - רצה לומר תשעשעי עצמך עם בנך לחבקו ואף כי בתחלה לא דבר עמה פה אל פה אבל אחר שראה צניעותה שעמדה בפתח חזר לדבר עמה
"למועד הזה כעת חיה" - רצה לומר לזמן הבא כעת הראויה להיות חיה רוצה לומר יולדת והיא ככלות תשעה חדשים שהם ימי הריון
מצודת ציון
"חיה" - כן נקראת היולדת ובדברי רבותינו ז"ל (יומא עג ב)והחיה תנעול את הסנדל
"תכזב" - ענינו דבר הנפסק כמו (ישעיהו נח יא)אשר לא יכזבו מימיופסוק יז
מצודת דוד
"אשר דבר" - כפי אשר דבר אלישעפסוק יח
מצודת דוד
"ויהי היום" - בא היום אשר יצא אל אביו כשהוא עומד על הקוצריםפסוק יט
מצודת דוד
"ראשי ראשי" - יש לי כאב בראש וכפל המלה כדרך הנוהם מכאב כמו (ירמיהוו ד יט) מעי מעי אוחילהפסוק כב
מצודת ציון
"וארוצה" - ענין מהירות ההליכהפסוק כג
מצודת דוד
"לא חדש ולא שבת" - כי בראש חדש ושבת היתה רגילה לקבל פניו
"ותאמר שלום" - רצה לומר אין דבר רע שאלך בעבורו אל הנביא ולא רצתה לגלות הדבר לבעלה כי חשבה מוטב שיעשה הנס בצנעהפסוק כד
מצודת דוד
"נהג ולך" - נהג האתון ולך אתה ואל תתעכב בעבורי שארכב אני בה כי אם כאשר אומר לך עמוד אז תעמוד
"ותחבוש" - קשרה האוכף
מצודת ציון
"תעצר" - תעכב כמו (שופטים יג טו)נעצרה נא אותךפסוק כה
מצודת דוד
"הנה השונמית הלז" - רצה לומר הזאת הבאה היא השונמית
"מנגד" - מרחוק
מצודת ציון
"הלז" - הזאתפסוק כו
מצודת דוד
"ותאמר שלום" - אחר ששאלה אמרה לו הכל שלום ולא רצתה לגלות גם אליופסוק כז
מצודת דוד
"הרפה לה" - תן לה רפיון ואל תהדפנה כי עושה כזאת בעבור מרירות נפשה ולא ידעתי מה היא כי ה' העלים ממני בעת נהיתה וגם עתה לא הגיד לי
"להדפה" - בעבור כבוד הנביא שלא תחזיק ברגליו
מצודת ציון
"להדפה" - לדחפה כמו (תהלים א ד)אשר תדפנו רוחפסוק כח
מצודת דוד
"הלא אמרתי" - בעת ההבטחה אמרתי אל תטעה אותי להבטיח לי דבר הנפסק
"השאלתי" - וכי שאלתי אני על הבן עד שבעל כרחי הבטחתני אף בדבר שאינו מתקיים
מצודת ציון
"תשלה" - ענין שגגה ושכחה כמו (שמואל ב ו ז)על השל ורוצה לומר הטעאהפסוק כט
מצודת דוד
"לא תברכנו" - בכדי שלא תשהה בדרך
"חגור מתניך" - ללכת מהרה ובזריזות
מצודת ציון
"משענתי" - המטה אשר נשען בו
"תעננו" - מלשון עניה ותשובהפסוק ל
מצודת דוד
"אם אעזבך" - לבל תלך בעצמך עמדיפסוק לא
מצודת דוד
"ואין קשב" - היא היא כי כשאין קול אין מה להקשיב וכפל הדבר במלות שונות
"ואין קול" - אמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי סנהדרין י ב) כי גחזי לא שמע לדברי הנביא והיה עוד מלגלג בדרך לומר שהולך להחיות את המת
"עבר לפניהם" - הקדים להם
מצודת ציון
"קשב" - ענין האזנה
"הקיץ" - ענין הערהפסוק לד
מצודת דוד
"פיו על פיו" - כאילו ישפיע מן החיות שבאיבריו אל איברי הנער
"ויעל" - על המטה
מצודת ציון
"ויגהר" - ענין השתטחות הגוף כמו (מלכים א יח מב) ויגהר ארצה
"ויחם" - מלשון חמימהפסוק לה
מצודת דוד
"עד שבע פעמים" - נתעטש ז' פעמים ופתח אחר כך את עיניו
"אחת הנה" - פעם להעבר מזה ופעם להעבר מזה
"וישב" - חזר לרדת מעל המטה
מצודת ציון
"ויזורר" - ענין עטוש כי עטישותיו תהל אור (איוב מא י) תרגומו זרירוהי
"ויפקח" - פתח כמו (שם כז יט) עיניו פקחפסוק לט
מצודת דוד
"ויפלח" - בקע לחתיכות ונתנה אל הסיר כי לא הכיר בו שהוא דבר ארסי
"גפן שדה" - מין גפנים הגדלים בשדה והפירות הם דבר ארסי וממית
מצודת ציון
"אורות" - ענינו צמחי שדה כמו (ישעיהו כו יט)טל אורות טלך
"פקועות שדה" - הם הגדלים על גפן שדה והמה מרים ועושים מהם שמן ובדברי רבותינו ז"ל (שבת פרק ב משנה ב) נקרא שמן פקועות
"ויפלח" - ענין בקיעה כמו (שיר השירים ד ג)כפלח הרמוןפסוק מ
מצודת דוד
"ויצקו" - שפכו הנזיד אל הקערות לאכלה
"מות בסיר וגו'" - אתה איש האלהים הנה בסיר יש דבר הממית כי הרגישו במרירתופסוק מא
מצודת דוד
"ולא היה" - רצה לומר וכן היה כי לא היה מעתה דבר ארסי וממית
"ויאמר" - אלישע אמר החזירו הנזיד אל הסיר וקחו קמח לתת בסיר ואז יוסר הארס
"צק לעם" - עתה שפוך אל הקערות ויאכלופסוק מב
מצודת דוד
"לחם בכורים" - לחם העשוי מהקציר הנקצר שם ראשונה והיו במספר עשרים וממין השעורים
"וכרמל בצקלונו" - שבלים רכים ומלאים כשהם עדיין בקליפותיהן
מצודת ציון
"מבעל שלשה" - שם מקום
"בכורים" - מלשון בכור ורצה לומר דבר הנקצר ראשון
"וכרמל" - כן יקרא שבלים רכים
"בצקלונו" - תרגם יונתן בקליפותיהןפסוק מג
מצודת דוד
"אכול והותר" - בהם יהיה די לאכול ועוד יהיה מותר
"מה אתן זה" - רצה לומר הלא מעט המה
<< · מצודות על מלכים ב · ד · >>